חוק הפסיכותרפיה בישראל
חוק הפסיכותרפיה בישראל

חוק הפסיכותרפיה בישראל

חוק הפסיכותרפיה בישראל

מהי פסיכותרפיה? האם מדובר בעיסוק או במקצוע המחייבים זהות מקצועית והכשרה ייחודית, או פשוט בשימוש במושג לועזי המגדיר טיפול בנפש? אולי פסיכותרפיה היא בכלל כינוי לא מובחן וכללי לאנשים המגדירים את עצמם כעוסקים בטיפול רגשי או נפשי לסוגיו השונים?

אף שהפסיכותרפיה נוגעת לתחום הרגיש של נפש האדם, בישראל 2014 היא אינה מוגדרת בחוק כמקצוע. הדיון בענייני חקיקת "חוק הפסיכותרפיה" נעלם מהאופק לפני שנים, לפחות ברמה הפומבית. על בעלי המקצועות הטיפוליים שהכשרתם הפורמלית הייתה בפסיכותרפיה ובבריאות הנפש נוספו בעלי עיסוקים חדשים, מרקעים שונים ומגוונים, המגדירים עצמם כפסיכותרפיסטים.

אורן, ד. (2014). הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי. פסיכולוגיה עברית

 

בישראל 2017, פסיכותרפיה עדיין אינה מוגדרת בחוק כמקצוע. בהיעדר חוק המסדיר את העיסוק בפסיכותרפיה, בפועל כל אדם יכול לעסוק בפסיכותרפיה ולכנות עצמו 'פסיכותרפיסט'. החריגים היחידים הם פסיכולוגים הכפופים לחוק הפסיכולוגים לפיו "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה" (סעיף 9ב' לחוק). מנגד, בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, ביקש כבוד השופט זאב המר להעיר כי 'הפסיכותרפיה, בהיותה סוג של טיפול פסיכולוגי יוחדה לפסיכולוג קליני בלבד'  

 

קהילה זו תרכז את המידע והידע הקיים בנושא, תשמש במה לדעות והצעות נוסח שונות ולדיון ציבורי בנושא.

חומרים לפרסום ניתן לשלוח לדוא"ל

mail@hebpsy.net

 

הקהילה מופעלת על ידי מערכת פסיכולוגיה עברית, אך אינה משקפת את עמדת המערכת

Photo by Michael D Beckwith on Unsplash

דעות

חוק הפסיכותרפיה בישראל - יולי 2020

איתן טמיר | 7.8.2017

התהליך הנפשי דרכו מגיע אדם למוטיביציה אמיתית לשינוי עשויה לעבור דרך שלל נתיבים. הסיפור שלי מתחיל בשיח אמביוולנטי למדי עם מקצוע הפסיכותרפיה. ב-1997 התחלתי ללמוד באוניברסיטת חיפה וכשסיימתי, לאחר התנסות כמתנדב ומנהל סניף של ער״ן, החלטתי ללמוד פסיכולוגיה תעסוקתית-ארגונית.  

על מעמד העיסוק בפסיכותרפיה בישראל

ד"ר רוני אלפנדרי | 31.1.2017

העיסוק בפסיכותרפיה בישראל הוא תחום פרוץ מבחינה מקצועית וחוקית. בהיעדר חוק או תקנה, כל אדם רשאי לכנות את עצמו "פסיכותרפיסט". מצב זה מוביל לכך שאנשי מקצוע מתחומים שאינם טיפוליים עוסקים בכך הלכה למעשה ללא הכרה רשמית, מוזילים את המקצועות הטיפולים ומהווים סכנה לציבור המטופלים. המחבר סוקר את המצב בישראל ובעולם ומציע מודל יישומי לפתרון הבעיה.

הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינוי

ד"ר דרור אורן | 4.3.2014

בתהליך שנמשך כמה שנים וכלל אנשי מקצוע רבים, חידד האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה את ההגדרה המקצועית ואת דרישות ההכשרה והרחיב את הקריטריונים לקבלת חברים לאיגוד בעתיד. הרחבה זו מאפשרת לכל פסיכולוג טיפולי, עובד סוציאלי, מטפל באמנות וקרימינולוג קליני שיעמדו בקריטריונים המנוסחים להתקבל לאיגוד. בטור זה מתאר המחבר את הרקע לתהליך, את תוצאותיו ואת המשמעויות הנגזרות ממנו.

ייחוד והסגת המקצוע בפסיכולוגיה

יונדב גרוס | פברואר 2013 | בדלתיים פתוחות (עמוד 9)

על הפסיכולוג מוטלות מגבלות שמטרתן למנוע ניגוד עניינים או פרסום שירותיו, והמפלות אותו אל מול מי שלא כפוף לחוק הפסיכולוגים. החוק קובע: "לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג". אך, בפועל, כל אדם יכול להתכנות פסיכותרפיסט, מבלי שתהיה לו הכשרה כלשהי ואכיפה אין.

...ניתן היה לקבוע כי כל אדם רשאי לעסוק בעריכת דין או בפסיכולוגיה, אך עליו לעמוד בכללים שהחוק מציב בנושא. על כל פנים, מרגע שהוחלט שכן לייחד את העיסוק בפסיכולוגיה לפסיכולוגים, הדבר מחייב. 

מי ראוי להיות פסיכותרפיסט

פרופ' עמנואל ברמן | 18.6.2012

השקפתי בנושא 'מי ראוי להיות פסיכותרפיסט' נשענת על השקפתו של פרויד בנושא 'מי ראוי להיות אנליטיקאי', כפי שביטא אותה במאמרו מ-1926 שקראנו לו בעברית 'לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים'. מאמר זה נכתב אחרי שהרשויות בוינה תבעו לדין את אחד מתלמידיו, תיאודור רייט. בטענה שהוא מתחזה, הוא עוסק בטיפול פסיכאנליטי אף שאינו רופא. פרויד היה עד הגנה ועמדתו במשפט ובמאמר היתה ברורה - מה שגורלי הוא ההכשרה הפסיכואנליטית הספציפית, המקצוע הקודם שלו אינו גורלי. ולמרות שרבים מהאנליטיקאים, כולל פרויד עצמו, הם רופאים פסיכיאטרים אין הצדקה להפוך רקע זה לתנאי הכרחי. יתר על כן, לרקע רפואי לדעת פרויד, יש יתרונות וחסרונות כאחד בנושא הזה. 

פסק דין חדש קובע: רק פסיכולוגים קלינים מורשים לבצע פסיכותרפיה

ערן כ"ץ | 18.4.2010

אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בתחום הרגולציה על הפסיכולוגיה בארץ הוא השאלה למי מותר לבצע טיפול פסיכולוגי ולמי לא. כפי שכבר הסברתי בפוסט על חלוקת התפקידים בפסיכולוגיה ובחלק הראשון של המדריך ללימודי פסיכולוגיה, תחום העיסוק בפסיכולוגיה מוסדר ע"י חוק הפסיכולוגים שבו נקבע ש"לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני". סעיף זה גורם להרבה ויכוחים וסערות בין הפסיכולוגים לבין עצמם ובכלל ולמעשה מקפל לתוכו את כל הבעייתיות של הרגולציה על הטיפול הפסיכולוגי בארץ.

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע ודאי שעמדתי בנושא היא שיש לאפשר לכל מי שהוסמך לכך באמצעים המקובלים בחוק לעסוק בפסיכותרפיה על פי תחום התמחותו. 

 

בתקשורת

האם הפסיכולוג שלכם מומחה? כך תגלו

הארץ | טלי חירותי-סובר | 31.7.2017

לא כל פסיכולוג הוא מומחה, גם אם יש לו תואר דוקטור מוכר, וגם אם הוא מופיע בפנקס הפסיכולוגים. לפניכם המדריך השלם

אחת מעוולותיהם של פסיכולוגים קליניים הם אותם אנשים, לעתים בעלי רישיון בפסיכולוגיה ולעתים בעלי תואר דוקטור מוכר בפסיכולוגיה מישראל או מחו"ל, שמציגים עצמם כמומחים. הם לא. כיצד תבדילו בין מומחה ל"מומחה"? להלן כמה שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר:

 

לא בטיפול: מי מפקח על הפסיכותרפיסטים?

TheMarker | ז'נאן בסול | 6.10.2016

בישראל 2016 יכול כל אדם שלמד קורס קצר, ולא בהכרח אקדמי, לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט, לפתוח קליניקה ולטפל באנשים. מומחים מזהירים כי השוק פרוץ והדבר פוגע במטופלים ובמטפלים, ואולם משרד הבריאות מסיר מעצמו אחריות

בדיקה פשוטה בגוגל מעלה שבישראל יש מאות, ואולי אף אלפי אנשים המתהדרים בתואר "פסיכותרפיסטים", חלקם אפילו בעלי תואר דוקטור ולפחות אחד מהם מציג גם תעודת פרופסורה. לעתים המצב מגיע עד כדי אבסורד - שכן לחלקם אין אפילו תואר ראשון מוכר, בוודאי לא כזה הקשור לתחום הטיפול הנפשי. אך איש אינו מונע מהם להציג את עצמם כמומחים ולטפל בבבעיות נפשיות של אנשים.

 

סכנת נפשות

ישראל היום | מאיה פולק | 27.03.2015

כל אחד בארץ יכול להיות קואוצ'ר או מטפל, ללא שום פיקוח • הצעות חוק שניסו לעשות סדר בשוק הפרוץ הזה הוגשו לכנסת לפני שנים - ונתקעו • גורמים מקצועיים מתריעים: הנושא יוסדר רק כשיקרה אסון

"כל אדם בישראל יכול להעניק טיפול נפשי "אלטרנטיבי" או אימון אישי (קואוצ'ינג), גם אם לא למד יום בחייו וגם אם לא טיפל באנשים מימיו. הסיבה: אין חוקים המסדירים את התחומים האלו. כמעט שני עשורים מנסים להעביר חוק שיגדיר למי מותר לעסוק בפסיכותרפיה, דהיינו, מי רשאי להעניק טיפול נפשי או רגשי. בד בבד, הבליח בכנסת ב־2007, ושוב ב־2009, חוק שניסה להסדיר את תחום הקואוצ'ינג, אבל הוא לא הגיע אפילו לקריאה טרומית."

מאמרים

הצעות נוסח לחוק הפסיכותרפיה
הצעות נוסח לחוק הפסיכותרפיה
טיוטה להצעת חוק פסיכותירפיה | צבי גיל

צרו קשר

חומרים לפרסום ניתן לשלוח לדוא"ל mail@hebpsy.net


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.