איידס, פסוריאזיס וצרעת

השבוע חלו יום האיידס הבין לאומי ויום הפסוריאזיס הבין לאומי. בתנ"ך מדובר על צרעת. המאמר הבא מציע קשר בין שלושת המחלות הללו ולפתע כל המצוות הקשורות ל"נגע הצרעת" יש בהם רלוונטיות להיום. באתר הבא תמצאו את מאמרו של דר' א ויצטום: "עצוב ואיום הוא הפעמון המזהיר." מתוך מאמרו "צרעת ומצורעים בירושלים."

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/332038.html

זיהויה של הצרעת כמחלת הנסן נובע מתרגום השבעים. שם תרגמו את המלה

"צרעת" למונח "לפרה" ביוונית, שהועבר אחר-כך לוולגטה ולתרגומים

אחרים של המקרא. המונח המקורי היה מכוון למחלות עם קשקשת עור, כמו

פסוריאזיס. ביוון ובספרות היוונית-הרומית אין כל תיאור של מחלה זו.

הטעות נעשתה בימי- הביניים, על-ידי מתרגמיהם של כתבי הרפואה הערביים

ללטינית, כשקראו בשם "לפרה" למחלה המוכרת לנו כמחלת הנסן.

העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לצרעת הידועה היום, גם

היא ממצרים, מנווה-מדבר שבמדבר המצרי. בבית-קברות משנת 200 לפנה"ס

נתגלו שרידים של ארבעה זכרים מגזע קווקזי, ובכולם עקבות צרעת."

באירופה בימי-הביניים, וגם לאחר מכן, הייתה הצרעת כנראה יותר ממחלה

אחת. ולכן, גם בהיותה קשורה לחטא ולהשחתת מידות, ייחסו לה רבים אופי

שלמחלת מין. בהמשך בלבלו בינה לבין עגבת. פטרונם של חולי הצרעת

בימי-הביניים, איוב, עבר להיות הפטרון של חולי העגבת, וגם באמנות

עבר התיאור המסורתי של החולים בצרעת - לחולי העגבת. הקורא היום יוכל

לתאר לעצמו, עד כמה נורא היה לחלות בצרעת בימי-הביניים, רק אם יחשוב

על הדוגמה של מחלת האיידס, שהיא מקבילה מודרנית של הצרעת מבחינה

חברתית-תרבותית.

נשלח ברכה לרפואה שלמה, רפואת הנפש, הרגש, הערכים והגוף.

שבת שלום

יששכר