פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת וארא ו' ב' – ט
תשס"ה
מתי כבר תתחיל להאמין פרעה?
פרק מעמיק במאבקו הפרוע של כל אחד מאיתנו עם אמונתו ומקור סמכותו.
טיפול קוגנטיבי/אמונתי התנהגותי
משנה אבות פרק ג (א) עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
בעל ה"כלי יקר", שהיה תלמידו של המהר"ל ויורשו בהנהגת העיר פראג, מסביר כי בפרק ה', כשפרעה נפגש לראשונה עם משה ואהרון, הוא מסרב להתייחס אליהם תוך כפירה בה' בשלושה עניינים: שמות ה' (ב) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ: א. "...מי ה'..." , ב. "...אשר אשמע בקולו...", ג. "...לא ידעתי את ה'..." המכות השונות באות לסייע לפרעה לענות על שלושת התהיות. מי ה'? מדוע לשמוע בכלל לקולו? איך אדע אותו?
פרעה הפרוע שבתוכנו שואל לא אחת שאלות אלו.
א. מי הוא האלוהים הזה שכולם מדברים עליו?
ב. מדוע שאשמע בקולו, מדוע שיהיה מקור סמכות ותורה מעלי? מספיק לי את עצמי ואת תורתי. אינני צריך יותר מאשר את חוקי המדינה.
ג. גם אם יש אלוהים, אני לא חוויתי אותו ולא ראיתי ולא ידעתי אותו. לכן אני לא מחויב. קודם כל שיראה עצמו ואחר כך נדבר.
בפרשת השבוע אנו מוצאים את התהליך ההתפתחותי שעובר פרעה אולי לקראת הכרה בכוחו וסמכותו של אלוהים. אבל הדרך ארוכה ובה ספקות רבים וקשים. נראה שרק בחזון אחרית הימים יתאחדו כל יושבי תבל תחת סמכותו של בורא עולם. במהרה בימינו אמן.
חוויות קשות ותמוהות אנו מוצאים במאבק בעד ונגד הכרה בסמכות העליונה. אלוהים מקשה את לב פרעה, הכיצד זה יתכן? אחרי כל איום ומכה, ההתנגדות לקבלת הסמכות העליונה גדלה? (הורים שימו לב לשימוש באיומים, על מנת להשיג ציות והכרה בסמכותנו.) העונשים חלים לא רק על המתלבט והחוטא אלא על כל הסביבה. איפה הצדק? מה מחייבת האמונה? איזה טכסים ופולחנים עלינו לבצע כחלק מאמונתו, והאם בכלל אפשר בלי טכסים ופולחנים? ועוד ועוד.
מוזמנים לשתף זה את זה ואותנו במאבקים פנימיים שעברתם או ששמעתם מאחרים.
שמות ג' (יט) וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה:
שמות ז' (ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ד) וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה ונָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם...(יג) וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':...(כב)... וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה': (כג) וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת:
שמות ח' (ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי וַאֲשַׁלְּחָה אֶת הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַה':...(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:...(יא) וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':...(טו) וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':...(כא) וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל משֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ: (כב) וַיֹּאמֶר משֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַה' אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ: (כג) דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְזָבַחְנוּ לַה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ: (כד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר רַק הַרְחֵק לֹא תַרְחִיקוּ לָלֶכֶת הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי:... (כח) וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם:
שמות ט (ז) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם:...(יב) וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה:...(כז) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים: (כח) הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד: (כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְהֹוָה הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהֹוָה הָאָרֶץ: (ל) וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים:...(לד) וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו: (לה) וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד משֶׁה:
האם מכות מצריים הם אירוע הסטורי?
מתוך אתר "אמיתות המקרא".
אתר אמיתות המקרא מנוהל ע"י דניאל בלס, כל הזכויות שמורות © האמת.נט
http://haemet.net/Amitut/Archeology/A7.htm
נמצא פפירוס המאשר את עובדות עשרת המכות שירדו על מצרים. הפפירוס נרכש בשנת ה'תקפ"ח לבריאת העולם 1828 , על ידי המוזיאון של ליידן בהולנד ומספרו הקטלוגי - 344. הוא כתוב על שני צדדיו. ומכיל שבעה עשר עמודים. ברוב העמודים ארבע עשרה שורות, מן העמוד הראשון נותר שלם רק שליש, העמודים 9 ו16- הינם במצב גרוע ביותר וגם שאר העמודים פגומים בשוליהם העליונים והתחתונים.
מאז נחשף נעשו מספר ניסיונות תרגום, האחרון שבהם היה בשנת ה'תרס"ט 1909 , שנה שבה יצא לאור על ידי החוקר אלן גרדינר, אולם בהתאם למקובל ולמוסכם על המחקר ההיסטורי, נקבע מקומו שש מאות שנה לפני יציאת מצרים, כך לא ייחסו לדברים חשיבות במיוחד, והוא נגנז בלא איזכור מיוחד בספרי ההיסטוריה.
פרופסור עמנואל וילקובסקי הוא שגילה את הדמיון הרב בין תיאור ההרס והחורבן שפוקד את מצרים, כפי שמתאר אותן המצרי "איפואר", לבין התיאור של התורה על מכות מצרים.
פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.
פרשת וארא ו' ב' – ט
תשס"ד
אלוקים מודיע למשה כי שמע את זעקת בני ישראל העבדים במצריים. הוא עומד לגאלם ולהצילם מיד פרעה. הוא ייקח אותם לעם, יהיה להם לאלוקים ויביא אותם לארץ שהבטיח לאבותיהם. משה מספר זאת לבני ישראל והם אינם שומעים אותו מרוב עבודה קשה וקוצר רוח. משה מסתייג ממשימתו ומקבל את אהרון לסיוע. וכך משה בן השמונים ואהרון בן השלושים ושמונה, בשליחות אלוקים דורשים מפרעה שיוציא את בני ישראל ממצרים לעבוד את אלוקים. פרעה מקשיח את ליבו וארץ מצריים יודעת את המכות הראשונות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד. לב פרעה נחזק ולא שלח את בני ישראל.
עבדות
העבדות של בני ישראל נראתה ללא מוצא. הם לא היו קשובים לקול התקווה שהביא משה. לא האמינו באפשרות להיחלץ מן העבדות. באיזה תחומים בחיים שלכם אתם עבדים? האם אתם מכירים בכך שאתם עבדים של...פעלתנות, בריאות, סיגריות, אוכל, ייאוש, הישגים. הקשיבו לקול התקווה שיאפשר לכם להיחלץ מעבדות זו.
שמות ו'
(ו) לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים... (ט) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה:
מקבלים מכה.
פרעה וכל מצריים הוכו מכות קשות אחת אחרי השנייה. לב פרעה נשאר חזק.
כאשר אתם מקבלים מכה, האם אתם לומדים מן הניסיון או שליבכם מתחזק? ספרו על מכה שבה למדתם מהניסיון, למשל תאונת דרכים, פגיעה גופנית שנפגעתם, הפסד כספי.
שמות ז'
(יג) וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה':
זווית ראיה אחרת.
על מנת שיחדל הברד, משה ביקש להתפלל לאלוקים מחוץ לעיר.
היזכרו במצב שנחלצתם מאין מוצא: חוב גדול, איום בפגיעה בכם, אבטלה, אהבה נכזבת, ספרו האם אתם או משהו אחר סייע לראות את המצב מזווית אחרת?
שמות ט'
(כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ:
האם זה מוכר לך? קרה לך? מה תעשה/י? למה דווקא ככה?
שבת שלום.
יששכר עשת |