מאת: | אביתר | תאריך: | 2/11/2005 21:56 |
נושא: | סיכום פגישות "וורבטים" | תוכן: | אני יודע שזה נושא רחב, ובטח יש המון מה לומר עליו . הייתי רוצה לשמוע מגוון של דעות על מנת לקבל פרספקטיבה. אני מתמחה צעיר (פחות משנה) ואני מתמודד עם נושא סיכום הפגישות עוד מתחילת הפרקטיקום. כעת בהתמחות עם התרבות הפגישות נוסף גם מימד לחץ הזמן. אנסה לפרט. ראשית מעולם לא הצלחתי לסכם פגישה באופן משכנע בצורת "אני:" "הוא:" כמו מחזה, מה שקרוי"וורבטים" או "מילה במילה" . כמו כן לזכור את הרצף המדויק או את כל ה"התערבויות"שלי - זו משימה שנראית רחוקה ממני. מה אם כן יש? יש זיכרון כללי של הפגישה , קטעים ממנה. מעין רצף של אסוציאציות על הפגישה. בהדרכות קבוצתיות, כאשר אנשים מביאים פגישות כתובות בפורמט כאילו "וורבטים" זה לעתים נראה לי מופרך: ארבעה עמודים, גם אם בכתב צפוף לא יכולים הרי לייצג חמישים דקות! . מנגד אני שואל את עצמי כל הזמן כיצד הדרכה תוכל לשקף לי דברים שאינני שם לב אליהם אם אין לי את התמליל הפחות או יותר מדויק של הפגישה, ושל הרצף הנכון שבו עלו הדברים, או של הנוסח המדויק של דברי? הדבר הוא מקור לרגשי אשם בלתי פוסקים. אפילו אם ברור לי שאח אפשר להקדיש את הזמן המלא לסיכום עשרה מפגשים שבועיים במלואם ולעמוד בשאר חובות חיי. אשמח לשמוע דעות מחשבות ורשמים בנושא. |
|