פסיכולוגיה עברית | ארכיון מתמחים

מאת:

עמי

תאריך:

15/7/2006 19:22

נושא:

תגובות ליום העיון שהיה אתמול

תוכן:

היייתי ביום העיון. היה מעניין ומהנה. אבל רציתי לחלוק מחשבות על כמה דברים שהפריעו לי , בינהם איזושהי הנחה מוקדמת שכל הפסיכולוגים נמצאים במחנה הפוליטי הנכון. זה לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה. למשל, ב"דרשה" של יוסי טריאסט, כאשר הוא קבל על חוסר מעורבותם של הפסיכולוגים הקליניים ב"עולם הממשי", הוא שאל איך זה ייתכן שקולם של הפסיכולוגים הקלינים לא נשמע בשדה הפוליטי, כגוף. בלי לתהות או להעלות על הדעת שכלל לא ברור שלכל הפסיכולוגים הקלינים אותה עמדה פוליטית . (זה אמנם היה ברמת אפעל, וחשתי שאני אולי בוועידה של התק"ם). או למשל הערתה ה"מרומזת" של חני בירן באשר למקורות הפסיכולוגים של היחס של האומה הישראלית לאומה הפלסטינית. הערה שיכולה להיחשב לפסיכולוגיה בגרוש, לא בגלל שלגמרי אינה נכונה, אלא בגלל פשטנותה וראייתה הלא מורכבת את המציאות. מחיאות הכפיים האוטומטיות שבאו לאחר ההערה הזו נדמו לי כהדהוד של הראייה הפשטנית הזו של המציאות. פסיכולוגיה בגרוש כזו ניתן למצוא אצל חלק מאנשי הימין המנתחים את מקורות העמדה השמאלנית כ"שנאה עצמית" "תוקפנות המכוונת נגד העצמי" או "הזדהות עם התוקפן". אפשר כמובן להרחיב ולשער מקור אפשרי היסטורי לעמדות כאלה בקרב היהודים וכו' אולם בכך נראה לי שאחטא בפשטנות ובהיסחפות על כנפי ההשערות באופן דומה . הפריעו לי מחיאות הכפיים כיון שהיתה בהן מעין עדריות, כמו קבוצת אוהדים המריעה לשחקן שהבקיע גול. ברור לכל את מי אוהדים ומה היא העמדה הנכונה, ולעתים התחושה של מי שאוהד קבוצה אחרת שכדאי לו לא להתבלט עם צבעי קבוצתו ביציע הזה. ( אגב מעניין שלעתים מטופלים אומרים" טוב אתה פסיכולוג , אתה בטח שמאלני..." ואני לא בטוח שזו איזושהי השלכה אישית ...). אשמח לשמוע תגובות ממי שהיה וגם ממי שלא.