מקורות

מחקרים מצביעים על כך שדמיון רב בין המטפל למטופל ובין בני זוג גדול יותר, גדלים הסיכויים להצלחת הקשר. מנגד, כשמדובר בתהליכי חיזור הוכח שככל שבת/בן הזוג הפוטנציאליים קשים יותר להשגה, הם מעוררים עניין רב יותר. במאמר זה נסקרים הגורמים התומכים באמרה לפיה היכרות מעוררת סלידה (Familiarity breeds Contempt) כלפי הצד השני. ממצאי מחקרים מעלים שתוך כדי העמקת ההיכרות מתגלים ההבדלים בין שני הצדדים, דבר הגורם להם לפתח רתיעה זה מזה. כל מידע נוסף על הצד השני מוליד התרחקות. את המידע החסר לנו על הזולת אנו משלימים בעזרת פנטזיות חיוביות עליו המתגלות כחסרות בסיס במציאות. זאת בניגוד לאמונה שהעמקת ההיכרות תוביל לקבלה הדדית.

 

האם ביסקסואלים עתידים להפוך להומואים? על שינויים ספונטאניים בנטייה המינית לאורך טווח החיים (שלא כתוצאה מטיפולי המרה). יישום המושג 'נזילות מינית' שטבעה ליסה דיאמונד ו'בעיקר הטרוסקסואלים' (רמה 1 בסולם קינסי) לגבי בני נוער ובוגרים צעירים ע'י ריץ' סאבין-ויליאמס. פרופ' רובינשטיין מסיים את הפוסט בהמלצות יישומיות ובאמצעי זהירות לגבי הטיפול בגברים ביסקסואלים: איך להגמיש את תפיסתם הקוטבית והנוקשה מבלי לערער את מנגנוני ההגנה שלהם?

 

רבות נכתב ודובר על יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלים ללהט'ב. הרבה פחות דובר ונכתב על המגעים הקשים בין גברים הומואים וביסקסואלים לבין עצמם. אלה סובבים סביב ציר דימוי הגוף, הכמיהה לגוף גברי, שרירי וחטוב והדרה של מי שאינו עומדים בקריטריונים מחמירים, ולעיתים קרובות בלתי-אפשריים, אלה. בפוסט זה עומד פרופ' רובינשטיין על מקומו החשוב של דימוי הגוף בדימוי העצמי, במיוחד בקרב גברים הומואים, אך גם על הנזק שבהחפצת העצמי והזולת וההשפעה השלילית שיש לכך על בריאותם הנפשית של מגזר זה באוכלוסייה ועל הגבלת היחסים הבינאישיים בין גברים אלה למין מזדמן. זאת על אף הצהרותיהם על חיפוש קשר זוגי ארוך טווח. בין ההמלצות הטיפוליות שימוש בפסיכולוגיה חיובית להעצמת היבטים חיוביים אחרים של הדימוי העצמי, שימוש בסביבות טבעיות המאפשרות הכרות הומואים כבני-אדם וטיפול הממוקד באדם/לקוח של רוג'רס שיש לו ערך מיוחד לחוויה המתקנת של ההומופוביה ההטרוסקסואלית במיוחד כאשר המטפל הוא הטרוסקסואל והמטופל הומו או ביסקסואל.

 

טיפול רגיש-תרבותית הוא אחד העקרונות של תהליך האבחון והטיפול והוא רלוונטי גם לטיפולם של מטפלים הטרוסקסואלים המטפלים בלהט"ב ואינם מתמצאים תמיד בנורמות המאפיינות מגזר זה באוכלוסייה. המאמר עוסק במשקל שיש לתת לדמיון בנטיות המיניות של המטפל והמטופל ובביטויים שונים של הומופוביה מופנמת העומדת בבסיס השיעור הגבוה יחסית של הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב.

 

במאמר זה דן פרופ' גידי רובינשטיין בערך האבחוני והטיפולי של מנגנוני הגנה בפסיכותרפיה מנקודת מבט של פסיכולוגיית האני. זאת הן מבחינת מידת השימוש במנגנונים והן מבחינת הרמה ההתפתחותית עליהם הם מעידים. מסקנתו: קודם כל, לא להזיק! כלומר, לא לתקוף חזיתית מנגנונים המשרתים את האדם, אלא לבדוק בזהירות את כוחות האגו שלו כדי לערער בעדינות מנגנונים המצרים את עולמו והופכים אותו נוקשה.

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

בכתבה מתוך "הארץ" מונה ד"ר שאול נבון מספר סיבות להיעדר היענות לטיפול רפואי.

 

ביקורת היא תמיד נושא בעייתי וקשה כאשר היא קשורה בשמו הטוב של אדם. ברוב המקרים, הצגה חד-צדדית של ביקורת עשויה לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולהביא לכך שפרנסתו של אדם תפגע בצורה משמעותית בגלל טרנד חולף ברשת. אבל מה קורה כאשר מטופל כותב ביקורת על המטפל שלו?

 

במאמר אני מתאר מזווית אישית כיצד שילבתי התמקדות בטיפול פסיכותראפויטי ארוך טווח, ומה היתה תרומת השילוב לטיפול. במאמר שתי דוגמאות קליניות מפורטות המדגימות את העבודה ומתארות את השפעת ההתמקדות על הטיפול. בנוסף, אני מציע מבט תיאורטי על החיבור בין רעיונותיו של ג'נדלין על פסיכותרפיה באורינטציה התמקדותית (FOT) לבין התיאוריה של ה.ו. וויניקוט. המאמר הופיע בגליון נובמבר 2010

 

פודקאסט (מצגת אור-קולית), המסכמת את היתרונות והחסרונות שבדיבור-יתר ובעשיית-יתר מנקודת מבט טיפולית ומגדרית. במרכז ההרצאה עומד המושג rumination ("חפירה"), שהוא נושא מחקרה העיקרי של פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, שמצאה שמחשבות-יתר ודיבור-יתר מונעים מאנשים (ובעיקר מנשים) לפעול ומחמירים מצבי דיכאון וחרדה. מוצגות הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה, משנתה של נולן-הוקסמה ומיון הגישות הטיפוליות העיקריות על הרצף שבין עשייה לדיבור, תוך הדגשת ההיבט המגדרי. הערה: טעינת הקובץ נמשכת מספר דקות

 

וויספר מציגה לקוראים חלק מהפיצולים שלה, שחושפים את עצמם ושומרים עליה (בדרכם המעוותת משהו) במהלך השבועיים שהפסיכולוגית שלה טסה לחו"ל, כדי שלא תתרחש קטסטרופה של אקטינג אאוט מסכן חיים.

 

מאמר זה, מתאר כיצד מתוך השקפת עולמה הייחודית של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, נגזרת הבנתה את תופעות ההעברה וההעברה הנגדית. מתואר האופן בו מתוך נקודת המבט הפנומנולוגית, מובן המפגש הטיפולי כביטוי לשייכות הקיומית. מפגש זה, מתואר במונחים של בין יחסיות, הדדיות ואינטר סובייקטיביות. ההתמקדות שבמפגש מופנית לכאן ועכשיו והחקירה להתנסויות המידיות של המטפל והקליינט.