אני זוכרת את עצמי גם כן מתלבטת איפה להתחיל את ההתמחות, ב"ח או מרפאה. בסוף התחלתי את ההתמחות בב"ח (אפילו במחלקה סגורה) ושמחה על כך. הסיבות שהיו משמעותיות לי, כדי לתת לך חומר למחשבה :

אמנם בב"ח פוגשים הפרעות יותר חמורות, אבל, הפציינט כבר נימצא במסגרת מוגנת, במובן הזה האחריות לשלומו לא רובצת באופן בלעדי על הכתפיים של הפסיכולוג. המערך הטיפולי מורכב גם מפסיכיאטר/ית, עו"ס ולעיתים מרפא בעיסוק או אומנות. אני מצעתי את ההצטרפות למערך טיפולי, גם מקלה עלי את נטל האחריות, מאפשרת לי ללמוד ממגוון אנשי מקצוע אחרים על אותו מטופל ואת היתרונות באפשרות לשתף ולהיעזר.  התקופה בבה"ח נסכה בי ביטחון שעזר לעבוד בצורה יותר אוטונומית במרפאה, וגם נסיון מקצועי שהתבטא במקרה אותו בחרתי למבחן. זו הנקודה המשמעותית השנייה, נראה לי שיותר קל למצוא מקרה למבחן במרפאה ויותר כדאי לגשת למבחן עם טיפול שעשית בשלב מקצועי יותר בשל.

מאחלת הרבה הצלחה !

אילה