שלום חברים,

 

בשנה זו הצטרפתי לשירות הציבורית לשם התמחות.

לאחר מס' שנים לא מבוטל באקדמיה, השקעה כספית, רגשית ומנטלית לא מבוטלת, ונסיון רב בתחום קרוב לפסיכולוגיה חינוכית, נדהמתי לגלות שהשכר של מתמחה הוא עלוב ביותר.

רבים מאיתנו בעלי משפחה ואפילו - מפרנסים יחידים. כיצד אנו אמורים "להסתדר" עם משכורות בגובה 1,500 ש"ח לחצי משרה (שהינה בהיקף של משרת אם מלאה במשרד החינוך)???

מלבד זאת, יש זילות גדולה ביותר של תחום הפסיכולוגיה בשירות הציבורי בארץ.

למשל: הסמכויות של העובדות הסוציאליות בארץ - רבות יותר מאיתנו, קל להן יותר לקבל היתרים לטיפול, למרות רמת הידע הנמוכה יותר שלהן והמשכורות שלהן מכובדות הרבה יותר. היעוצות החינוכיות, מלוות כיום גני טרום חובה- במקומם של הפסיכולוגים החינוכיים.

לאחרונה, תחומים רבים נשללים מאיתנו ואיננו עושים דבר. למשל: תחום ליקויי הלמידה, עומד לעבור ולהיות מנוהל ע"י מאבחנים דידקטיים!!!

אינכם רוצים להתארגן ולהגן על זכויותכם?...