מקורות

המאמר עוסק בשאלה כיצד התייחסו הדורות הבאים של הפסיכואנליטיקאים למודל של פרויד, כפי שהותווה ב"פירוש החלום"? - פרופ' רבקה אייפרמן עומדת על יחסם של הפסיכואנליטיקאים שלאחר פרויד למודל זה, תוך התיחסות לכמה התפתחויות שחלו בהשקפות על מהות החלום, ובדרכי העבודה על חלומות בעת טיפול. המאמר ראה אור כסוף דבר לתירגום החדש של ד"ר רות גינזבורג לספר "פירוש החלום" בהוצאת עם עובד, והתפרסם באתר "תורת החלומות והחלימה".

 

במאמר מבקשת ד"ר רות גינזבורג (מתרגמת "פירוש החלום" של פרויד), לעמוד על טיבו של הזמן המורכב הנחווה בחלום. היא מראה שזמן החלום הוא זמן "בין הזמנים" מכמה בחינות: הוא בין הזמנים של עֵרות ושינה, הוא בין הזמנים של מודע ולא-מודע והוא בין הזמנים של הווה ועבר. זמן החלום -- שאינו מודע ואינו לא-מודע, שבו "אני ישנה ולבי ער" -- נחווה כרגע נוכח, מורחב ו"ממורחב" [spatialized], הסופֵח אל קרבו רגעי עבר שונים ומשונים. לכאורה, הד צלילו של העבר שולט באקורד המסיים את ספרו של פרויד. שכן, במשפטים ספורים אלה, שאינם נעדרי דרמה, פרויד מציג את החלום כצומת נפשי המעוצב על ידי יחס זמנים לא-מקובל הכפוף לעבר. אין בו סדר זמנים כרונולוגי המוליך מן העבר אל ההווה וממנו אל העתיד. זמנו של החולֵם הוא הווה שבו העתיד שבוי בעבר, ללא מוצא...

 

השיחה עוסקת בתפתחות המחקר על שנת חלום, בשאלה על מה אנחנו חולמים, בחלימה ואי חלימה אצל ניצולי שואה, ונפגעי פוסט טראומה, ופונקציה של החלימה והאם יש לחלום משמעות. מתוך "הערוץ האקדמי", אוניברסיטת חיפה.

 

על פי הגישה היונגיאנית, אין בחלום ניסיון לעוות או לטשטש משאלות אסורות, אלא קיימת מגמה להנחות את האגו להתייחסות מאוזנת, בצורה המאפשרת ביטוי למכלול הצרכים הנפשיים של החולם. כך החלום יכול לשמש כמדריך פנימי וקול מוסרי במצבים קונפליקטואליים.

 

התייחסות לחלימה באמנות הינה עתיקה כמו האמנות עצמה. החלום והיצירה נובעים שניהם ממעמקי הנפש, מתוך חלקים לא-מודעים, ראשוניים ולא רציונליים של האישיות, ומתוך גלי מוח דומים. בתולדות האמנות, כל זרם ואמן שהתייחסו לחלום, הדגישו את המאפיינים והפנים והמתאימים להם. המאמר יסקור בקצרה את הזרמים והאמנים המרכזיים שהתייחסו לחלום ביצירתם. התנועה הרומנטית הדגישה את מקומם של רגשות, השראה ואינטואיציה לא רציונליים בקיומו של האדם, כפי שבאים לידי שיא בתופעת החלום. ציור החלום נתפס כביטוי למוזה, השראה והיצירתיות של האמן.

 

נקודת מוצא בחקר טראומה נפשית היא שהנפגע ממנה נושא את השפעותיה הקשות גם זמן רב לאחר תום האירוע. בטראומה שהשפעותיה נמשכות אין לאדם המשאבים המספיקים להתמודדות פעילה והתוצאה היא תחושת חוסר אונים קשה. התנסות חוזרת ונשנית של חוויית הטראומה במצבי ערות ושינה (חלומות) - עשויה להיות מובנת כניסיון אוטונומי של המערך הנפשי לשינוי מצבו של הנפגע מקורבן פסיבי למתמודד אקטיבי ובעל יכולת שליטה ברגשותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. הנטייה להתמודדות פעילה מוגדרת באופן כללי כמוכנות להתמודד באופן פעיל עם דרישות המצב, לרבות מצבי משבר וטראומה והנטייה לגייס אנרגיה נפשית.

 

איתן בוגנים ניצל את התרגום החדש ל"פירוש החלום" של פרויד, כדי לברר עם פרופ' עמנואל ברמן כמה סוגיות לגבי חלומות וטיפול נפשי: מהו חלום, והאם יש לו חשיבות? האם אפשר לעשות אנליזה עצמית? ולמה בעצם לא להדחיק?

 

שנת חלום מתקיימת אצל כל היונקים היבשתיים כבר מראשית הופעתם על פני כדור הארץ (לפני 150 מיליון שנה לערך) דבר המעיד על התפקיד החשוב שיש לשינה זו בהישרדות היונקים. יתרה מזו, העובדה שגם עכברים וחתולים חווים שנת חלום, מצביעה על כך שמקורה - ואולי גם תפקידה - אינו רק פסיכולוגי, כי אם גם ביולוגי. מהו התפקיד הביולוגי ומהו התפקיד הפסיכולוגי של החלומות, והאם התפקיד האחד משלים את התפקיד האחר או סותר אותו? הראיון עם צבי ינאי התפרסם בספר "החיפוש האינסופי, שיחות עם מדענים", בהוצאת עם עובד.

 

היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת-זמננו. בקישור הבא מצוי הפרק הראשון של הספר בתרגומו החדש לעברית.

 

סקירה והרחבה של מאמר מאת פרופ' מרק סולמס. סולמס הוא נוירופסיכולוג ופסיכואנליטיקן, יליד דרום אפריקה – אשר מקדם היום את הזרם של הנוירופסיכואנליזה, המחבר בין גישות ביולוגיות של חקר המוח מצד אחד – לבין פסיכולוגית המעמקים, מצד שני. התיאוריות שלו לגבי חלימה – מהוות גשר המאפשר לחבר את חקר השינה ו הREM עם הפסיכואנליזה, אחרי כמה עשורים של פיצול והתרחקות.

 

אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה'אינקובציה' - טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים ושמלווה באקטים פולחניים. שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי

 

פרויד ויונג, ממניחי היסודות לפסיכולוגיה המודרנית, ראו בחלום את השער אל הלא-מודע. בצד תגליות הרפואה ומחקרי המוח בני זמננו, חקר החלום מעשיר את עצמו ללא הרף מתוך גילוי חכמת הקדם, שבמשך אלפי שנים פילסה דרכים להבנת הלא-נודע. ספרו של מיכה אנקורי פותח צוהר למפגש בין ישן לחדש בחקר החלום.