תוכן: | הודעה לתקשורת – אספת חירום של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בשירותי בריאות הנפש.
ביום שלישי התקיימה אסיפת חירום של הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאליים המועסקים בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.
האספה נקראה תחת הכותרת "משרד הבריאות בשותפות עם משרד האוצר מתכוונים להרוס את שירותי בריאות הנפש הציבוריים, להביא לפיטורי אלפי עובדים במערכת ללא ניהול מו"מ עם נציגי העובדים. משרד הבריאות מצפצף על החלטת ועדת הרווחה שעסקה בנושא בשנתיים האחרונות ומתעלם מהבטחת השר כי לא יעשה שום שינוי לפני שהנושא יסוכם עם העובדים".
בפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה והרווחה בכנסת מיום 28.7.04 נאמרו הדברים הבאים:
השר דני נווה – לא תיסגר אף תחנה לבריאות הנפש....חלק גדול מאוד מהבעיה נובע מזה שאנשים לא מכירים את מרכיבי הרפורמה ואת תהליכי הרפורמה. ואני מסכים שזה לא דבר נכון ולא דבר טוב וצריך היה ואפשר עדיין וודאי שאפשר וצריך לקיים תהליך של הידברות, תהליך של הסברה, תהליך שבו הדברים האלה יבואו לידי ביטוי....
לגבי העובדים...תראו, קודם כל מדובר בתהליך שהוא הדרגתי, שבמסגרתו אני מקווה שיימצא פתרון שיאפשר המשך תרומה ותעסוקה לעובדים שעובדים היום במרכזים לבריאות הנפש...
בוודאי יהיה תהליך כולל גם עם נציגי העובדים, יהיה תהליך שבו ישבו ויסבירו, ואני מסכים שיפה שעה אחת קודם בעניין הזה.
יו"ר הועדה ח"כ שאול יהלום – שר הבריאות של מדינת ישראל בא ואומר ככה, אנחנו לוקחים בחשבון, אני מצטט את דבריו, שגם לעובדים יימצא פתרון במסגרת החדשה, זה מה שהוא אומר...הרושם שלי מהישיבה הוא שנעשים דיונים עם הרבה גורמים אבל לא נעשים דיונים עם הנציגים של העובדים. ..שר הבריאות הבטיח שהדברים האלה ייעשו תוך מעבר חלק בין העובדים במשרד הבריאות למבנה החדש....זה לא עניין שצריכים להסתיר משהו מנציגי העובדים, וכל שנציגי העובדים יהיו שותפים .. גם הרפורמה תעבור בצורה יותר יעלה וחלקה. לכן אתם מתבקשים במקביל לאינפורמציה לשתף יותר את העובדים... עכשיו אני רוצה לבוא ולומר שרשמנו לפנינו כפי שאני אמרתי את הבטחת השר לוועדה, אחד, שלא ייסגר או יצומצם שום שירות אם אין לו אלטרנטיבה הולמת...הדבר השני.. מעבר העובדים ברפורמה שייעשה כמה שאפשר בצורה מלאה וחלקה ובתיאום אתם...הרושם שלי מכל הדיון, שנציגי העובדים...ככל שהם יהיו שותפים בשלבים יותר מוקדמים הרפורמה תהיה יותר יעילה...
למרות הבטחות השר ועובדי משרדו, ולמרות הסיכום וההחלטה של הוועדה, לא התקיים דיון הן ברפורמה בכלל והן בעתיד העובדים. עם זאת נעשים צעדים חד-צדדיים של ייבוש התחנות והפסקת השירותים שהן נותנות למרות שעדיין אין אלטרנטיבה.
איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, הדגיש כי מה שיש לנו זה אוסף של טיוטות חסרות תוקף ומשתנות לעיתים תכופות, שמועות ורכילויות, ובשום זמן לא התקיימו דיונים רציניים הן על הרפורמה בכלל ועל השאלה מה יהיה גורל העובדים בפרט. יחד עם זאת הליכי ההפרטה החלו, ושירותי בריאות הנפש כשירותי רווחה אחרים עוברים ליזמים שמטרתם עשיית הון, ולראייה סדום ועמורה כדוגמת הקורה בהוסטלים.
קופות החולים כבר מפנות סובלים מדיכאון לרופא משפחה כדי שיירשום תרופות, תחליף לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי שעלותם יקרה.
הכל מעורפל, הן כלפי העובדים והן כלפי צרכני השירות. מאכילים את הצרכנים בסיסמאות ואגדות ומעוררים בהם ציפיות שאין להן בסיס, ובאותו זמן מייבשים את התחנות, משך ההמתנה לטיפול עולה, הטיפול הקהילתי נפגע וכולם נפגעים למעטי "הוזי הרפורמה".
האיגודים המקצועיים יפעילו את כל האמצעים שברשותם למנוע פגיעה בעובדים ויותר מזה בצרכנים.
חנה שטרום כהן, פסיכולוגית בכירה וראש מטה המאבק של הפסיכולוגים הקליניים ציינה העומס על שירותי הקהילה עבר כל גבול. מצמצמים מיטות ושולחים מטופלים לטיפול בקהילה ששירותיה אינם קיימים למעשה. זאת ועוד, משרד הבריאות ניסה לקבוע כללים על פיהם יפעלו הקבלנים שיירשו את השירות הנוכחי, אולם אלו מסרבים להתחייב להם, וכך נהיה עדים בקרוב לצימצום דרסטי של השירות לפרט ולהיעלמות השירותים לקהילה. המשאבים שמקצה המשרד לשירות מגוחכים, עומדים בקריטריונים של אגף התקציבים באוצר, אולם לא יספיקו בשום אופן שמירת רמת השירות הנדרשת, והתוצאה תהיה שירותים כמו בארצות בהן נעשו רפורמות דומות שהביאו לתוצאות הרסניות. בארצות כמו ארה"ב, איטליה, אנגליה, קנדה ואח', התוצאות היו גידול עצום במספר הומלסים שהזכאות שלהם לטיפול נסתיימה.
הכל בסיסמאות המתעתעות בציבור הצרכנים כשאין מאחוריהם עניין מקצועי על דעת הנוגעים בדבר, שאת קולם מנסה משרד הבריאות להשתיק.
אילנה זוטא, עובדת סוציאלית המרכזת את מאבק העובדים הסוציאליים הדגישה את הרגשת באין אונים, כאשר הכלבים נובחים ושיירת הרפורמה ממשיכה. את תשובות לשאלות כמו מה יהיה בתקופת המעבר, מה עם רציפות הטיפול? שאלות בסיסיות שעד היום לא ידוע לאנשי המקצוע התשובות. המצב של אי וודאות פועלת בפעילות התחנות, בתיכנון הפעילות ועוד. מתקבלות החלטות ללא התחשבות והתייחסות לאנשי המקצוע וזה מעורר חרדה. איננו יזמים כלכליים, וגם מונעים מאיתנו להיות כאלו, והתוצאות יהיו ידע שהולך לאיבוד, רמה מקצועית שתרד, חוסר במקומות הכשרה לצעירים , הפסקת פעילות מניעתית וקהילתית.
ראובן גולדברג, יו"ר הסתדרות האקדמאים במח"ר הודיע כי נמצה כל דרך להפסיק את ההליך כדי שמשרד הבריאות והעומדים בראשו יממשו את התחייבותם כפי שנמסרה בוועדת הרווחה ויכבדו את החלטותיה. נמנע פגיעה בעובדים ונדאג להביא את האמת לידיעת הציבור. יש מקום לחשיבה יוצרת תוך התייחסות לתוצאות הניסויים ברפורמות שנעשו בעולם הגדול, ויש מקום להציע אלטרנטיבות מתאימות. אנחנו בעד רפורמות נדרשות, כי המצב היום רע. ייבוש המשאבים, כאשר משך עשורים אין הרחבה בשירותים כאשר האוכלוסייה הכפילה עצמה לפחות, מחייבת טיפול שורש בעיוותים שיצרה הממשלה. זו צריכה להיות רפורמה למען האוכלוסייה החלשה הנזקקת, ולא למען אגף התקציבים באוצר ובעלי עניין אחרים.
צריך לזכור כי הרפורמה עוסקת בשירותי בריאות נפש לחולים. המצב כיום הוא שרוב המטופלים אינם מוגדרים כחולים. התקפי חרדה כתוצאה מתאונה, בעיות במשפחה, פעולות איבה ועוד אינם מוגדרים חולים. הם לא יטופלו עד שיהפכו חולים, האם זו המטרה? האם הציבור ער לזה? האם העמותות הלוחצות למימוש מיידי של הרפורמה עירות לזה?
צבי גיל, פסיכולוג בכיר בגליל המערבי מדגיש כי מה שניסך באישפוז לא עבר לשירותי הקהילה, וזו הרמאות מאחורי המושג רפורמה. אין הרחבת שירות יש צמצום. בארה"ב למדו לקבל כמה שפחות וכנראה שזה נגזר גם עלינו. המסרים של משרד הבריאות פשוטים וקליטים, לצערינו המסרים המקצועיים והאמיתיים מורכבים יותר, אבל אין ברירה צריך לצאת למאבק לפני שהשירותים ייהרסו.
יואב קריים, דובר הנכים הדגיש כי אסור שיווצרו שני צדדים, מחד המטפלים הניצבים מול הרפורמה ומבקשים לעצור, ומאידך ארגוני המתמודדים הלוחצים באמצעות הבג"צ לקצר הזמן ולהפעיל הרפורמה מיידית. יש ליצור הידברות אמיתית כדי ללכת יחד.
חוה קרייסלר הדגישה את העובדות הפשוטות; הפרטת השירות הופכת את הטיפול לערכי שוק, תחרות, תפוקות תשומות, רווח. הכל למעט שיפור השירות. בריאות הנפש אינה שוק. אסור לתת לממשלה להתחמק מאחריות לטיפול בבריאות הנפש, ולפטור עצמה מהנושא בכסף. אי אפשר לזרוק את החלשים לשוק החופשי ולומר להם להתמודד. לא יכול להיות שנסכים למדיניות הכוחנית של משרדי האוצר והבריאות.
לילי רוטשילד, חרדה לגורל המתמחים. איך בתימחור מתבטא נושא ההתמחות החיונית לא רק בחוק, המאפשרת לבעל המקצוע עבודה אחראית. יש כאן מאבק גם על סל השירותים ותימחורו, יש להגיע להגדרות מדוייקות של שירות ותיקנונו, יש להסיר העירפול.
הערות של לילי רוטשילד: בציטוט דברי הרישום אינו ברור וחסר. התיחסתי בעיקר לנושא התמחור של שרותי בריאות הנפש. בחוזר שיצא למספר בתי חולים כללים הוגדר תמחור של 14 פגישות טיפוליות בממוצע לילד ועשר פגישות של טיפול בממוצע למבוגר. אין פרוט תחומי השרות בסל כמו הגדרה של תמחור לפסיכותרפיה ולפסיכודיאגנוסטיקה. באספה טענתי שעל המאבק לעסוק לא רק באי סגירת תחנות אלא על אופי השירות שינתן. המאבק צריך להתייחס לסל השרותים ולתקנון- הגדרת המקצועות הרשאים לספק את הטיפול הנפשי.
אביטוב רותם, מתמחה, המתמחים חוששים מהרפורמה. מערך ההדרכה ירד ברמתו, והמתחיל לא יוכל לספק השירות ברמה הנדרשת.
יפה גבעוני, פסיכולוגית וסגנית מנהל תחנה לבריאות הנפש צריך לצאת לשטח ולראות מה עושה משרד הבריאות. הקיצוצים הביאו לתורים ללא תוחלת. קופ"ח לאומית ביטלה את הפסיכיאטריה ומבוטחיה מגיעים לתחנות הנוכחיות, מה תהיה התשובה למבוטחים אלו בעתיד? קופות חולים אחרות נותנות מספר מוגבל של טיפולים ואח"כ שולחות את המטופלים להמשך טיפול בתחנות. האין בדיחה מרה מזו? מגיעים נזקקים עם פתק האומר כי סיים את זכויותיו הטיפוליות, מי יטפל בהם בעתיד?
ההחלטות שהתקבלו בסוף האסיפה קובעות:
- האסיפה קוראת לבצע רפורמה אמיתית ונכונה בשירותי בריאות הנפש בישראל.
- האסיפה החליטה לצאת למאבק להצלת שירותי בריאות הנפש בישראל
- האסיפה קובעת כי יש להגיש הצעות חילופיות לרפורמה.
- איגוד העובדים סוציאליים והסתדרות האקדמאים במח"ר יצאו למאבק לשמירת זכויות חבריהם
- יימשכו ההליכים להוצאת צווי מניעה לביצוע הרפורמה. תיבדק האפשרות להצגת עהעמדות שהוצגו באסיפה בפני בג"צ הדן בנושא.
- האסיפה קוראת לשיתוף פעולה עם ציבור המתמודדים להגדלת הנגישות ושמירת רמת שירותי בריאות הנפש בישראל.
- האסיפה קוראת לשמור על שירות ציבורי ומתריעה מפני מיסחור השירות.
- העובדים דורשים ממשרד הבריאות ליישם את החלטות ועדת העבודה והרווחה הן לעניין מו"מ עם העובדים והן להחזיר המשאבים לשירות, כולל תקנים מבנים וכספים, עד להפעלת רפורמה.
- האסיפה קוראת להתארגנות מהירה למאבק. הוקם מטה מאבק הכולל את הפסיכולוגים; חנה שטרום כהן, יפה גבעוני, רלי פלוטקין קריב, ד"ר קרל רובינרויט, מיכל בן עטר, חנה קרייזלר, רועי אלדור, דליה ברנדס, איתי ששון, צבי גיל, ד"ר לילי רוטשילד, ד"ר רבקה דוידוביץ', והעובדים הסוציאליים; אילנה זוטא, חוה אוסטרובסקי, אוי גוגנהיים שבטה, שרה עמיאל, תמי חנוך.
- האסיפה מיייפה את מטה המאבק לקבוע גובה תרומות למאבק, והדרך לאיסוף. הכספים מיועדים לשירותים נוספים על אלו שמעמידה ההסתדרות.
- כדי לזכות בזכויות להגנה מקצועית, ידאגו החברים, שאינם חברים מלאים בהסתדרות למלא טפסי הצטרפות מתאימים.
|