שלום איתי וסנונית

אתייחס ראשית לנושא הניצול,כפי שכבר הדגשתי ניצול הוא סוביקטיבי ונתון לפרשנות.אני חש שהתיחסות לנושא ההתמחות כמנצל שם אותי לפחות "כקורבן "(אם אני מתייחס לכותרת של איתי ),צר לי אבל אני לא חש ככזה.

אני סבור שאכן יש מקומות שנוהגים במתמחה ככלי להכנסות אך לא כולם ,למשל הכרתי מקום פרטי בו המתמחים קיבלו שכר גלובלי של 2000+ שקל ונתנו להם בערך 12 מטופלים ששילמו פרטי,המתמחים היוו "מטלי ביצים של זהב" ,אם זאת למשל במקום זה מחד היו מתמחים שלא שרדו את העומס ,מאידך היו מתמחים שבחרו בתחנה בגלל מיקומה הגיאוגרפי ,פיתחו את עצמם ,שכרו עוד הדרכות ובזכות המיקום וההכרות שנוצרה פתחו קליניקות לאחר שנתיים .מתמחים אילו לא חשו מנוצלים הם נעזרו במקום לגדול ולהתפתח.

אתן דוגמא אחרת,התמחתי במקום פרטי בו המתמחים עבדו כפרלנסרים.ההתיחסות למתמחים היתה כחלק אינטגרלי מהצוות ,ההדרכות שניתנו היו מעולות ורוב המתמחים נאבקו להשאר במקום עם סיום ההתמחות הפורמלית.

אתייחס גם לנושא ההדרכה,יש מדריכים שגורמים נזק זה נכון,מדובר במיעוט אבל גם מיעוט יכול לגרום לנזק.אבל כאשר נאמר פה שאי אפשר להתלונן עקב הנסיבות המיקצועיות. אני מציע לכל אחד לחשוב על אם חד הורית העובדת בשכר רעב ,משרה מלאה ,הבוס משפיל ומתעלל (סוביקטיבי )ולה אין ברירה הואיל וזה מקור הפרנסה שלה.

כמובן שההשוואה שעשיתי אינה במקומה למתמחים יש חופש בחירה ,הוא לא גדול במיוחד בחלקים מסוימים של הארץ,אבל עדיין מתמחים הם לא חסרי אונים.

קובי