על מקובלים יותר ומקובלים פחות בעולם הפסיכודינמי. הבה ניתן לפול וואכטל (Wachtel) את המקום הראוי לו.
ארנון רולניק | 29/5/2013 | הרשמו כמנויים
כשילדי היו בבית ספר יסודי ותיכון היו הם מאוד מועסקים בשאלה מי מקובל יותר מי מקובל פחות ואיך מתקבלים למקובלים.
זה איננו עובר עם הגיל כנראה. הנה לפני מספר שבועות נכחתי במפגש של חברי קורס חובלים שלי. Reunion שכזה יש בו תהליך כפול – מצד אחד יש השוואה "איפה אני ואיפה אתה" כמה גדול הבית/רכב/ המשפחה הנכדים (והבה נודה גם מה גודל הקליניקה) התהליך האוטומטי הנוהג הוא שכל אחד מתמקם "במקומות הקבועים שלנו" מגיל 18. והנה הפתעה: אחד החברים שהיה ידוע כלא מקובל, הופיע לאחר שזמן רב לא ראינו אותו –במיקום חדש: נראה טוב, נשמע טוב והתנהג כמקבל לכל דבר ועניין. סטייה חמורה מחוקי קורס חובלים של שנות השבעים.
על אינגרטיבים בכלל ועל וואכטל בפרט
אני כותב על כך משום שאני מוטרד מהעובדה שגם במקצוענו יש עיסוק לא מבוטל בסטטוס ובמעמד. הדבר כמובן בולט בחלוקה הקלאסית שלנו בין דינמים לסיביטיסטים (אני משאיר לקורא המצוי בכללי המסדר לנחש מי הם המקובלים יותר)
אלא שכעת אני מועסק בעובדה כי דווקא האורטודוקסיה נחשבת יוקרתית יותר. ודווקא אנשים עם גישה יותר חדשנית ואינטגרטיבית לעיתים מושעים מהתודעה הצבורית שלנו. קחו לדוגמא את פול וואכטל, פסיכואנליטיקאי ניו יורקי שמעז כבר שנים לנסות ולשלב חשיבה התנהגותית עם גישה פסיכואנליטית.
זה למעלה מארבעים שנה פול מנסה לחבר חשיבה התנהגותית עם גישה פסיכודינמית. כבר ב1977 פרסם את ספרו
Psychoanalysis and Behavior Therapy. Toward an Integration ובו הציע עקרונות המאפשרים לבצע התערבויות אקטיביות בזמן טיפול דינמי.
לפני מספר שנים יזמתי הקמת וועדה בין לאומית לציון עבודתו של Neal Miller אבי הביופידבק, שיחד עם דולרד חיברו כבר באמצע המאה הקודמת תאוריה שמנסה לשלב עקרונות למידה עם קונצפטים פסיכואנליטים.
לצורך משימה זו פניתי לוואכטל וביקשתי הסכמתו להביע דעתו על נסיון אינטגרציה של מילר. פול התגייס מייד וכתב את המאמר הבא Paul Wachtel shares thoughts on Neal Miller: Behaviour Therapy and Psychoanalysis
איך פסיכואנליטיקאים "טהורים" התייחסו לוואכטל
מייד לאחר שפרסם את ספרו הראשון, "יצא עליו קצפם" של כמה פסיכואנליטיקאים ותיקים. כותב עליו למשל: Irving B. Harrison
"He (Wachtel) does not acknowledge the danger of transference complications inherent in efforts to be helpful. For the psychoanalytic process to develop properly, such activity must be avoided!"
השומעים אתם את הנאמר? וואכטל חוטא בכך שהוא מנסה לעזור למטופל .
באותה סקירה מרחיק לכת הכותב מטיל ספק על עובדת היותו של וואכטל פסיכואנליטיקאי "מקובל" והוא מסיים באמירה חדה כתער
Those who hold such opinions as Wachtel's might reconsider Freud's modest request that the name of his method be dropped by those who abandon its fundamental tenets.
יבוא המסנגר ויאמר שמדובר בתקופה קודרת של הפסיכואנליזה ושמאז הגעתו של מיטשל העולם ההתיחסותי קיבל את וואכטל כחבר מן המניין אך לצערי בארצנו וואכטל לא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי.
וואכטל בארץ
כאשר עלה בארץ הרצון להביא את וואכטל לארץ נעשה נסיון לגייס את אחד המכונים האנליטים בארץ לנושא. זה די מביך לקרוא ברשת סדרת התכתבויות של הועדה המדעית של אותו מכון שם רבים מודים שאינם יודעים בכלל מי הוא וואכטל. וזאת אחרי שב 2010 יוצא ספר של וואכטל בו הוא מזהה עצמו לגמרי עם העולם ההתיחסותי "Relational Theory and the Practice of Psychotherapy"
כעסי או צערי גברו כאשר ראיתי כי לימי העיון המצויינים בהם וואכטל השתתף (אפשר לראות גם חלק מההרצאות כאן) לא הגיע אלא קומץ של פסיכואנליטיקאים וגם את ההתיחסותים אפשר היה לספור על שתי ידים.. הוא שאמרתי – מקובלים יותר ומקובלים פחות
הכאריזמה של פרויד. הצניעות של וואכטל
אולי נוכל להבין את השאלה מדוע וואכטל לא זכה בארץ לתשומת הלב הראוייה לו בהסתמך על דבריה של אוה אילוז בספרה . Saving the Modern Soul: Therapy, Emotions, and the Culture of Self-Help.. אווה מציעה להבין את התפתחות הפסיכואנליזה דרך מימד הכאריזמה או כפי שהיא אומרת: פסיכואנליזה היא עניין של כאריזמה, והיא מציעה להבין את המקום שתפסה הפסיכואנליזה דרך הכאריזמה שלה ושל פרויד: היא מצטטת ביוגרפים שלו האומרים:
"Freud was an inspiring teacher, on the model of a Greek philosopher or a great rabbi. His writings, his lectures, and his therapy, added to the magnetism and force of his personality, attracted and retained loyal followers, not only in his own lifetime but today as well"
ואני, אני בחרתי לעשות לי רב אחר, שונה מפרויד. צנוע, עדין שאינו דורש ציות וסקרן דווקא לזויות ראיה אחרות משלו
ולמה אני כ"כ מתרכז בוואכטל?
בקליניקה שלי עובדים כיום כ 14 מטפלים, חלקם דינמיים וחלקם קוגניטיביים התנהגותיים.
מטפלים דינמיים מצוינים ביצירת קשר עם המטופל ובהקשבה אמפאטית, או במילים אחרות יכולת הסתנכרונות של המטפל עם המטופל (רולניק 2012). מטפלים אלו חסרים ידע בסיסי בהתערבויות אקטיביות.
מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים, מצויים מאד בגישות חדשות ובהתערבויות ממוקדות, אך לעיתים קרובות התגובות הבין אישיות שלהם פחות מסונכרנות עם המטופל.
במאמר שנשלח כעת לפרסום של יששכר עשת ושלי אני מסביר את דרך ההכשרה המוצעת לגבי כל אחד מהם:
לגבי הכשרת מטפלים דינמים אני נעזר בבארלו מצאתי שהגישה המאחדת של בארלו מאפשרת למטפלים דינמיים להתחבר למרכיבים שונים של CBT. בארלו מציג גישה אינטגרטיבית העוקפת את הנטייה הרווחת בעולם ה CBT לבנות פרוטוקול טיפולי לכל הפרעת DSM. הגישה חוסכת לימוד של עשרות פרוטוקולים ומאפשרת לימוד קצר יחסית של שבעה מהלכים טיפוליים מגובי מחקר. בארלו מתמקד ברגשות ובפחד מלהרגיש – דבר שמשתלב טוב עם חשיבה דינמית.
לגבי הכשרת מטפלים שגדלו כמטפלי :CBT – לצורך זה אני נעזר ב פול וואכטל.
להערכתי מטפלי CBT יוכלו ללמוד רבות מכתיבתו של וואכטל. בעבודה שנלחה לאחרונה לכנס הארופי של מטפלי CBT הצענו (נעמי טאובר ואני) למטפלים קוגניטיבים ללמוד את כתיבתו של וואכטל הדינמי:
מטפלי CBT רבים לא נחשפו מספיק לתהליכים בין אישים אינטימיים בטיפול. בעקבות וואכטל (Wachtel 2011) אני משלב התערבויות התנהגותיות יחד עם גישה דינמית. וואכטל עוסק בלימוד מעמיק של מפגש טיפולי שלם ואת סוגי תגובות אפשריות של מטפל במהלך המפגש הטיפולי (Wachtel 2011, 1993). הוא בוחן דקויות עדינות של תגובות כאלו ואחרות ומגלה דקויות המאפשרות לפי הצורך קירבה או ריחוק, תלות או עצמאות ועוד.
בספרו Inside the Session: What Really Happens in Psychotherapy הוא מביא פגישות טיפוליות שלמות מילה במילה תוך שהוא משתף במחשבות והתחושות שעברו בו בזמן הפגישה. זוהי בעיני דרך נפלאה לחשוף מטפלי CBT לסוגיות בין אישיות בטיפול.
אז איך נלמד את וואכטל?
ספרו של וואכטל Therapeutic communication מהווה מקור ראשי ממנו נלמדים עקרונות בסיסים של התערבויות בהביוראליות עם חשיבה התייחסותית. שנית אנו צופים בעבודתו במפגשי "להיות זבוב על קיר חדר הטיפולים", ו אנו מקימים קבוצת ללמידה שלו בפורום בפסיכולוגיה עברית.
ללמודי וואכטל וגישתו האינטגרטיבית תצטרף שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה התייחסותית וממוקדת. .
במדור שלנו (הפודקאסט הפסיכולוגי) בחרנו לראיין את שרון בדרכה לחשיבה אינטגרטיבית. תשמעו שם קול רענן המעז לשאול שאלות. והמעז להיות אחר
לחץ כאן לשמוע את הראיון
אני מאוד מקווה שהצלחתי לעורר את הסקרנות ואולי תרמתי בכך להעברת וואכטל לרשימת המקובלים...או נכון יותר לרשימת המטפלים בעלי הקול הרענן המקורי ועם זאת הצנוע - רשימה בה ראוי להכלל .
