אסון טבע, אלפי הרוגים, נתייחד לרגע עם הנפגעים ועם קטנותינו.

בראשית ז' (יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ: (יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה...:(יז) וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם...(יח) וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ... וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם: (יט) וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ...

בראשית ט' (יא) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ: (יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: (יג) אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: (יד) וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן:

"...בהתחלה זה נראה כמו קו דק ולבן באופק...אבל ככל שזה התקרב, התחלנו לשמוע את הרעש, שהלך והתחזק. כמה שניות מאוחר יותר הגיע הגל לחוף, ושטף את הלובי של המלון שלי. זה היה מפחיד מאוד".  

"...אנחנו מפלסים את דרכנו במים השוצפים. בתור התחלה, טיפסנו על עץ לכמה דקות, אבל העצים החלו לקרוס מעוצמת המים. נסחפנו כמה מאות מטרים עם המים, בעודנו מנסים לחמוק מהאופנועים והמקררים והמכוניות שנסחפו עמנו. לבסוף, כ-300 מטר מהחוף, הצלחנו לעלות על עמוד בטון, עליו נתלינו, והמים החלו לרדת לאט לאט".

רגע להתפלל, להתייחד, לבקש, להתחנן,

ולהיזכר להודות על הטוב ועל החסד.

יששכר