הוועדה לבחינת חוק הפסיכולוגים (1): הגדרת העיסוק, הרשאה לרישום בפנקס וייחוד הכינוי
מועצת הפסיכולוגים | 21/3/2012 | הרשמו כמנויים
להלן עדכון על עבודת הוועדה לבחינת חוק הפסיכולוגים. כדי לקבל רקע על הוועדה ראו את הפוסט הקודם הכולל קישור לסיכום הישיבה האחרונה של המועצה שהחליטה להקים ועדה רחבה ומייצגת שתגיש הצעה לתיקון חוק הפסיכולוגים.
הוועדה קיימה פגישה ראשונה ותנסה לגבש הצעה עקרונית בנושא שתוגש למנכ"ל משרד הבריאות עד ל-15 באפריל. בהתאם להחלטת המועצה, סוכם שסיכומי הפגישות יוצגו בפני קהילת הפסיכולוגים במטרה לקיים הליך משתף המאפשר לוועדה להיות קשובה לדעות שונות הקיימות בשטח ולהפיק מהידע והנסיון של חברי הקהילה שלנו. בהתאם לכך אני מציג במסגרת זו את הסיכום הסופי של הפגישה כפי שנקבע לאחר תהליך של הפצה בין חברי הוועדה, תיקון ואישור. הסוגיות העקרוניות שתמצאו במסמך זה הן:
1. הגדרת תחום העיסוק שנדרש לרגולציה, כאשר הדגש הוא על הגדרת העיסוק היישומי באבחון, הערכה, טיפול, שיקום ויעוץ בפסיכולוגיה מתוך הבנה שפסיכולוגיה היא תחום רחב שכולל עיסוק תיאורטי, מחקרי ויישומי מגוון.
2. הגדרת הזכאות לרישום בפנקס הפסיכולוגים.
3. ייחוד הכינוי: למי תינתן הרשות להשתמש בכינוי פסיכולוג.
אשמח לכל משוב העוסק בתחומים אלו והדרך הישירה והמיידית ביותר היא לרשום תגובה לפוסט. דרך זו גם מאפשרת לכם להגיב אחד לשני ולקיים בדרך זו דיון פתוח.
בברכה,
פרופ' יואל אליצור
יו"ר מועצת הפסיכולוגים
הועדה לבחינת חוק הפסיכולוגים
סיכום המפגש שהתקיים ב-15/3/12
נוכחים: עמית בן-צור, ימימה גולדברג, חווה פרידמן, רבקה דוידוביץ, יואל אליצור, ענת קדם, יוכי בן-נון, גארי דאימונד.
יוכי בן-נון נבחרה כמרכזת הועדה. הסיכום נכתב על-ידי יוכי והנוסח שלהלן הוא הנוסח הסופי לאחר סבב תגובות של חברי הועדה.
להלן עיקרי הדיון:
הדיון עסק בתיקון חוק הפסיכולוגים שמטרתו היא לעשות רגולציה לעיסוק יישומי בפסיכולוגיה.
הדיון התכנס לשני היבטים הקשורים למהות העיסוק בפסיכולוגיה:
1. הגדרת הזכאות לרישום בפנקס הפסיכולוגים (שינוי סעיף 15 בחוק)
2. שאלה של יצירת הפרדה מינוחית, בין מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה לבין מי שרכש מומחיות והוא עוסק בפסיכולוגיה יישומית (שינוי החוק).
החוק עוסק: בהגדרת העיסוק, הרשאה וייחוד הכינוי: השימוש בתואר פסיכולוג.
עלינו להגדיר את העיסוק בפסיכולוגיה יישומית:
"עיסוק יישומי בפסיכולוגיה" - עיסוק יישומי באבחון, הערכה, טיפול, שיקום ויעוץ הנוגע לעניינים ובעיות בתחום הנפשי, הקוגניטיבי, השכלי, ההתנהגותי והביולוגי של בני אדם.
הרשאה לעיסוק יישומי בפסיכולוגיה ניתנת רק למי שרשום בפנקס הפסיכולוגים.
מי יהיה רשאי להירשם בפנקס?
א. דובר על שתי חלופות בנוגע למי יורשה להירשם בפנקס הפסיכולוגים:
1. להתיר רישום בפנקס לבעל תואר שני או שלישי בפסיכולוגיה שעשה פרקטיקום ושאר חובות ליבת הלימודים כפי שהוגדרו בהצעה שבתזכיר לתיקון סעיף 15.
2. להתיר רישום בפנקס רק למי שסיים התמחות בפסיכולוגיה.
החלופה הראשונה פירושה שמסיימי תואר שני בפסיכולוגיה שעמדו בדרישות לימודי הליבה ועשו פרקטיקום אך לא עשו התמחות יהיו מורשים לעיסוק יישומי בפסיכולוגיה.
החלופה השנייה פירושה שרק פסיכולוגים מומחים (תוך הסדרת מעמדם של פרקטיקנטים ומתמחים כפי שקיים כיום) יהיו מורשים לעיסוק יישומי בפסיכולוגיה. חלופה זו מאפשרת גם הדגשה בחוק כי העיסוק יהיה בהתאם למומחיות.
בשתי החלופות יוחרגו העוסקים בפסיכולוגיה במסגרת הוראה ומחקר באקדמיה.
יתרונות ובעיות של הגבלת הרישום בפנקס למומחים בפסיכולוגיה:
במפגש הוועדה הייתה הסכמה בנוגע לכך שהיה עדיף להתיר את הרישום בפנקס רק למומחים בפסיכולוגיה. זאת מאחר ולימודים אקדמיים, למרות שיש בהם מרכיב מעשי של פרקטיקום, אינם מעניקים בסיס מספק לעבודה פסיכולוגית באבחון, הערכה, טיפול, שיקום ויעוץ. לפיכך, התניית העבודה בתחומים אלו בסיום התמחות תתרום מצד אחד לציבור שיזכה לעבודה מקצועית אמינה וטובה יותר ומצד שני לענף הפסיכולוגיה שיצא נשכר מכך שיותר פסיכולוגים העוסקים בתחומים אלו יעברו התמחות.
יחד עם זאת, הועלו מספר סוגיות הקשורות להצבת רף גבוה יותר מכפי שקיים כיום לעיסוק של פסיכולוגים בתחומי האבחון, הערכה, טיפול, שיקום ויעוץ. התחושה הכללית הייתה שכדי לקבל גישה זו יש לתת מענה לשלוש סוגיות עיקריות:
1. קיים מחסור במלגות ובתקנים בתוך המערכת הציבורית שאינו מאפשר לפסיכולוגים שסיימו לימודים לתואר שני בתחומי ההתמחות המוכרים לעשות התמחות. אי לכך עולה השאלה אם מניעת השימוש בכינוי פסיכולוג לאנשים שסיימו לימודים ושאינם יכולים להמשיך בהתמחות אינה מהווה פגיעה בלתי מידתית. כדי למנוע פגיעה כזו מוטל יהיה על המשרדים, כמו גם על המועצה, הפ"י וגורמים אחרים, לשקול כיצד להרחיב את אפשרויות ההתמחות.
2. מעבר למחסור במלגות ובתקנים, קיים מחסור גם במסגרות התמחות. הבעיה היא שגם בתחומים בהם מסיימי תואר שני יכולים למצוא עבודה בתחום התמחותם, כמו שירותים פסיכולוגים בפסיכולוגיה חינוכית, חלק מהשירותים עומדים רק באופן חלקי בקריטריונים הקיימים להכרה במקומות התמחות. הבעיה חריפה במיוחד בשירותים קטנים בפריפריה ובמגזר הערבי, אך אפשר לראותה גם במרכז. גם מצב עניינים זה דורש מאיתנו לחשוב כיצד לייצר גמישות רבה יותר בהעמדתם של מוסדות להתמחות.
3. עלה חשש כי העלאת הרף לעיסוק מורשה בפסיכולוגיה עלול לפגוע במקצוע ובעוסקים בו בכך שינתן יתרון בשדה לפרופסיות אחרות שהרישוי לעסוק בהן פשוט ונגיש יותר. טיפול בקושי זה מחייב את הרשות המרכזית, בדגש משרד הבריאות, לייחד את המקום של הפרופסיה הפסיכולוגית ולתת קדימות בהעסקה ותקנון של פסיכולוגים בשירות הציבורי, בכל הקשור לאבחון וטיפול בעניינים שהוגדרו במרחב של העיסוק בפסיכולוגיה.
ב. ייחוד הכינוי: הרשות להשתמש בכינוי פסיכולוג
הדיון התכנס לגישה הנשענת על פתרון שאומץ במרבית מדינות ארה"ב בהן יש חקיקה באשר לפסיכולוגיה כעיסוק ( professional psychology):
רק מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים יהיה רשאי להגדיר עצמו: פסיכולוג.
לאחר הגדרה זו יופיע סייג שאפשר לנסח אותו בשני אופנים:
אפשרות 1: לאור הגדרתה של הפסיכולוגיה בצורה רחבה יותר מהגדרתה בחקיקה שנועדה להסדיר את העיסוק בה לצרכי אבחון, טיפול... החוק אינו מיועד למנוע מבעלי תואר II או III בפסיכולוגיה שאינם רשומים בפנקס והם מרצים או חוקרים במוסד להשכלה גבוהה להשתמש בתואר פסיכולוג במסגרת עיסוק אקדמאי כל עוד השימוש בתואר לא נעשה אגב עיסוק בפסיכולוגיה שלא כדין.
אפשרות 2: החוק אינו מיועד למנוע מבעל תואר שני או שלישי בפסיכולוגיה שאינם רשומים בפנקס להשתמש בכינוי פסיכולוג בהקשר של עיסוק בפסיכולוגיה שאינו עיסוק יישומי בפסיכולוגיה כפי שהוגדר בחוק.
בדיון העלתה יוכי את הבקשה לבחון את הגדרת העיסוק בפסיכולוגיה בחוק ולשקול החלפתם של "עניינים ובעיות בהם עוסקים פסיכולוגים" במינוחים עדכניים ומכבדים יותר.
סוכם כי החלופות השונות שעלו בדיון יועברו על-ידי חברי הועדה להתייחסות רחבה וידונו לאור ההתייחסויות שיתקבלו, במפגש הבא.
המפגש הבא : ביום א' , 25.3 , לאחר ישיבת המועצה. בשעות 14:30-17:00.
