מאת: | סיגל הותיקה | תאריך: | 30/4/2006 16:00 |
נושא: | תגובה לתגובות... | תוכן: | שלום לכולכם!
הודעתי הניבה שורה ארוכה של תגובות בפורום.
אני שמחה על כך.
מאחר והקריאה קצת קשה לי, הרי שעד עתה טרם השלמתי לקרוא את כל התגובות.
באופן כללי, משמח אותי, שהודעתי הולידה דיון. מאידך, קצת עצוב לי, שלפעמים הוא נלקח למחוזות, שלא התכוונתי להם.
לא התכוונתי לפגוע בציבור העובדים הסוציאלים העושים מלאכתם נאמנה, ולא נראה לי שקיים צורך להתגייס ולנסות "להציל את הכבוד הראוי של העובדים הסוציאלים מידי "הפסיכולוגים הקלינים" החמדניים...
טוב, אז ביתר רצינות אבהיר נקודה חשובה לי:
אינני מתנגדת שעו"ס יעסוק בפסיכוטרפיה, גם לא פסיכולוג שיקומי, או מרפא בתנועה או אומנות, ואפילו לא
ההוא, היוצר תערובות צמחים מדיפי ניחוח מרנין, או המערבב חלוקי-נחל ומרצין כאשר בוחן את הדברים שעוד רגע יאמר לאיש הנזקק לו שבא לקבל מזור...
כל מה שאני אומרת הוא, שיש לעגן. כן. לעגן את הפסיכוטרפיה והטיפול הנפשי. שיהיו בו גבולות. שיהיה ברור למי אפשר לפנות ואיזה סיוע נקבל ממנו, שנדע שאכן, ההכשרה שאותו מטפל קיבל, מאפשר לי להיות רגועה בבואי לקבל ממנו את העזרה הנפשית.
כיום, קיים בלבול. דיסאינפורמציה. ערוב סמכויות והעדר גבולות ושלא לדבר על הכלים השונים שמשתמש בהם כל מטפל. והשערתי היא, שבעתיד, אם לא תהיה מסגרת חוקית מסודרת, המקצוע של הפסיכולוגים הקליניים בעיקר, והפסיכולוגים בתחומים האחרים - יאבדו את מקצועם.
האם זו תחזית מוגזמת?
לא בטוח.
בעיקר, כששכנה שלי, הלכה ל"מרפא בתחום הנפש" (הכשרתו בתחום האמנות. ולא למד מעולם באקדמיה) וסיפרה לי, שב-65 ש"ח לפגישה, קיבלה "פסיכוטרפיה מצויינת, שעזרה לה "להבין את מה שלא הבינה מעולם" והיא ניסתה לעשות נפשות לתגלית הטיפולית שלה כשפנתה גם אלי שאפיץ את כתובתו.
זה בסדר, שיהיו מטפלים באמצעות כוכבים, חול, שירה ועוצמת מחיאות כפיים של מטופל....
אין אני צרה במרכולתם.
פשוט נדמה לי, (כמי שמעולם לא היה בצד שלכם - המטפלים), שמגיע לכם אותה הגדרה, כפי שיש לאורטופד או לכירורג בעידן המתקדם שלנו.
על מנת לתת את הבחירה למטופל, עליו לדעת מבין מה לבחור. לא?
ואני מצרפת כאן את השרשור להודעתי, שהגיבו עליה:
http://www.hebpsy.net/showMessage.asp?forum=11&id=2341#2341
|
|