הבוקר שמעתי על עוד מסגרת טיפולית/אישפוזית שנסגרה.

רמת החרדה שלי אישית הולכת וגוברת מול השינויים שמכתיב משרד הבריאות. אני אומנם מברכת על פתיחתן של אין ספור מסגרות בקהילה להכלה של מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות קשות. אבל, לפסיכותרפיה במסגרות אלו כמעט שאין דריסת רגל (לצורך העניין פחות מעניין אותי מיהו הסקטור המקצועי המעניק אותה). במקביל, כידוע לפסיכולוגים שביננו, תקני מטפלים (מתמחים ועוד) במסגרות האשפוזיות מוקפאים; ובמילא המגמה הינה לצמצם מסגרות אלו עד כמה שניתן.

אנשי מקצוע העובדים בשרות הציבורי האמבולטורי, מכירים את חומרת המצב שם טוב ממני. מבחוץ נשמע שגם שם לא פחות מדכא.

שוטטתי באתר במשך שעתיים - בנסיון למצוא הדים. מורגשת טיפה בהלה באתר המתמחים. באתרים אחרים - "גורנישט" (עד כמה שראיתי).

מישהי שהכרתי שתפה פעם בפנטזיה שלה, שהפסיכולוגיה שנולדה לפני כ-100 שנה במפתיע, תיעלם במפתיע באחד הימים. מרגיש לי קרוב מדי!

נדמה לי שהשתיקה בנושא, אינה תוצר של אדישות, אלא של חרדה ותחושת חוסר אונים; ובכל זאת שתיקה מעוררת שאלות.

תלי