פרשת ויקרא ספר ויקרא פרק א' – ה'

קורבן עולה. קבלת החלטות באמצעות שיקולים פסיכולוגיים ומוסריים.

   בני ישראל עומדים לצאת למסע בן ארבעים שנה במדבר. ספר ויקרא מתחיל בפרק א בקריאה: (א) וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (ג) אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי ה': (ד) וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו:

   "אדם כי יקריב..." ומפרשים חכמים: אדם כי יתקרב אל אלוהים. הקרבן שמדובר בו בפסוקים אלו הוא קרבן העולה: "אם עולה קרבנו". זהו הקרבן מרצון, זוהי הקרבה לאלוהים מרצוננו.

   ספר הזוהר בוחר להתחיל את דבריו על ספר ויקרא, בדברי רבי אליעזר שפתח ואמר על הפסוק: "שאל לך אות מעם ה' אלוהיך העמק שאלה או הגבה למעלה." זהו פסוק מספר ישעיה פרק ז' המובא בהקשר לסיפור הטראגי של עם ישראל ערב הגליית עשרת השבטים וצמצום אחיזת בני ישראל בארץ ישראל לממלכת יהודה הקטנה בלבד. "(א) וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ...(י) וַיּוֹסֶף ה' דַּבֵּר אֶל אָחָז לֵאמֹר: (יא) שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה: (יב) וַיֹּאמֶר אָחָז לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה אֶת ה': אחז בוחר שלא לרצות לשקול שיקול רוחני בבואו לקבל החלטה מה לעשות לנוכח איום ממלכת ישראל על ממלכתו ממלכת יהודה..

   בתקופה זו, ממלכות ישראל ויהודה נפרדות. עם ישראל מפורד. מלך ישראל פקח בן רמליהו, מתחבר עם רצין מלך ארם להילחם עם מלכות יהודה המתפוררת.

   אחז המאוים אינו מחפש דרך לאחד את העם מחדש, הוא מתחבר אל ממלכת אשור. ישעיהו הנביא מזהיר את אחז מברית זאת, אולי מחפש ישעיהו את ההזדמנות לאיחוד בעם, או לפחות לא להעמיק את השנאה והפילוג. אחז אינו נשמע לקולו. בעידודו, אשור מצליחים להרוס את דמשק ואת ישראל. ברגע היסטורי זה אחז מנצח בהימור הפוליטי שלו,

   ממלכת ישראל דועכת והולכת. לאחר מותו של פקח בן רמליהו, עולה למלוכה על ישראל הושע בן אלה. שלמנאסר מלך אשור עולה על ישראל, כובש את ממלכת ישראל/ שומרון, ומגלה את עשרת השבטים לאשור. וכך הקיץ הקץ על מלכות ישראל. ואילו אנו, איבדנו את עשרת השבטים שהוגלו. ממלכת יהודה נשארת שריד קטן מעם ישראל הגדול.

  ההחלטות שאנו מקבלים בחיינו, משפיעות לטווח ארוך. ישעיהו מציע לנו (יא) שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה:" הבה נתייחס ברצינות להתלבטויות שלנו. נברר עמוק בליבנו, בעולמנו הנפשי, ונחפש תשובה גם בעולם הרוחני העליון.

   רבי אליעזר המובא בזוהר, מספר לנו כי בדורות הקדומים היו יודעים להסתכל בחכמה עליונה היא חכמה רוחנית שיש בה עקרונות מוסריים נעלים ליחסים בין אדם לחברו. ואילו בימינו? אם נשים לב, אנו מסתכלים ברגעי התלבטות בעיקר בחכמת הפסיכולוגיה העמוקה: "הסתכלתי בדורות קדומים לדורות אחרונים. מה בין דורות קדומים היו יודעים ומסתכלים בחכמה עליונה, ויודעים לצרף אותיות שניתנו לו למשה בסיני, ואפילו רשעים שבהם בישראל היו יודעים תוך אותיות חכמה עליונה, ויודעים תוך אותיות עליונות ותוך אותיות תחתונות החכמה להנהיג מעשים בזה העולם."

   בל נשכח לצד הפסיכולוגיה את השיקולים המוסריים הנעלים, כאשר אנו באים לקבל החלטה לגבי המשך דרכינו בעניין זה או אחר.

שבוע טוב

יששכר

פרשת ויקרא ספר ויקרא פרק א' – ה'

תשס"ה  

חטאים בימינו האמנם?

האם אפשר להחזיר את המילה חטא לשפה היום יומית? חטא במובן של פגיעה באחר או בעצמי או בסביבה. חטא במובן של פגיעה בסדר הטוב, בהרמוניה האפשרית, בחוק, בכללים. נסו להשתמש במילה זו ביום יום. שתפו זה את זה ואותנו בחוויות המתעוררות, בחטאים שלא בכוונה ובכוונה, בשינויים ביחסים, בערנות לכבוד האדם והסביבה.

מחבר משלי מציע גם לנו ההורים להעביר את המסר הבא לילדינו:

משלי א'  (י) בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: (יא) אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ...(יג) כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל: (יד) גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ: (טו) בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם: (טז) כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ...

רחל שפירא בשירה "שבת בליבך." מציעה דרך לחשבון נפש קטן כדי לעשות שבת בלב: "את שואלת מה השתקת, ומה הרבית לומר לטוב או רע? ואיזה איזה חטא מצאת בלחם השגרה? כאשר השמש מנמיכה, מאין באה הברכה? מהו כוחך, מה בתוכך אינו נסוג מחשיכה כאשר השמש מנמיכה? מאין באה הברכה?"

לא יאומן שמעטו שלחיים חפר הפיזמונאי הראשי של הצ'יזבטרון להקת בידור של הפלמ"ח יצא שיר זה:

 "ותמו חטאים מן הארץ, והרשעים כרגע יאבדו, ורק חסידך ורק חסידך, ליד כסא כבודך יפקדו. כי אתה השם, אשר לא החשה, ואשר מבדיל בין הצדיק לרשע. והרשעים תכחיד מן הארץ, ועושי עוול מתחת שמיך, ורק אוהביך ורק אוהביך, בוא יבואו פתח שעריך. כי אתה השם אשר החשה, ואשר לא מבדיל בין הצדיק לרשע, ולא יהיה עוד פשע עלי ארץ, והשטן לא ינעץ את שמך, ורק צדיקך ורק צדיקך, ישבו כבוד ליד שולחנותיך."

כל אחד עלול לחטוא:

ויקרא פרק ד (ב) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא...(ג)אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם...(יג) וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל...(כב) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא...

והעיקר

יש חמלה, יש סליחה, יש כפרה, יש תשובה, יש תיקון.