פרשת השבוע למבוגרים וילדים, לשיחה במשפחה ובין חברים.

פרשת ויגש בראשית מ"ד י"ח- מ"ז כ"ז 

התעללות יוסף באביו.

מדוע לא יצר יוסף קשר עם יעקב במשך כל אותם השנים? חיי יעקב אינם חיים. אנו עסוקים הרבה בפגיעות שהורינו פגעו בנו. עד כמה אנו חושבים על עולמם של הורינו? על כאבם, חרדותיהם? על החיים שלהם. על מה שאנו מעוללים להם? שתפו אותנו.

בראשית מ"ז (ט) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:

ירידה לצורך עליה

החסידות מציעה את הירידה כהכרחית לצורך עליה. אלוהים מברך את יעקב ברדתו מצרימה. מתי נדע שהירידה שלנו היא לצורך עליה?  בספר "דגל מחנה אפרים" על פרשת ויצא ד"ה נאמר: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וגו' ויקח מאבני המקום וגו' והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. יש בכאן סוד גדלות וקטנות...כי החיות רצוא ושוב ואי אפשר לעמוד על מדריגה אחת תמיד רק עולה ויורד והירידה הוא צורך עליה כשנותן על לב ויודע ומרגיש זה שהוא בקטנות ומתפלל אל ה' על דרך (דברים ד', כ"ט) ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת...ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו שהירידה שהיא מוצב ארצה הוא סולם לעלות אחר כך למדריגה יותר גדולה כידוע זה שהירידה צורך עליה וזהו וראשו מגיע השמימה שיגיע למדריגה יותר גדולה, והנה מלאכי אלקים היינו שיראה שכל הצדיקים כולם מתנהגים כך עולים ויורדים בו היינו שיש להם ירידה והירידה הוא צורך עליה...

בראשית מו (א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:

(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: (ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:

כל שבט יעקב ירדו מצריים

למי שמחפש רשימת שמות מעודרכנת של יעקב ובניו.

בראשית פרק מ"ו (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ: (ו) וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ: (ז) בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה: (ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן:

כלכלה בגרוש

האם יוסף אינו עושה למען המצרים כמו שהעשירון העליון בסיוע הממשלה עושה לעניים. והם עוד הודו לו על שהציל את חייהם??? האם אנחנו מיואשים מהמצב ונכנעים? האם נקים קול מחאה?

*מתוך הספר כלכלה בגרוש "...ארנרייך טוענת כי בארצות הברית "אחד הגורמים לעושר המופרז של המאיון העליון הוא העוני המרוד של העשירון התחתון "...ארנרייך שופכת כך אור על עיקרון יסודי בכלכלת השוק, שהרוב מעדיפים להסתיר במחשכים: תשלום משכורות נמוכות לעובדים, שמותירות אותם בעוניים, הוא שמבטיח את שגשוגם של העשירים, ולא ההיפך. בתקשורת האמריקאית, בדומה לתקשורת הישראלית, הקול הזה שלה אולי אינו יחיד, אבל הוא בוודאי חריג." 

*מרכז אדוה: תקציב 2005 מגדיל את אי השיוויון! דר' שלמה סבירסקי ראש המרכז למחקרים חברתיים: "בעיני הממשלה, העשירון העליון, וליתר דיוק, המאיון העליון, הוא השחקן היחיד במשק. פועלים ואנשי המעמד הבינוני יממנו את הפחתת המס לעשירון העליון". הפיתרון החלופי המוצע: הקפאת הרפורמה במס הכנסה, הגדלת המס על ההון, צימצום תקציב הביטחון והפסקת ההשקעות בהתנחלויות. מתוךYNET
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3005153,00.html

*ח"כ הרצוג אמר כי "התקציב וחוק ההסדרים מרחיבים את הפער החברתי במדינה, ורק בידי הכנסת, אם תקדיש תשומת לב, יכולת להשפיע על סדרי עדיפויות ולתקן ולו במעט מן הנזק שהממשלה גורמת. במיוחד הפגיעה באזורי הפריפריה, בגמלאים, בנכים, בחסרי הישע, המגזר הערבי, וכן היעדר מחוללי צמיחה כמו היי-טק והשקעות בתשתיות".

בראשית מ"ז  (יד) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה: (טו) וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן...(טז) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף: (יז) וַיָּבִיאוּ אֶת מִקְנֵיהֶם אֶל יוֹסֵף...(יח) וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה הַהִוא וַיָּבֹאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ: (יט)...קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם: (כ) וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה...(כא) וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ...(כג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה: (כה) וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה:

פרשת השבוע מתשס"ד