| מדיניות רווחה |
המונופול על הנפש - על חוק הפסיכותרפיה
מאמר שפורסם בעתון 'הארץ' ביום חמישי, 11.12.2003
w w w . h a a r e t z . c o . i l
--------------------------------------------------------------------------------
עודכן ב- 06:02 11/12/2003
אין מונופול על הנפש
הפסיכולוגים, קליניים ואחרים, דוחקים את רגליהם של מטפלים בגישות אחרות
מאת דרור גרין
השימוש במושג "פסיכולוגיה" כשם נרדף לטיפול נפשי מטעה ומסכן את הציבור. בניגוד לדעה הרווחת, פסיכולוג אינו מי שמטפל בנפש. רק מעטים מהפסיכולוגים מקבלים הכשרה בטיפול נפשי (הפסיכולוגים הקליניים). רוב המטפלים בנפש אינם פסיכולוגים, ולפעמים הכשרתם עולה על זו של הפסיכולוגים הקליניים.
אם כן, מדוע מחליף המושג פסיכולוגיה את המושג המקובל פסיכותרפיה, שמשמעו טיפול נפשי? השימוש במושג המטעה משקף את מצבה של הפסיכותרפיה בישראל ואת המאבקים הפוליטיים-המקצועיים בתחום. קבוצת הפסיכולוגים הקליניים זכתה למונופול המעוגן בחוק, והיא דוחקת במכוון את רגליהם של שאר המטפלים. חוק הפסיכולוגים קובע, שרק פסיכולוגים קליניים רשאים לעסוק בפסיכותרפיה. חוק הפסיכותרפיה, המגדיר את עיסוקם המקצועי של שאר המטפלים, נדחה שוב ושוב בשל לחצים פוליטיים.
ההתנגדות להסדרת מעמדם של הפסיכותרפיסטים מתבטאת בהימנעות של הגופים המקצועיים מפרסום מידע שיאפשר לנזקקים לסיוע נפשי למצוא את המטפל ואת הגישה הטיפולית המתאימים להם. היום קיימות כ-400 גישות שונות, שרובן אינן מיושמות על ידי הפסיכולוגים הקליניים.
עמנואל ברמן מוחה במאמרו ("זה לא טיפול", "הארץ", 20.11) על המלצת מועצת הפסיכולוגים לשנות את החוק כך שכל פסיכולוג יהיה רשאי לתת טיפול נפשי. יש היגיון רב במחאה של ברמן. רוב הפסיכולוגים (הארגוניים, החברתיים-התעסוקתיים, החינוכיים וכו') אינם מקבלים הכשרה בטיפול נפשי במהלך לימודיהם. לכן החוק הקיים אוסר עליהם לעסוק בפסיכותרפיה. ברמן מבקש לשמור על המונופול הקיים.
בתשובה לברמן כותב הפסיכולוג השיקומי דני הופיין ("התנשאות הפסיכולוגיה הקלינית", "הארץ", 25.11), שפסיכולוגים רבים שאינם פסיכולוגים קליניים עוסקים למעשה בטיפול נפשי, והוא מציע להפקיע את הזכות לטפל מהקליקה של הפסיכולוגים הקליניים. ואכן, במהלך עבודתם פסיכולוגים רבים עושים שימוש בפסיכותרפיה, למרות האיסור החוקי. דוגמה בולטת לכך היא של הפסיכולוגים החינוכיים, שהאיסור לעסוק בטיפול נפשי סותר את מהות עבודתם. הופיין מבקש להרחיב את המונופול ולכלול בו את כל העוסקים בפסיכולוגיה.
לא במקרה נמנעים שני הפסיכולוגים מלהזכיר את קיומם של שאר הפסיכותרפיסטים. ההתנצחות שלהם מבטאת ויכוח פנימי על גבולות המונופול, מתוך דאגה לאינטרסים של הפסיכולוגים והתעלמות מן האינטרס הציבורי ומזכויות המטופלים.
המונופול של הפסיכולוגים הקליניים מונע זה כמה שנים את חקיקת חוק הפסיכותרפיה, שיסדיר את מעמדם של כל המטפלים בנפש: פסיכותרפיסטים, מטפלים באמנות, במוסיקה, בדרמה ובתנועה. כתוצאה, אין פיקוח על עבודתם של פסיכותרפיסטים רבים. בלחץ המונופול המועצה להשכלה גבוהה מונעת פתיחה של מסלולי לימוד אקדמיים בפסיכותרפיה. השימוש של הגורמים המשפיעים במושג פסיכולוגיה יוצר בציבור את הרושם המטעה, שהפסיכותרפיה נופלת באיכותה מן הטיפול הפסיכולוגי.
המשך המונופול של הפסיכולוגים הקליניים על הטיפול הנפשי מונע מן הציבור מידע הוגן על השירות שהוא מבקש ופוגע ברמה המקצועית של המטפלים. על שר הבריאות להקים את מועצת הפסיכותרפיסטים, עוד לפני חקיקת חוק הפסיכותרפיה, ובכך להפקיע את העיסוק בטיפול נפשי ממועצת הפסיכולוגים, המייצגת היום את כל העוסקים בפסיכולוגיה. כך יהיה אפשר לקדם את מעמדה של הפסיכותרפיה בישראל ולהגן על זכות הציבור לטיפול נפשי הולם ולמידע מקיף והוגן.
הכותב הוא פסיכותרפיסט, חבר באיגוד המטפלים הבריטי UKCP, ומנהל "קוגיטו, בית ספר לפסיכותרפיה"
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
| |
|
|
http://www.socialwork.org.il/home/articleView.asp?status=start&forum_id=1282&group_id=38
|
מנהלי הפורום
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
מה עם הנפש שלנו המטופלים?
שלח דואר לאור-לי מרדר
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום