| מאת: | מ'. | תאריך: | 10/9/2004 22:10 |
נושא: |
מבקש את עצתכם בעניין דחוף. | | תוכן: | שלום.
ברצוני לשמוע מה דעתכם בנוגע לבעיה דחופה כלשהי, ממנה סובלת נערה איתה אני לומד.
הנערה ואני היינו ביחסי ידידות חזקים מאוד במשך שנתיים, שבמהלכן, לדעתי, העליות והירידות הרגשיות בחייה היו "בתחום הנורמה". התגובות שלה לאירועים היו תגובות מוצדקות ומובנות.
בתחילת השנה, עם ההבנה שהגיע הזמן לפתח ביטחון עצמי, חל שינוי גדול באישיותה. היו עליות וירידות קיצוניות במצב רוחה, והעצב "הפילוסופי" שגדל בה באופן פתאומי לא נגרם ככל הנראה ישירות מאירועים קשים, אלא מההשקפה הרגשית שלה. העצב שלה נראה כמו מצב קיים, ולא כמו תגובה. שוב ושוב עלו הבעיות שהיא פיתחה באופן פתאומי, שהיא לא הסכימה לדבר עליהן.
בנוסף לכך, היא עצמה סיפרה לי על קולות שהיא שומעת ומראות שהיא מדמיינת, שהיא עושה מעשים (טקסים) שהיא מרגישה שהם שומרים על דברים במקומם, והיא תופשת אוכל, את עצמה, ואת היחס ששניהם מקבלים, באופן אנורקטי ברור.
אין לי הסמכה לקבוע רשמית שום-דבר, אבל לדעתי אין פה ספק שמדובר בחוסר-איזון כימי, בין אם מדובר בשם אחד או אחר. ידוע לי שמקרים של סכיזופרניה והפרעות נפשיות אחרות מגיעות למצבים של חוסר שליטה ותפישת מציאות מעוותת, שמטופלים במחטים, סמים פסיכיאטריים ושטיפות מוח.
אני מתלבט אם לפנות למסגרת כלשהי של בריאות הנפש, על-מנת לטפל בבעיה לפני שהיא תצא משליטה. לכאורה הכל ברור - עומדת כאן בעיה דחופה, אבל מצד שני היא מנהלת כרגע חיים די נורמליים, למרות שני נסיונות התאבדות בשנה האחרונה שרק משפחתה ואני מודעים להם.
אני מרגיש שאני לוקח ילדה מהחיים שהיא חייתה במשך שנים, ופשוט זורק אותה אל חדרים אפרוריים ותודעה מטושטשת מתרופות, שאני קוטע את כל החיים שלה, כשהם מנוהלים בשמחה שנראית מאנית.
אני אודה לכם על עצה כלשהי, וצריך גם לומר שבמידה ואני כן אחליט לפעול בעניין, אני לא יודע איך לבשר להורים, ולאן להפנות.
מ'. |
|
מנהלי הפורום
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
פנה לעזרה - למענך ולמענה
שלח דואר לתלי קאופמן
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום