אוניברסיטת תל אביב

המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה

התכנית לפסיכולוגיה ביהדות

עבודה בחברותא

ד"ר יאיר כספי

בחברותא מתחלקים בחסד. מתעמתים עם אמת. דורשים ייעוד. לומדים לגייס אמונה לתמיכה הדדית. מסייעים לזולת בעריכת חשבון נפשו ומשתתפים עמו בניסיון קשה. נושאים תפילה ליחיד, לקבוצה ולקהילה כולה. בניית חברותא בבית או בקהילה היא מתכונת חשובה המוצעת למי שיבקשו, בסיום תכניתנו, להמשיך את העבודה.

להצלחת החברותא נדרשים שמירה קפדנית  על יסודות המתכונת והמסגרת המוצעים כאן.

1.      גודל: שניים מספיק. לא יותר מארבעה. שלושה טוב מאד.

2.      בחירת המשתתפים: מישהו שאתה סומך עליו. מישהו שיכול להוסיף לך, לראות בך חסד או מצווה שאינך רואה לבדך או לגלות לך את יצרך הרע. מישהו שנמשך לדרך ולכלים של המקורות היהודיים. מישהו יציב, שיתמיד לאורך זמן.

3.      חלוקה שווה של הזמן: בכל חברותא באופן טבעי יש חברים הזקוקים יותר לחסד וכאלו שרוצים לתת. חלוקה שווה וקבועה של הזמן מחדדת את האחריות של כל משתתף לתיקונו השבועי ומונעת את האפשרות שחלק ישתמטו מתיקונם כ"עוזרים" וחלק ישתמטו ממנו כ"מטופלים" הממתינים לעזרה.

4.      יש להיצמד לעבודה על שאלון. מומלץ להתחיל מעבודה על שאלון חשבון נפש שדרכו ניתן להציג המושגים למשתתפים חדשים. לאחר מספר שבועות ניתן להוסיף את שאלוני  "גילוי שמחה" ו"מדרש מצווה". ההחלטה אם לעבור לשער ב' בשאלון מדרש מצווה נתונה למי שמציג.

5.      מתכונת עבודה זו מתאימה לנושאים מעשיים: מעשה שקרה השבוע. מעשה שמתלבטים בו לשבוע הבא. נושאים מופשטים כמו "היחסים שלי עם...", או נושאים ארוכי טווח,  כמו "בחירת היעוד המקצועי שלי" מתאימים למתכונת זו רק אם עובדים עליהם דרך אירוע שקרה או דרך החלטה שצריך לקבל לשבוע הבא.

6.      החברותא בוחרת רכז (המתחלף בכל פגישה) האחראי לחלק את הזמן באופן שווה בין חברי החברותא ולהחזירם לדבר בשפת מקורות ישראל כל פעם שגולשים לשיחת חולין.

7.      חשוב להקפיד על יום קבוע ושעת התחלה וסיום מוסכמים וקבועים ומקום קבוע. חברותא העוברת את גבולות הזמן עובדת את אליל ה"בעיה" שבגללה הכל קורה ופתרונה יפתור הכל, במקום לקבל על עצמה מחויבות לעבודה לאורך זמן, שרק בה מתקנים את העולם והאדם וחווה.

8.      פתיחה: נחמד לפתוח את החברותא בסבב שבו המשתתפים מתחלקים בחסד שקיבלו בשבוע האחרון, או בשעת שמחה.

9.      מה מפיל חברותא: ויתור על חלוקה קפדנית של הזמן בין המשתתפים בכל פגישה. אי הקפדה לסיים בזמן גם כשהעבודה לא הניבה כלום. ניסיון לפתור את הבעיה הכי קשה של אחד המשתתפים, במקום להצטנע בגילוי מצווה אחת בתחום הנידון. מפגשים ארוכים מדי בלי שעת סיום קבועה. ויתור על הצמדות קפדנית לשאלון והפיכת הדיון לשיחת חולין. משתתפים לא מתאימים: שיפוטיים מדי, או בעלי חסד חסר גבולות, או כאלו שלא נותנים כלום. בתהליך בניית חברותא אפשר שיהיו מספר ניסיונות לא מוצלחים לפני שתיבנה חברותא שעובדת.

10.  סיכום: מי שנגלתה לו בעבודת החברותא מצווה שעליו לעשות מוזמן לשתף את החברותא בסבב מסכם בן דקה לכל משתתף. הגבלת הדיבור למצוות שנגלו בלבד מדגישה את מטרת העבודה. החברותא אינה מציעה הצעת הצעות נוספות למשתתף. לסיום אפשר לשאת תפילה. כל אחד לעצמו ואחר כך לחברים האחרים בחברותא.