פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


ארכיון: פסיכותרפיה וריפוי ברוח יהודית


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון
מאת:הצג את כרטיס הביקור של יששכר עשת יששכר עשת   [שלח דואר | הודעות נוספות בפורום]תאריך:3/1/2005 23:35

נושא:

כשרות חברתית טיפולית ובכלל
תוכן:

''כשרות חברתית'' (הרב אברהם גיסר)

http://www.kipa.co.il/tzohar/p_show.asp?id=4441

מתוך אתר "צהר", ארגון ששם לעצמו מטרה לחבר בין דתיים לחילוניים חיבור עמוק ומשמעותי מוסרי.

 

הרב אברהם גיסר מציע כשרות חברתית בנושף לכשרות הרגילה. וכך הוא כותב במאמרו:

"בתקופת משבר רוחני וחברתי, באמצע המאה ה19-, ראה ר' ישראל מסלאנט ענק הקודש והמוסר את שחיקת הערכים החברתיים כמקור כל צרה. הוא יסד תנועה תורנית והלכתית שכל כולה התמסרות מוחלטת לתיקון חברתי ומוסרי ע"י פיתוח הרגישות האישית. זו היא תנועת המוסר אשר האירה את שמי היהדות מאז ועד היום. הרב סלנטר נשא הוא את לבו להבליט ברבים את הצדק החברותי, את החומרה המיוחדת שבמצוות ובחובות שבין אדם לחבירו. שאין יסוד ליראת שמים ולטהרת המידות מבלעדם.

 

פעם נתבקש לבקר ולחוות דעתו על דרכי עבודתה ורמת כשרותה של מאפיית מצות חדישה. הוא סקר בעניין רב את כל סדרי העבודה והתבונן על הפועלים ועל עמלם. בסיום הסקירה שאל אותו בגאווה בעל המאפייה: ומה אומר הרב? והוא ענה לו: הגויים מעלילים עלינו שאנו נותנים ח"ו דם ילד נוצרי במצות. ולא היא. אך לפי מה שראיתי יש כאן איסור דם. את דמם של הפועלים אנו מערבים במצות. למאפייה כזו לא אתן שום כתב כשרות. ובמקום אחר כששאלוהו על מה יש להקפיד במיוחד בשעת אפיית המצות הוא ענה: שלא לצעוק על האשה אשר לשה את הבצק.

 

הוא היה אומר: אסור להדר במצוות על חשבון אחרים.

פעם נתארח אצל עשיר אחד. כשניגש ליטול ידיו נטל בכמות זעומה. העירו לו מה שכתוב בדבר מעלת מי שנוטל ידיו בשפע מים ואמר: זה אני יכול לעשות רק בביתי. כאן חס אני על רגליה של המשרתת אשר צריכה להביא את דליי המים.

וכן נהג בשעת סעודה גדולה. שהיה רגיל למהר ולסיים אכילתו מוקדם משום המלצרים והעובדים האחרים אשר תפקידם לשרת ולנקות, והם ממתינים עד לסיום הסעודה. רגישות מסוג זה חורגת מתחום הדין ומידת הדין. שהרי עובדים אלה נשכרו לכך ועובדים מתוך בחירה. אעפ"כ אין הרי"ס יכול להתעלם מעולמם של העובדים עצמם כבני חורין ומזכויותיהם כעובדים ולא כעבדים."

המשך המאמר מופיע באתר צהר.

 

 

בתקופה של משבר רוחני חברתי מוסרי היום, הבה נבחן את תעודת הכשרות הטיפולית שלנו כמטפלים. בצורה שבה אנו מנהלים את  העסקה הכספית עם המטופלים, בצורה שאנו מציעים להם שירות נוסף מעבר לשעות הטיפול, בהיענות לשיחות טלפון, בסיום טיפול, בשמירה על ארכיון מסודר, בסודיות מקצועית, בנוחיות בחדר הטיפול ועוד ועוד. הבה נציע למטופלים לבחון את תעודת הכשרות האישית שלהם בחייהם. מתוך הנחה שמידות נכונות תורמות לבריאות נפשית.

 

מוזמנים לשתף אותנו בסיפורי כשרות חברתית טיפולית.

 

יששכר

 

 


תגובות
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון