מקורות

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

בניגוד למה שאולי חשבנו, שככל שאנו מכירים יותר את הזולת אנו נוטים לחבב אותו יותר, מצביע מחקר שנערך לאחרונה על מגמה הפוכה: ככל שאנו מתוודעים יותר לזרים, יורדת חיבתנו אליהם. זאת משום שבמהלך ההכרות אנו מגלים שהדימיון בינינו ובין הזולת קטן מכפי ששיערנו. דמיון זה שתורם לזוגיות ולקשר הטיפולי נמצא כמשתנה המתווך בין הכרות ובין חיבה הן במצבים ניסויים והן במציאות, בהשוואה לפני ואחרי דייטים ראשונים דרך אתר הכרויות.

 

היחסים בין רופאים למטופלים עוברים שינויים, והשינויים הללו מואצים כל הזמן על ידי הסביבה החברתית והטכנולוגית שבה אנחנו פועלים. ככל שהטכנולוגיה חודרת לחיים המקצועיים והפרטיים שלנו, כך היא גם חודרת לעולם הטיפול.

 

בימים אלו מוצף השוק באין-ספור סדנאות המציעות לקהל הרחב לעבור תהליכים רגשיים דרך התנסויות בכלים שונים. סדנאות אלו מציעות בדרך כלל היכרות עם גישה או כלי מסויימים בצד חוויה משמעותית, בתוך זמן קצר. ואכן, אנשים המשתתפים בסדנאות, מדווחים לא פעם על חוויה משמעותית שעברו ולעיתים אף על שינוי ממשי בחייהם בעקבות הסדנא. הדבר מתאפשר כיוון שהסדנאות מושתתות לא פעם על אמצעים שונים המאפשרים לחדור את מנגנוני ההגנה של האדם, באשר הם. למטפל בתוך מסגרת טיפולית ישנו הזמן הדרוש להכיר אט אט את האדם העומד מולו ואת הנרטיב שלו. המטפל יכול ללמוד את מבנה האישיות של האדם, את רמת החסינות הרגשית שלו וכן להכיר ביחד עם המטופל את מנגנוני ההגנה שלו ולהבדיל בין אלו התומכים בו, לבין אלו המעכבים אותו. סדנא קצרת מועד אינה מאפשרת את כל אלו ולעיתים בנויה בדרך החודרת את מנגנוני ההגנה של האדם באופן שאינו תואם את צרכיו ואת יכולתיו.

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

מהפסיכותרפיסט שלנו, בין אם הוא פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או בעל מקצוע אחר אנחנו מצפים למקצועיות ומקצוענות, שלא לדבר על עמידה בסטנדרטים אחרים מכל בן אדם אחר שאנחנו מכירים. מצד שני, גם הפסיכיאטרים או הפסיכולוגים האלו הם בני אדם בסופו של דבר. לבני האדם האלו יש חיים מחוץ לחדר הטיפולים, ולפעמים יש להם כל מני הרגלים רעים שהם גוררים לתוך הטיפול שלנו, המשפיעים לרעה על הטיפול. מתוך האתר של ד"ר ירדן לוינסקי

 

עבודה עם חלומות בטיפול מנקודות מבט אינטרסובייקטיביות בינאישיות, כמשקפים תקשורת לא מודעת ביחסי מטפל-מטופל. מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

הבנק סגר, המפעל נסגר, והאמת שלא צריך להיות מפוטר כדי לחוש את המשבר הכלכלי. טיפול נפשי לא ימצא לכם עבודה ולא יכניס יותר כסף, אבל יעזור להעביר את הימים הקשים בצורה נכונה מתוך אתר YNET

 

מאמר לקראת פורים מתוך אתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com. מבט שני על 'העמדת פנים בחיי יום-יום' - מאמר שנכתב ע"י המחבר לכבוד פורים לפני שלוש שנים - כולל תגובות לשאלות שהופנו אל המחבר מאז הופעת המאמר המקורי.

 

סקר אמריקאי חדש מגלה ש‭9%-‬ מהפונים לטיפול סקסולוגי חוו ניצול מיני על ידי המטפל שלהם – האיש שבידיו הפקידו את סודותיהם הכמוסים ביותר, שמולו חשפו את חולשותיהם המביכות ביותר. זו תופעה מושתקת, שרק בשנים האחרונות מתגלה בפניה המכוערות. לדברי אנשי מקצוע, כל מגע פיזי בין מטפל לפציינט הוא ניצול כוחני ומזיק והפרת החוזה הטיפולי

 

לא מזמן סיפרה לי חברה מטפלת שבחתונה אליה הוזמנה נכח מטופל שלה. היא לא ידעה מה לעשות - ללכת או להישאר? איך היא תוכל להנות כשאדם שמכיר אותה בצורה כל כך ייחודית צופה בה? האם הנוכחות שלה מפריעה לו, ואיך הוא יכול להתנהג בחופשיות כשהיא לידו? אירועים כאלה, בהם מתרחשת פריצה באנונימיות של המטפל, קורים פעמים רבות. גילויים על עולמו הפרטי של המטפל מזעזעים את הקשר הטיפולי, אך אם יודעים להתגבר על הזעזוע הקשר יכול דווקא להתחזק