×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים

יור מועצת הפסיכולוגים

סיום השביתה: הזדמנות לפשרה ודיאלוג

יו"ר מועצת הפסיכולוגים | 14/8/2011 | הרשמו כמנויים

האם אנו בפתחו של שינוי לאחר תקופה ארוכה של מאבק? האם אנו מסוגלים לעבוד יחד מתוך כבוד הדדי כלפי הגישות וההתמחויות השונות הקיימות בענף הפסיכולוגיה – לעשות את הקפיצה "ממאבק מפצל למאבק מלכד" כפי שכתב לאחרונה פרופ' עמנואל ברמן?
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2644

מטרת הפוסט הנוכחי היא לדווח על מספר התפתחויות מעודדות מהתקופה האחרונה הנותנות תקווה שהתשובה לשאלות שלעיל היא חיובית.

1. התארגנות המתמחים
המתמחים הלינו על הפגיעה המתמשכת והחלו להיות יותר ויותר מעורבים בחיפוש פתרון עבור המצוקה שהם נקלעו אליה שלא בבחירתם. הם פנו במקביל גם לפסיכולוגים הראשיים וגם למשרד והבהירו שבמידה ולא ימצא פתרון, הם יפנו לבית המשפט. אין ספק כיום שלמתמחים קול חזק וברור משלהם, שאף צד אינו יכול לדבר בשמם ושהם צריכים להיות נוכחים בהידברות על פיתרונות: http://www.clinim2011.com
2. פעילות הוועדה הקלינית
מנכ"ל משרד הבריאות, יו"ר המועצה ויו"ר הוועדה הקלינית התחייבו לפעול להגנת המתמחים. נעשו מספר ניסיונות להקים וועדות בחינה בע"פ והתברר שקצב הקמתן וכמותן אינם עונים על הצרכים. הוועדה הקלינית החליטה לבחון את האפשרות של בחינה בכתב כמענה אפשרי למצוקה המידית של המתמחים. לאחר שההיבטים המשפטיים, האתיים והמדעיים של האפשרות הזאת נבחנו ונשקלו בכובד ראש, החליטה הוועדה להציע את האפשרות הזאת למי שמעוניין בכך. מכיוון שמדובר בהליך חדש, הגדירה הוועדה את הבחינה כפיילוט לאחריו יתקיים הליך של הפקת לקחים ודיון. ההצעה הוצגה בפני ועד המתמחים ולאחר דיון הם העבירו ליו"ר הוועדה הקלינית ולמנכ"ל את תמיכתם המלאה בבחינה בכתב. מתמחים רבים הצהירו שבמציאות שנוצרה אין זה הוגן לחייב אותם להיבחן בע"פ על-ידי הפסיכולוגים הראשיים. המנכ"ל ביקש את הפסיכולוגית הארצית, יו"ר הוועדה הקלינית ויו"ר המועצה לקיים בדיקה נוספת ולפעול במשותף להקמת וועדות בחינה בע"פ באמצעות פנייה מרוכזת לכל הפסיכולוגים הראשיים בישראל, כולל המכונים הפרטיים. לאחר שגם מהלך זה לא הוביל לפיתרון, החליט המנכ"ל לתמוך בבחינה בכתב ולבצעה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. מאז מושקעים זמן ומשאבים רבים על-ידי משרד הבריאות, הוועדה ופסיכולוגים בכירים הפועלים בהתנדבות כדי לקיים בשמיני בספטמבר בחינת התמחות ראוייה.

3. מעורבות המנכ"ל
הפסיכולוגים הראשיים פנו למנכ"ל על מנת לשתף אותו בדאגותיהם. לאחר דיון ובדיקה עם הנוגעים בדבר הציע המנכ"ל לפסיכולוגים הראשיים פיתרון מכובד לסכסוך. להלן סעיפי ההצעה המוצגים במכתבו מ-25 ביולי:
א. להגיש לו תוך שבועיים הצעה לשינוי הרכב מועצת הפסיכולוגים אותה הוא יבחן עם סגן שר הבריאות.
ב. לקבל שם של פסיכולוג ראשי "מהשטח" שיצורף מיידית לוועדה הקלינית, לצורך איזון בין הדעות השונות.
ג. להגיש לו את כל החלטות הועדה המקצועית הקלינית מאז כינונה, שיש בהן כדי להשפיע על האיזון בין הזרמים השונים בשטח, על מנת לבחון אותן.
ד. החלטות שנויות במחלוקת של הועדה הקלינית יובאו לדיון אצל מנכ"ל המשרד טרם יישומן לצורך שמירה על האיזון במקצוע.
ה. החלטות מועצת פסיכולוגים יבחנו מעת לעת ע"י מנכ"ל משרד הבריאות, תוך שימת לב לאיזון המקצועי הנדרש.
ו. משרד הבריאות יעמיד לטובת המועצה כתבנית, לצורך תמלול ישיבות המועצה.

באשר לבחינה בכתב, המנכ"ל הבהיר שיש לו אחריות כלפי המתמחים, שהוא פועל כדין ושיש לוועדה המקצועית גיבוי מלא ממנו להמשיך בתהליך.
בנוסף, במכתב מיום ה-11 באוגוסט שנשלח לכל הנבחנים במועד הקיץ חזר ואישר המנכ"ל את החלטתו לאפשר לכל מתמחה במועד זה לבחור כיצד יבחן. עמדתו בנושא זה ברורה:
"כל צורת בחינה, אם בכתב ואם בע"פ, תהיה זהה לחלוטין מבחינת תוקף תואר המומחה שיוענק לכל מי שיעמוד בה. אין כל הבדל באיכותו או ברמתו המקצועית של מומחה שנבחן באחת משתי מתכונות אלה. בנוסף, המידע אודות האופן בו נבחן המומחה שזכה לתואר לא יימסר לאף גורם."

4. הודעת הפסיכולוגים הראשיים על סיום השביתה
בעקבות פגישת הפסיכולוגים הראשיים עם המנכ"ל נתקבלה אצלם החלטה להפסיק את השביתה והם הציעו רשימת וועדות לבחינה בע"פ. אני מברך על החלטתם ומקווה שצעד זה יהווה תחילתה של פעילות משותפת.

לסיכום, ישנם ניצנים ראשונים של רוחות ותהליכים חיוביים. אני מקווה שנדע להשכיל לשמר ולפתח אותם. אנו בצומת חשובה. המנכ"ל הציע מתווה הוגן המכבד את הפסיכולוגים הראשיים ומאפשר לסיים את המאבק המפצל בתחושה שהושגו הישגים משמעותיים. נתנה לנו הזדמנות ייחודית להיעזר בצד שלישי שיש לנו אמון בו. יש להעריך את ההשקעה הרבה של המנכ"ל בענף הפסיכולוגיה בתקופה זו של שביתת הרופאים וגם את יכולתו לראות את העיקר ולקדם בשיקול דעת הליך של פיתרון סכסוכים. הבה ננסה לעשות שימוש מושכל בעזרה זו כדי לבנות בסיס בטוח המאפשר הידברות תוך שמירה על כללים של כבוד הדדי והימנעות מפגיעות מיותרות. בכוחות משותפים נוכל לעשות הרבה לקידום הפסיכולוגיה בכלל והפסיכולוגיה הקלינית בפרט.

עוד בבלוג של יו"ר מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

  • משה אלמגורמשה אלמגור27/8/2011
    דברייך אומרים הכל. דיאלוג הוא האמצעי ליצירת תהליך של השכנת שלום ותיווך בין יריבים (פיוס) במטרה למצוא את המוסכם והמחבר. תחשבי על זה.
  • מיה גזיתמיה גזית27/8/2011
    לאנונימית ולכולם. לצערי חופשתי הקצרה הסתיימה (ואולי גם לצערכם :) ), צופי תודה על האיחולים אכן היתה חופשה נפלאה בעיר הקודש...תזכורת לכך שבית המקדש נחרב בשל שנאת חינם....שמחתי למצוא כאן את דבריך אנונימית ומצטרפת לחיבוק של משה, מסכימה איתך בכל מילה. נראה לי שזו נוסחה טובה להסכם "שלום".. מצטרפת גם לדבריה של מריאנה על כך שחבל שנותרת באנונימיות דוקא לאור דבריך בהם כנראה כי כולם תומכים.
    אולם ...חשוב לי לציין כי בכדי שאכן תהליך גישור שכזה יוכל להתקיים באמת חשוב שבנתיים לא יינקטו צעדים הנחווים כחציית קוים אדומים כפי שנעשו בשנה האחרונה:
    ההחלטה על בחינות בכתב (שאכן הוחלטה ע"י הועדה המקצועית כפי שנכתב אבל יש לזכור כי עצם מינוי ועדה מיקצועית זו ע"י המועצה היה קו אדום).
    מינוי הועדה על ידי המועצה על אף התנגדות של רוב הפסיכולוגים הקלינים
    תמיכה מפורשת של יואל (איני יודעת אם של כל המועצה) ברפורמה לבריאות הנפש כפי שהוצעה ע"י סגן השר - יש לציין שיואל אינו מייצג את עצמו, פנו אליו כמייצג את ציבור הפסיכולוגים ולא כאדם פרטי.
    נראה לי שבכדי להגיע לגישור אמיתי יש לחזור למצב שהיה לפני החלטות אומללות אילו או לפחות להתחייב כי לא יעשה כל שינוי במצב ללא הסכמת כל הגורמים (בעיני המצב כרגע דומה, לזוג בהליכי גישור שמתחילים לאחר שהבעל כבר רוקן את כל חשבונות הבנק)..ץ
    בתקוה לשלום בית...
  • יואל אליצוריואל אליצור26/8/2011
    לאנונימית. מעריך מאד את הקול שאת מבטאת והאמונה בזכות "דיאלוג מרפא ומבהיר". כולנו נרוויח אם נשכיל ליצור מצב של win win במקום מלחמת חורמה שצובעת את המציאות בצבעי שחור-לבן ומשתמשת בשפה של דמוניזציה וקטסטרופליזציה.

    קיימים בשדה הקליני חילוקי דעות לגיטימיים ואפשר לדבר עליהם ולחפש דרכים משותפות כפי שמתואר במאמרים אחרונים שפורסמו בנושא – אחד של עמנואל ברמן (http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=154&id=2646) והשני של ליאור כהן (http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2647). יש דרכי הידברות ויש דרכים לקיים מאבק דמוקרטי, כולל ניסיון לשנות את הרכב המועצה. אני תומך בכל הליך שמאפשר מאבק במסגרת דמוקרטית. אבל גם בדמוקרטיה חייבים לקבל החלטות ולא בכל מקרה ניתן להגיע לקונסנסוס ולהשביע את הרצון של כולם. זה מה שקרה בעניין המבחן בכתב שאת שואלת עליו ולפי בקשתך אתאר כיצד התקבלה ההחלטה.

    ההחלטה על הבחינות בכתב לא הייתה החלטת מועצה אלא החלטה של הוועדה לפסיכולוגיה קלינית ושל מנכ"ל משרד הבריאות. הוועדה אחראית לקיום הבחינות אך לאור השביתה נאלצה לחפש דרך חלופית כדי שהמתמחים לא יפגעו. לאחר שנקבעה בחינה בכתב, הפסיקו הפסיכולוגים הראשיים את השביתה וקבלו ככל שאני מבין את הצעת הפשרה של המנכ"ל. אולם בשלב זה היו לא מעט מתמחים שבקשו באופן מפורש לא להבחן בעל-פה (חלקם חששו מנקמה). הוועדה הקלינית והמנכ"ל חשבו שיש להם אחריות כלפי המתמחים והחליטו להעניק להם במועד זה בלבד את זכות הבחירה בין בחינה בכתב לבין בחינה בע"פ. אני סבור שזו החלטה שקולה לאור המצב שנקלענו אליו. היא לא מספקת את כולם, אך בשלב זה הסכמתי עם הדעה האומרת שראוי לתת עדיפות לשיקול של הגנה על המתמחים. הם סבלו יותר מדי מקונפליקט שלא היה צריך להתנהל על הגב שלהם.

    מתוך השאלות האחרות שאת מעמידה אני למד שחשוב לחדד את ההבחנה בין הגופים השונים והסמכויות שלהם. לדוגמה, מועצת הפסיכולוגים אינה מחליטה בעניין ההתמחות הקלינית ודרישותיה. הוועדה לפסיכולוגיה קלינית עוסקת במבנה ההתמחות ורק אם עולה סוגיה מאז'ורית שדורשת שינוי תקנות מתקיים עליה דיון במועצה. גם כאן המועצה אינה מחליטה אלא רק מעבירה חוות דעת בנושא לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד. לדוגמה, אחד ההישגים של המועצה החדשה וגופים נוספים שהיו מעורבים בנושא התבטא בהחלטה להכיר בפסיכולוגים מומחים כמורשים לאבחון של הפרעת קשב וריכוז. יש כאן שינוי מדיניות רבת-שנים שלא הכירה בנו כמורשי אבחון בתחום זה. יחד עם הענקת ההכרה לפסיכולוגים, ביקש מנכ"ל המשרד לקבל תוך חצי שנה תכנית המעידה שפסיכולוגים מומחים עוברים הכשרה ראויה בתחום זה. בחצי השנה האחרונה נושא זה מונח על שולחנה של כל ועדה מקצועית, לא רק הוועדה הקלינית, והכוונה שלהן היא לשלב את האבחון של הפרעת קשב וריכוז בתהליך ההתמחות. זו דוגמה להליך שבו שינוי מדיניות שהושג לאחר השקעה רבה יכול להוביל לשינוי בדרישות ההתמחות. מועצת הפסיכולוגים תתמוך, כך אני מקווה, בהחלטות של הוועדות, אך היוזמה והביצוע הם בידי כל ועדה מקצועית המעוניינת שפסיכולוגים מומחים בתחומה ימשיכו להחזיק בהכרה במורשים לאבחון הפרעת קשב וריכוז.

    זו תשובה ארוכה לשאלות שלך. לקחתי אותן ברצינות ואני מוכן להתייחס באופן מעמיק לשאלות אלו. לכן קיבלתי על עצמי לדבר ביום המתמחה שיתקיים ברביעי בספטמבר על הזהות המקצועית של הפסיכולוגים בישראל (http://www.psychology.org.il/events/408/). עו"ד ברוך אברהמי, יועץ משפטי להפ"י, ידבר על התשתית הארגונית-חוקתית של המקצוע שלנו וסבורני שגם זה רלבנטי לשאלות שלך.

    ושוב, אני חוזר ומביע תמיכה חמה בכתיבה שלך שמבקשת ומעודדת הידברות.

    שבת שלום,
    יואל
  • אנונימיתאנונימית25/8/2011
    תודה רבה.. כמעט הסמקתי :) תודה על החום, ועל הנדיבות שבפתיחות.
    הלוואי שהיה אפשר להשפיע לכיוון של יצירת תהליך של דיאלוג מרפא ומבהיר. מה שכתבתי על האפשרות להגיע למצב שכולם יכולים לחיות איתו - אני מאד מאמינה בזה. זה עלול בטעות להתפרש אצל אנשים כ- lose lose אבל זה ממש להיפך. כאשר מגיעים להחלטות שכולם יכולים להצהיר שביכולתם לחיות איתם, זה נותן תחושה של סולידאריות אמיתית. זה נותן כח אם אפשר לוותר על משהו, אבל לדעת שהדברים החשובים לך יהיו, מעצם היותם חשובים לך, חשובים גם לצד השני מספיק כדי שלא לפגוע בהם... ולהיפך כמובן.

    וחשוב לי בכל זאת לכתוב, שכאשר הצגתי את השאלות בהודעה הראשונה ליואל אליצור, חלקן נשאלו בצורה דמגוגית ורטורית, אבל... בעצם כן רציתי לדעת, איך מתקבלות החלטות במועצה, למשל ביחס למבחן. או לאורך ההתמחות או הדרישות שעל המתמחים לקיים בתוכה. או דברים אחרים שעשויים לעלות בעתיד. באמת רציתי לדעת, ואני ממש בטוחה שאני לא היחידה שאינה יודעת.

    מעניין אותי גם מה המידה שה"עם" יכול להשפיע על תהליכים אלו (אני מתכוונת לעם הפסיכולוגים :)) ואיך.

    אז אני ממש ממש מבקשת מיואל, שאם אתה עדיין קורא, או אם מישהו אחר יודע, שיבהיר איך זה עובד שם, למעלה (?).

    תודה רבה ושבת שלום.
  • מריאנה גייטינימריאנה גייטיני25/8/2011
    עכשיו חבל שאת אנונימית מסיבות אחרות.... באמת כתבת יפה ושפוי.
  • שרון זיו ביימןשרון זיו ביימן25/8/2011
    לאנונימית תמיכה בדבריך. מבקשת להביע תמיכה מלאה בדברייך ובקריאתך לדיאלוג ולמציאת עמדות בהן כל הגישות, הקבוצות ותחומי המומחיות יכולים לבטא את עצמם מקצועית. דברייך יכולים לשמש כ"צפון" לקהילה המקצועית.
    לעיתים, מתוך מאבקים על דרך, מתוך מחויבות לביטוי עמדות ודעות חשובות, כל המעורבים מתקשים לשמור על העמדות שבטאת, אך חשוב לחזור אליהן באופן בו היטבת לנסחן.
    בהערכה,
    שרון זיו ביימן
  • משה אלמגורמשה אלמגור25/8/2011
    חיבוק ונשיקה. זה מה שמגיע לך על סיכום כל-כך יפה ועגום של המצב.
    המאבקים הקשים על דמותה של הפסיכולגיה הצבורית ובציבור הם עוד לפנינו.
    השמירה על מקומנו מול גישות אחרות אשר תופסות את מקומנו אפילו לא מגיעה להכרה מרוב עיסוק במריבות פנימיות.
    כמי שנפגש עם המורכבות את צריכה לדעת שנוקשות והגסות היא הקוטב הדיאלקטי של רגישות ובסיטואציות מסויימות גובר הצד הזה על האחר, אך המתח בין השניים הוא זה שמביא לשינוי והתפתחות.
    חיבוק ונשיקה,
    בהערכה,
    משה
  • אנונימיתאנונימית25/8/2011
    למה אני אנונימית.... כתבתי כאנונימית כי אני מתמחה ולא מעוניינת לקבל תגובות נזעמות כמו אלה שקבלתי לא מהבכירים ולא מחברי המתמחים ולא מאנשים המכירים אותי בהתמחות.

    יתכן שאם הייתי כותבת בשמי לא הייתי מקבלת תגובות תוקפניות כאלה, אבל עלי להודות לא חשבתי מספיק על האופן שבו תגובות אנונימיות יכולות להשפיע על השיח כאן. אני מתנצלת על כך שלא חשבתי על כך קודם מספיק.

    ביחס לדברים שנכתבו למעלה: אפשר להתעסק עוד שנים בשאלה מי "הגיב" ומי "תקף" ומה התחיל את מה. אפשר גם לנסות לפעול בצורה קונסטרוקטיבית תוך הכרה במגבלות והגבולות של כל המעורבים. אבל דרוש זיהוי נכון ואמיתי של המגבלות והגבולות. ושכל צד ידע גם להגיד מה הדבר ש"בנפשו", ועל מה יכול להתגמש.
    אפשר לעבוד קונסטרוקטיבית, אם באמת רוצים. (ולא התשובה ש"הצד השני לא רוצה" היא קצת בעייתית, שכל "צד" והציבור שהוא מייצג יבחנו טוב טוב את כשליהם, ולא רק את כשלי הצד שמנגד).

    אני חושבת שכולם מנסים לעשות את עבודתם טוב. באמת. אין כאן לא איש אחד רע בסיפור. ואין צורך לעשות דמוניזציה של אף אדם. יש אי הסכמות, יש פגיעות, יש תחושת עוול שמבקשת הכרה, יש קושי להתמודד עם שינויים, יש היסטוריה של יחסי כוחות לא שוויוניים בין דיספלינות בתוך התחום, יש אולי גם נקמנות, ואף צד לא רוצה לצאת "מנוצח", או נכנע. ויש גם רגישות יותר, ריאקטיביות מטורפת, חשדנות, חרדה, ועמדה מפוצלת ומפצלת.

    עכשיו, לנוכח המשבר, ותוך הכרה בגבולות ובמגבלות האמיתיים של הצדדים המעורבים, מה אפשר לעשות קונסטרוקטיבי?
    אם המתמחים כל כך פגועים או חוששים שאינם יכולים לגשת למבחן בעל פה, אז צריך לקחת על כך אחריות!
    אם ציבור שלם בפסיכולוגיה הקלינית מרגיש מודר, ששיטותיו היו כל השנים כאלה שלא לקחו ברצינות ולא נתנו להם מקום - ציבור אחר צריך לקחת על כך אחריות!
    וחשוב שהציבור שהיה מודר וסבל עוולות יוכל להיות אמפתי לציבור "האחר", שאינו זניח או שולי, ולו עמדות, אמונות, וקווים אדומים מסויימים, וגם הוא חש את עצמו כמי שנגרם לו עוול רב שנים.

    מדכא בצורה קשה שאנחנו, מי שאמונים על דיאלוג, יכולת להכיל ולראות מורכבות, יכולת אמפתית, וחתירה לריפוי, מגלים כל כך הרבה תוקפנות, צרות ראייה, חוסר חמלה, חוסר גמישות. אולי הגיע הזמן להתחיל תהליך של גישור, עם אנשי מקצוע מוסמכים, שיעזרו לפתור את המשבר בתוך הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכולוגיה בכלל?

    הרי הצלחה לא תהיה להשאיר את המבחן בעל פה, או להצליח לשנות כך שיהיה מבחן בכתב. זאת לא הצלחה בשום כיוון! הצלחה תהיה אם יהיה אפשר למצוא פתרונות שכולם יוכלו לחיות איתם. לא פתרונות אידאליים, שכל צד ישמח בהם עד עמקי נשמתו, אבל פתרונות כאלה שכל אחד מהצדדים יוכל לחיות איתם!!! אבל איך אפשר במצב שבו לאף אחד לא אכפת מהציבורים האחרים? כי אם היה אכפת, כל אחד כבר היה מזהה מה "בנפשו", ועל מה יכול לוותר, ואיזה צעדים בוני אמון אפשר לעשות, ואיפה אפשר להתגמש...
  • רבקה יעקובירבקה יעקובי24/8/2011
    הבהרה נוספת. מועצת הפסיכולוגים אינה איגוד מקצועי הנבחר על ידי חבריו כמו הפ"י ולכן גם הייצוג אינו באופן פרופורציונלי למספר החברים בשטח או לגישה הטיפולית שלהם.
    יש אומרים שמספר הפסיכולוגים הגבוה ביותר הוא דווקא של החינוכיים, ולא שמעתי שמנהלי התחנות החינוכיות הקימו מטה ומבקשים ייצוג במועצה.
    חופשה נעימה מיה.
  • יהונתן זינייהונתן זיני24/8/2011
    למיה. רק רציתי לחזק את אומץ ליבך ואת ההעזה שלך לומר את הדברים אל מול מספר דוברים מהצד השני. אני אמנם סטודנט בלבד, אך ההתבטאויות שלך באתר ניכרות לעין באיכותן.
    תודה.
  • מיה גזיתמיה גזית24/8/2011
    רבקה. שכחת לציין בעובדות, שבמועצת הפסיכולוגים יש מיעוט ניכר לפסיכולוגים הקלינים אשר בשטח הם רוב. כן יש מיעוט ניכר לפסיכולוגים הדינמים שבשטח אם אני לא טועה הם רוב (למרות שאין לי נתונים ואשמח לקבל אותם).
    כך שעל פי הדמוקרטיה שלך מי שבוחר את הועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית זה רוב של אנשים שאינם קשורים לפסיכולוגיה הקלינית. בעוד על פי התפיסה שלי את הדמוקרטיה יש מקום שהפסיכולוגים הקלינים ייבחרו את בועדה המקצועית שלהם. יש גם מקום שמועצת הפסיכולוגים תהיה מייצגת את הפסיכולוגים בארץ ולא מיעוט אקדמי שמקבל רוב במועצה.
    ואולי יש גם מקום שיו"ר הועדה - במקום דמוקרטי, לא ייבחר ע"י השר עפ"י שיקולים פוליטיים אלא ע"י הציבור אותו הוא מייצג.
    מכאן שתינו מסכימות כי דמוקרטיה היא דבר חשוב אך לא מסכימות על ההגדרה של מה זו דמוקרטיה.
    זהו, יוצאת לחופש, אז בנתיים תקבלו קצת חופש ממני ....
  • מיה גזיתמיה גזית24/8/2011
    לא רוצה להימאס. אבל כקול כמעט יחיד כאן, מרשה לעצמי להגיב שוב.
    כן משה ,אויימתי וגם חברי בעת המאבק ברפורמה שרצוי שאשתוק. הגילדה כמו שאתה מכנה אותה חסרת שיניים, למועצת הפסיכולוגים - אני לא יודעת אבל למשרד הבריאות יש שיניים ויש כוח....
    וכן, יש עובדת בכירה ששילמה מחיר יקר על התבטאויותיה, מכיוון שעדיין מתברר בערכאות יש לפחות בסיס לחשש..
    לא נעים לשמוע אך אילו העובדות. איך זה הופך אותי לפוגעת? - לא יודעת מעדיפה לא להתייחס לקטע המרומז הזה..הצלחנו להגיע לכמה הסכמות בוא לא נתחיל לפגוע זה בזה. אני שלמה עם דרכי ומאמינה שמותר לי להביע דעות אחרות אבל יכולה להבין את החוששים.
  • רבקה יעקובירבקה יעקובי24/8/2011
    הבהרה. מועצת הפסיכולוגים הוא גוף נבחר המייצג את כל תחומי הפסיכולוגיה. זהו הגוף המוסמך לייעץ לשר הבריאות בענייני הפסיכולוגיה והוא זה שמצביע על המועמדים לוועדות המקצועיות. כך היה מאז ומעולם. אלא שבעבר המועמדים היו המלצות של חברי הוועדה היוצאת וכיום ישנו תהליך דמוקרטי, הגון ושקוף, בו כל מי שרואה עצמו ראוי, יכול להגיש מועמדות. ההחלטה על הליך בחירות זה נתקבל במועצה באופן דמוקרטי, ולא כפי שמיה טוענת באופן חד צדדי (לא ברור לי מי הצד השני). ההליך מתקיים עבור כל הוועדות המקצועיות, וכחברת מועצה אני גאה בהליך זה.

  • משה אלמגורמשה אלמגור24/8/2011
    נמאס. מיה,
    כל אחד פותח את הוויכוח בנקודה הנוחה לו. לחשוב שכל העניין התחיל עם בחירתו של יואל או עם 9ב' הוא מגוחך ומהווה כתיבה מחדש של ההיסטוריה. המשטרים הללו נפלו ממזמן.
    אם את מבינה את הצורך באנונימיות, אז האם את משתייכת לאותם אלו שפוגעים באחרים רק בגלל שדעותיהם שונות? מאיפה את מכירה את החוייה של ההשתקה?
    אגב, למרות שאני מתנגד להרבה דברים שהגילדה עשתה, כולל לגילדה עצמה, מעולם לא הרגשתי שאיני יכול לדבר. אבל הייתי גם מוכן לשלם את המחיר (השמצות, האשמות שווא) משום שחשוב היה לי שהדברים ייאמרו והשינוי יגיע.
  • מיה גזיתמיה גזית24/8/2011
    גולן שלום. צר לי שקוממתי אותך. אבל יואל אמר דברים ברורים בכנס על הרפורמה לפני כשנה.לגבי עמדותיו הם נאמרו באופן מפורש. לא דברתי "עליכם" ולכן על תדבר "עלינו". אני זוכרת את תמיכתכם ואם אני זוכרת נכון התמיכה פסקה לא כי לא הסכמנו על המאבק ברפורמה אלא בגלל התניה שתתיתנו את תמיכתכם בתנאי ש"אנחנו" ניתן את תמיכתנו במאבק שלכם לגבי ההכרה בהתמחות ונושא האיבחון. אגב אני לא מייצגת שום גוף גם אם אני תומכת מאוד במאבק למען רפורמה מיטיבה. לצערי הגעתי למאבק הזה מאוחר, בעקבות מלחמת לבנון. אבל אני יודעת, וכל מי שמצוי במאבק יודע כי לולא המאבק העיקש של מעטים היתה כבר מזמן רפורמה לא מיטיבה. כמה פעמים הרפורמה הגיעה כמעט לביצוע ונדחיתה בעקבות אותם אנשים שהקדישו למאבק זה את חייהם וכספם. המתמחים כועסים על דחיה של מסד חודשים במבחן ופגיעה בפרנסתם - יש אנשים שהוציאו אלפי שקלים מכיסם למאבק הזה.
    שוב ייתכן שבהלך הדרך נעשו גם טעויות (מי שעושה גם טועה) אבל עבורי אותם אילו שמקדישים את עצמם למאבק עקרוני למען הצרכנים (אגב היו גופים רבים של צרכנים שתמכו בנו, ובטח אי אפשר לומר שלא הושקעו מאמצים להידברות איתם) -ראויים להערכה רבה.
    אין לי בעיה להתנצל אם פגעתי במישהו...ואני ממנצלת הזדמנות זו ומתנצלת אם פגעתי בך (למרות שלא זכור לי דבר כזה) אני עדיין מצפה, בתמימותי , להתנצלותו של יואל. אני מצפה להבהרה לגבי דעותיו לגבי הרפורמה, ומצפה שאת שני אילו יעביר למנכ"ל שלפניו אמר את שאמר.
  • מיה גזיתמיה גזית24/8/2011
    הי מריאנה. שוב אנחנו מתכתבות :)
    אין לי ספק שיש אנשי מקצוע מעולים שעברו מבחנים בכתב או בע"פ או לא עברו מבחנים בכלל, ואת יודעת מה אולי גם לא תהליך מסודר של התמחות. הבעיה אינה אלה המעולים. אני חוששת שהבעיה היא אם אילו הלא מעולים או אפילו אילו שאנחנו חושבים שאולי לא נכון שיהיו פסיכולוגים עצמאיים או כי על אף התהליך הארוך הם עדיין לא בשלים, ואולי עוד תקופת התמחות תסייע להם (הכרתי כאלו) ואולי כי הם באמת לא מתאימים (הכרתי לצערי גם כאלו). השאלה היא על האפשרות לסנן את המעטים הללו, כי אני באמת מאמינה שרוב המתמחים שייכים לקבוצה הראשונה המעולה. שאלה נוספת עולה על הניצול הציני של המאבק (צודק או לא) כדי לקדם אג'נדה של מבחנים בכתב ולשנות את תהליך ההתמחות (כי הרי זה רק השלב הראשון - דובר על שינוי תכנית הליבה, על קיצור ההתמחות ומי יודע מה עוד מתוכנן, וכמו שכתבתי למשה גם תמיכה ברפורמה כפי שהוצגה בעבר על כל חסרונותיה כגוף שאמור לייצג את אנשי המקצוע אשר רובם מתנגדים לה).
    אני בעד שינויים אבל אני לא מוכנה לקבל אקט כוחני של מיעוט. זה המצב כרגע. ייתכן שהמאבק על גב המתמחים היה שגוי, באותו שלב לא נראה פתרון אחר לעורר הדים למאבק האמיתי שהוא לא עם המתמחים. אין ספק שנוצר הד :) עכשיו השאלה איך נאבקים למען הדברים האמיתיים.
    וכאן מריאנה אני חוששת שמרבית המתמחים מתקשים לראות מעבר לנקודת המבט הצרה שלהם. יש כאן מאבק אמיתי על עתיד הפסיכולוגיה הקלינית, על עתיד בריאות הנפש במסגרות הציבוריות - ובמאבק הזה אני חושבת שאנחנו באותו צד ומי שאמור לייצג אותנו קרי יואל ומועצת הפסיכולוגים הם בצד השני.
    ולגבי האנונימיות - כמו שרבים מהמתמחים כאן חוששים למומחים יש לא פחות מה להפסיד אם לא יותר. אני בחרתי להופיע בשמי אבלך אני חייבת לומר שבכל פורום בו אמרתי את עמדותי - כאן, במאבק ברפורמה - אני לא חפה מחששות שאפגע מכך (ולצערי היו תקדימים כמו מה שהיה בתל השומר).
  • גולן שחרגולן שחר24/8/2011
    למיה. אני מאוד מתקומם על דברייך, מאוד. נעזוב כרגע איך את מעוותת את סדר האירועים במאבק הזה, לכך כבר התרגלתי. אבל הידענות והפסקנות שבהם את קובעת שיואל בעד הרפורמה כפי שהיא עכשיו מקוממים. בתור מי שפרסם - יחד עם דני קורן -- מאמר ב"הארץ" כנגד הרפורמה, נראה לי שיש לי זכות לדבר עליה ועל המאבק שנהלתם נגדה. אני נגד הרפורמה, אבל אני סבור שהמאבק שניהלתם רק חיזק אותה והעצים את תומכיה. הבוז שהפגנתם כלפי צרכנים וארגנוניהם (אני בקשר איתם כל העת והם לא מוכנים לשמוע מכם, כנ"ל גם המועצה לשלום הילד), הדגש שלכם על קוד Z, האיבה כלפי טיפולים מונחי ראיות, הקרע שיצרתם עם האקדמיה, שיכולה היתה לתת רוח גבית אדירה למאבק ברפורמה, כל אלה היו בזבוז נואל של 15 שנים של מאבק. הלוואי שהמתמחים, שבאמת מראים לכולנו מהיכן מטיל היונק האקווטי את מימיו, ישכילו לא לעשות טעויות אלה. אנא מכם מתמחים, הושיטו יד לארגוני הצרכנים, אתם עובדים בשבילם ולא להפך.

    ולך מיה: אני מציע קצת רפלקסיה עצמית באשר למאבק ברפורמה. היינו שם בצמתים שבהם התחננו לכם לעזור, וכל מה שרציתם את התארים האקדמים שלנו אך לא לשמוע לעצותינו.
  • מיה גזיתמיה גזית24/8/2011
    משה חוששני שאתה מבלבל את הסדר. ראשית אני מבינה את האנונימית ומוכרחה לומר שלא פעם חוששת מתגובה נקמנית של "בעלי הכוח". מה לעשות, עד עכשיו כך הם נהגו, אולי לא ברמה האישית, אבל כל המהלכים הם חלק מנקמנות זו.
    אז לעניין הזמנים - אז אם נדייק קודם היו החלטות חד צדדיות של יואל ומועצת הפסיכולוגים לגבי מינוי הועדה המקצועית ואח"כ השביתה. אח"כ היתה החלטה על מבחן בכתב שלמעשה כבר לא רלבנטי כי יש ועדות בחינה, אבל כניראה קודם היתה כבר אג'נדה לשנות את המבחן. אגב משה, יואל, מה המדד להצלחת הפיילוט? איך תבדקו אם מי שעבר היה צריך לעבור? בענייני שקיפות - אשמח לדעת את המדד. ובענייני שקיפות אשמח שהאג'נדה האמיתית תהיה על השולחן.
    ומשה, לגבי דברי לאליצור - עדיין לא קיבלתי תשובה. שהרי מה שלא רוצים להתייחס אפשר כך להתעלם ממנו,
    להכחיש... מזל לפחות שהמתמחים ממאבק במטה המאבק חוזרים למאבק האמיתי כנגד הרפורמה המוצעת עכשיו - מאבק ש"הבכירים" נאבקים בו 15 שנה ולהזכיר לכולם - אליצור (זה שאמור לייצגנו) הוא מתומכיה הנלהבים...אז אולי יש מקום לאופטימיות כי ב"מלחמה" האמיתית , קרי המאבק למען רפורמה מיטיבה, כולנו יחד (סליחה, חוץ מאליצור).
  • מריאנה גייטינימריאנה גייטיני24/8/2011
    יש שאלות חשובות שיש לדון עליהן בשם המלא. בהמשך לדברי משה אלמגור אני גם תהיתי מדוע את אנונימית?
    הדברים מאד מסובכים והסתבכו עוד יותר בעקבות השביתה הזו. השביתה מנעה מהמתמחים לגשת לבחינה ולא היה נראה כל פתרון באופק ולכן הועלה פתרון הבחינה בכתב. הטענות של המטה אל מול המועצה אולי צודקות, אולי לא, אולי צודקות בחלקן אבל הבחירה לעשות שימוש בבחינות ההתמחות כדרך להגיע להישגים הייתה מוטעת והיא אכן לא קדמה אותנו לשום מקום מלבד לפילוג ולתחושה של רדיפה ועוינות. ההסכמה להקים ועדות בחינה התקבלה אחרי שהתגבש פתרון הבחינה בכתב ואווירת הרדיפה שנודפת מהמכתבים מהמטה לא ראויה. יש מקומות בעולם שבהם בחינות ההסמכה לפסיכולוגיה קלינית נערכות בכתב ויש בינינו אנשי מקצוע מעולים שנמנים על בוגריה, אפשר לבדוק מה המסקנות שלהם. כמובן שאפשר לטעון שהבחינה בעל פה מתאימה יותר ולדון על כך ואפשר גם לראות איך עובר הפיילוט הנוכחי ולחשוב. בכל מקרה ותהה העמדה אשר תהה מכתבי האיום המפורשים האלו לא עושים חסד עם המטה ועם הפסיכולוגיה הקלינית בכלל. בואו נסיים את התקופה הזו בכבוד הראוי ונסיק את המסקנות לאחריה.
     
  • משה אלמגורמשה אלמגור24/8/2011
    לאנונימית. מדוע את חוששת לחשוף את עצמך?
    האם נדמה לך שמישהו יזיק לך רק כיוון שאת משמיעה את קולך?
    את לא מבלבלת את סדר העניינים?
    קודם הייתה השביתה והסירוב להפסיק אותה ורק לאחר מכן ובניסיון לצמצם את הנזק למתמחים הגיעה הבחינה בכתב.
    כפי ש פרופ' יואל אליצור ציין, הבחינה היא בבחינת פיילוט שבסיומה תחליט מועצת הפסיכולוגים, בשיתוף עם הוועדה המקצועית באם להמשיך בפיילוט או להפסיקו.
    אני מאוד ממליץ למי שחושב כמוך לשחרר את המתמחים ממעמד בני ערובה.
    מעניין מי דוגל בשקיפות של תהליכים ומי מסתתר אחרי מסכות
    רעיון הפיילוט נותן חומר מספק, אני מקווה , על מנת לקבל נתונים אשר ישמשו לגיבוש ההחלטה באשר להמשך. אין הרבה הזדמנויות שבהן ניתן לבחון רעיונות באופן אמפירי ולבדוק את מידת התאמתן.
  • אנונימיתאנונימית24/8/2011
    לאליצור ולמתמחים. א. יואל אליצור, מדוע לערוך שינוי כה משמעותי, או שנתפס ככל כך משמעותי, מבלי לקיים עליו דיון מסודר?
    האם הנושא של הענקת מומחיות אינו נראה לך נושא רציני דיו כדי שתהיה הסכמה רחבה יותר של הפסיכולוגים הקליניים לגביו? ואיך תתקבל החלטה ביחס לאופי הבחינות בהמשך? מי אמור להיות שותף בדיון? מה יעשה עם ציבור רחב שרואה בחינות בכתב בצורה שלילית מאד? אם זה "פיילוט" למבחן בכתב מה המדד ל"הצלחה" בפיילוט?

    ב. עד מתי ומתמחים אחרים, אין ספק שסבלתם מאד בחודשים האחרונים אבל האם אתם מסוגלים לראות מעבר למצוקה שנגרמה ונגרמת לכם? יש כאן תהליכים נוספים שעוברים שלא בתהליך "חקיקה" רגיל, ולא כאלה שיהיו מקובלים בסוף על הרוב. חלק גדול מציבור הפסיכולוגים הקליניים תופס שינויים אלה כגדולים מאד ואינו מעוניין לאפשר להם להתרחש.
  • יואל אליצוריואל אליצור24/8/2011
    מגיע למתמחים שקט. מצער אותי לשמוע שמכתב שנשלח לפני שלושה שבועות למנכ"ל נשלח כעת למתמחים. מאז זרמו מיים רבים, כולל הודעה של "המטה המשותף" על "הישגים משמעותיים" שקיימים בהצעתו של מנכ"ל משרד הבריאות לפסיכולוגים הראשיים, והחלטה להפסיק את השבתת הבחינות. נוצרה הזדמנות לסיים מאבק קשה שפילג את שורותינו ולהמשיך קדימה בכוחות משותפים. אני מבין שיש כאלו המתקשים לקבל את החלטת המנכ"ל לקיים בחינות בכתב. תקוותי שיקיימו דיאלוג עם המנכ"ל בסוגיה זו בלי להטריד את המתמחים שזקוקים עכשיו לזמן רגוע ללמידה.

    אני מבקש לאחל לכל המתמחים הקליניים הצלחה בבחינה הקרבה, בין אם בחרו בבחינה בכתב או בבחינה בע"פ.
  • עד מתי?עד מתי?24/8/2011
    אפשר קצת שקט? מנסים ללמוד כאן !. טעיתם אם חשבתם שהדיון כאן יביא לרגיעה ויאפשר לנו ללמוד בשקט. הבוקר, שוב(!), מכתב מהפסיכולוגים הראשיים - הפעם התרעה בטרם נקיטה בהיליכים משפטיים. מכתב שמיועד בכלל למנכ"ל משרד הבריאות ונשלח גם אלינו כדי "שנדע".
    כמה נחמד מצידם. אז אני משחררת את המכתב שלהם הלאה ממני



    למתמחים שלום,

    בתאריך 12.8.11 התקיימה פגישה משותפת בין המטה המשותף של פורום הפסיכולוגים הראשיים והגופים הקליניים לבין וועד המתמחים.
    השיחה התנהלה מתוך הבנת הצורך לנסות ולהגיע לפתרונות משותפים ומתוך הבנה של חשיבות המשך הדיאלוג. בהתאם להבנה זו נקבע כי נקיים פגישה נוספת המתוכננת לשבוע הקרוב.

    בפגישה עדכנו את וועד המתמחים גם לגבי המהלכים הקיימים והמתוכננים להגנה על איכות ההכשרה בפסיכולוגיה הקלינית.

    בהתאם לבקשת הוועד להיות בקשר עם המתמחים ולעדכן את המתמחים בהמשך ההתפתחויות, אנו מביאים לידיעתכם את הנייר הרלבנטי בעניין ההליכים המשפטיים המתנהלים בנושא הבחינות בכתב.


    בברכה,

    המטה המשותף של הגופים בפסיכולוגיה הקלינית
    (פורום הפסיכולוגים הראשיים במוסדות בריאות הנפש, איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל, החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים, פורום אסטרטגיה של הפסיכולוגים הקליניים, הפסיכולוגים הקליניים בהסתדרות המח"ר).
    .
    .
    .
    .
    .
    דפנה הולץ-לכנר, משרד עורכי דין
    DAFNA HOLZ – LECHNER, Law Offices


    רח' סוקולוב 81 רמת השרון 47238
    Ramat Hasharon 47238 Sokolov st.81
    טל': 077-2040881 Tel:
    פקס': 077-2040882 Fax:
    דוא"ל: E-mail: lechner@netvision.net.il

    - דחוף ביותר -
    - מבלי לפגוע בזכויות -

    2 באוגוסט 2011
    לכבוד מנכ"ל משרד הבריאות – פרופ' רוני גמזו
    רח' בן טבאי 2 ירושלים 91010
    באמצעות פקס' מס': 02-6783266

    הנדון: התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים - דרישה דחופה לביטול ההחלטה בדבר עריכת מבחן סיום ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית בכתב במקום בעל פה

    שלום רב,
    בשם מרשי, המטה המשותף לפסיכולוגים הראשיים ולגופים הקליניים (להלן: "המטה המשותף"), הריני מתכבדת לפנות אליך בדחיפות, כדלקמן:

    1. המטה המשותף הינו גוף המורכב מפורום הפסיכולוגים הראשיים לבריאות הנפש, איגוד הפסיכולוגים הקליניים, החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים, פורום אסטרטגיה ונציגי הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, אשר הוסמך על ידי אסיפת הפסיכולוגים הראשיים והגופים הקליניים לשמש לה כנציגה הרשמי, לצורך כל דבר ועניין בהתנהלות המתקיימת מול משרד הבריאות.
    2. היום נודעה למרשי החלטתו הדרמטית, חסרת התקדים והבלתי סבירה באופן קיצוני, של משרד הבריאות, לפיה תשתנה מן היסוד בחינת ההסמכה לרישוי למומחיות בפסיכולוגיה קלינית.
    3. מאז הסדרת מקצוע הפסיכולוגיה הקלינית במדינת ישראל ועד היום, קיים נוהג מושרש, המושתת על אמיתות ועקרונות היסוד של הפסיכולוגיה הקלינית, לפיהם התקשורת הבלתי אמצעית והבינאישית (אשר הינם מנשמת אפו של המקצוע) הינה אבן יסוד ביכולתו של אדם לשמש כאיש מקצוע בתחום, ועל כן מתחייב כי בחינות סיום ההתמחות וקבלת הרישוי לעסוק במקצוע באופן עצמאי, ייערכו בעל פה ולא בכתב. והנה, לפני מספר שעות

    נודעה החלטתו הרשמית הנפסדת של משרד הבריאות, לפיה מבטל המשרד בהינף יד את הנוהג המושרש בתחום המקצועי כאמור, ומודיע על החלפת בחינת ההסמכה בבחינה בכתב.
    4. בהתייחס להחלטה זו, ייאמר כדלקמן: מרשי, אשר הוסמך על ידי האסיפה לומר את דבריו לעניין זה, מבהיר כי אין זה אפשרי מן הבחינה המקצועית בשום פנים ואופן לקיים את הבחינה בכתב ונדרש, ללא כל עוררין, להמשיך ולקיים אותה בעל פה. ויודגש - לבחינה מסוג זה אין תחליף, וזאת מהנימוקים הבאים:
    א. מדובר בבחינת הסמכה ההופכת אדם לפסיכולוג קליני עצמאי ומאפשרת לו לעסוק בתהליכים רגשיים מורכבים. עבודת הפסיכולוג הקליני אינה נוגעת רק בידע תיאורטי או בהבנה ורבלית אלא ביכולת להתמודד במערכת יחסים בין אישיים, להיות בעל רגישות מצבית ולגייס את הידע, המיומנות והרגישות המצבית כדי להתמודד אד הוק עם מצבי טיפול שונים, כמתחייב מן המקצוע.
    ב. רק בחינה בעל פה, הנערכת מול פסיכולוגים בכירים, מאפשרת סימולציה הקרובה לסיטואציה של טיפול ומשקפת את היכולת לשלב בין ידע, מיומנות נרכשת ורגישות בין אישית ומצבית. במבחן בעל פה מתקיים תהליך בין אישי ותוך אישי המאפשר לבחון באופן בלתי אמצעי את יכולת הנבחן להתמודד עם המגע/הקשר הטיפולי, על כל הרגישויות והרגשות הטעונים המתעוררים בטיפול הנפשי, את בשלותו כמטפל, רגישויותיו הבין אישיות, וכל אותם רכיבים רגשיים ומיומנויות טיפוליות, שלא ניתנים לאיתור אלא באמצעות בחינה בעל פה, ובדרך זו בלבד.
    ג. היות הבוחנים אנשים בכירים ומנוסים שגם ליוו ומלווים לאורך שנים מתמחים רבים נותנת להם פרספקטיבה בנוגע למצופה מהמתמחה, העומד לצאת לדרכו המקצועית העצמאית. פרספקטיבה זו לא ניתנת לביצוע באמצעות בחינה בכתב. לכל היותר, ניתן ללמוד מבחינה בכתב אודות יכולת ההתמודדות הוורבלית של הנבחן עם הצגת מקרה שהביא ותו לא. מסיבה זו גם המוסמכים לפסיכיאטריה נבחנים בבחינת הסמכה בעל פה.
    ד. במידה ובחינת ההתמחות וההסמכה תיעשה בכתב, יוביל הדבר לזילות המקצוע ולהטלת צל כבד על תואר המומחה בפסיכולוגיה קלינית וישליך על איכות הטיפול הנפשי הניתן לציבור המטופלים. אין לשכוח כי אנו עוסקים בתחום עדין ורגיש מאין כמותו, הטיפול בנפש האדם, על כל המשתמע מכך. לפיכך, מתחייב לשקול במלוא האחריות והזהירות את דרכי מתן הרישוי לעסוק במקצוע, ובוודאי שאין לשנות במחי יד, החלטה כל כך חורצת גורלות, מבלי שקדם לה הליך של בדיקה מדוקדקת, אחראית ופרטנית, בנוגע להשלכות ולמשמעויות קצרות הטווח וארוכות הטווח, כאחד, אשר תהיינה להחלטה מרחיקת לכת זו. קל וחומר, כי אין לקבל החלטה זו מטעמים טכניים ורגעיים, הנובעים משיקולים של מהירות ביצוע, נוחות ושלל נימוקים בירוקרטים מעין אלו. מה גם, כפי שהווה ידוע לך ממכתביהם הקודמים של מרשי וכפי שיפורט בסעיף 5

    להלן, קיימת נכונות מיידית של מרשי וכלל הפסיכולוגים להתגייס לצורך בחינת המתמחים בעל פה כבר בימים אלו.
    ה. לעניין זה המלצות המדריכים במהלך התמחותו של הנבחן אינה יכולה ליתן מענה, בשום מובן, כתחליף לבחינה בעל פה. אין תחליף להיותה של וועדת הבחינה בגדר גוף בלתי תלוי, אשר היחסים המורכבים של מדריך-מודרך אינם פוגמים ביכולת ההערכה של הנבחן באופן ניטרלי ככל שניתן, וכן ליכולת לתת לכל נבחן את יומו, תוך מתן הזדמנות שווה, ללא רבב, ללא דעות מוקדמות וללא הטייה הנובעת משיקולי היכרות קודמת בין הבוחן לנבחן וללא תלות במוסד בו התמחה. יודגש כי העובדה שוועדת הבחינה מורכבת מבוחנים העוסקים בפסיכולוגיה קלינית במוסדות שונים, מגבירה ומחזקת את מעמדה של הוועדה כגוף בלתי תלוי, פתוח ואובייקטיבי.
    ו. יצירת איפה ואיפה בין סוגי הנבחנים (אלו שנבחנו בעל פה ואלו שבכתב) תיצור, בהכרח ובוודאות, שתי רמות של הסמכה במקצוע, דבר שיהא לו השלכות רוחב קשות לאורך זמן.
    5. הווה ידוע כי ההחלטה הנפסדת והבלתי סבירה באופן קיצוני, כאמור, לבטל את הבחינה בעל פה ולקיים במקומה בחינה בכתב, הינה תולדה של הדחיפות שנוצרה לקיומה של הבחינה. אולם, לשם כך מבקש מרשי לשוב ולהבהיר את שציינו הפסיכולוגים במכתבם מיום 3.8.11, והוא כי קיים מענה מלא לסוגיית הדחיפות שנוצרה, וזאת בדמות החלטת האסיפה לפיה, על בסיס הבנות עמך, יגויסו כל הפסיכולוגים, לרבות פסיכולוגים פרטיים, במאמץ מיוחד בכדי לבחון בעל-פה ובדחיפות המתחייבת את כל המתמחים הממתינים לבחינה.
    6. לפיכך, משנמצא כי אין עוד כל יתרון מובנה בקיומה של בחינה בכתב, אלא להיפך, כי המדובר בפעולה הרסנית, שיש בה כדי לסכן באופן ישיר את עתידו של ציבור המטופלים בישראל, בשל כל הנימוקים שפורטו לעיל, הרי שכל החלטה בדבר ביטולה של הבחינה בעל פה וקיומה של בחינה בכתב תחתיה, הינה בגדר החלטה פסולה, בלתי סבירה באופן קיצוני, בלתי מידתית ועל כן דינה בטלות.
    7. בשים לב להודעת משרדך, לפיה מתקיים מפגש מקדים למבחן סיום התמחות בכתב לנבחנים בפסיכולוגיה קלינית ביום 7.8.11, הינך מתבקש בזאת להשיב למכתבי, ללא כל דיחוי וזאת תוך לא יאוחר מ-48 שעות ממועד קבלתו, בנוגע לדרישה לביטול ההחלטה לקיומה של בחינה בכתב, שכן אחרת ייאלצו מרשיי לשקול את המשך צעדיהם המשפטיים לשם קבלת הסעד המבוקש.

    בכבוד רב,
    דפנה הולץ לכנר, עו"ד
  • משה אלמגורמשה אלמגור21/8/2011
    אנחנו מסכימים. אני שמח שבתגובתך הדגשת את ההסכמה בינינו.
    אכן, לשנינו יש קושי עם הצורך במדריכים חיצוניים ובמשקל של ההמלצות בתהליך.
    שנינו מסכימים שבחינה (בע"פ או בכתב) היא גורם לחץ. אני סבור, עם זאת, שהלחץ בבחינה בכתב הוא קטן יותר בשל החומר המסודר, אבל אני חושב שהפיילוט שייערך השנה יוכל לענות על השאלה הזו בצורה יותר מתאימה מאשר ויכוח תיאורטי.
    אני מאוד מסכים שהתשובות שניתנות אצלנו בתחום אינן של "נכון/לא נכון" אלא יותר של "גם וגם ומתי ולגבי מה ומי". אני משוכנע שהוועדה המקצועית ערה למורכבות זו
    אני בטוח שאם היינו ממשיכים לדון בנושאים השונים היינו מגלים עד כמה אנחנו קרובים בדעותינו (אני מקווה שאת זוכרת את הדיון על הפלוראליזם שבו תארת את הגישה והמרפאה שלכם).
    אשמח לתת לתחנה שלך סדנה בנושא הגישה הפונציונלית-דיאלקטית-מערכתית לטיפול, כמו גם שנוא ה-MMPI-2 כפי שהבטחתי קודם לצאתי לשבתון
  • משה אלמגורמשה אלמגור21/8/2011
    אנחנו מסכימים. אני שמח שבתגובתך הדגשת את ההסכמה בינינו.
    אכן, לשנינו יש קושי עם הצורך במדריכים חיצוניים ובמשקל של ההמלצות בתהליך.
    שנינו מסכימים שבחינה (בע"פ או בכתב) היא גורם לחץ. אני סבור, עם זאת, שהלחץ בבחינה בכתב הוא קטן יותר בשל החומר המסודר, אבל אני חושב שהפיילוט שייערך השנה יוכל לענות על השאלה הזו בצורה יותר מתאימה מאשר ויכוח תיאורטי.
    אני מאוד מסכים שהתשובות שניתנות אצלנו בתחום אינן של "נכון/לא נכון" אלא יותר של "גם וגם ומתי ולגבי מה ומי". אני משוכנע שהוועדה המקצועית ערה למורכבות זו
    אני בטוח שאם היינו ממשיכים לדון בנושאים השונים היינו מגלים עד כמה אנחנו קרובים בדעותינו (אני מקווה שאת זוכרת את הדיון על הפלוראליזם שבו תארת את הגישה והמרפאה שלכם).
    אשמח לתת לתחנה שלך סדנה בנושא הגישה הפונציונלית-דיאלקטית-מערכתית לטיפול, כמו גם שנוא ה-MMPI-2 כפי שהבטחתי קודם לצאתי לשבתון
  • מיה גזיתמיה גזית21/8/2011
    נמשיך לא להסכים אך כן להתדיין :). חוששני שלא ממש הבנת אותי. אני חושבת ומאמינה שבד"כ תהליך ההתמחות מכשיר מטפלים ראויים. אני גם חושבת שאין צורך במדריך חיצוני וכי העבודה היא תהלכית לאורך ה-4 ובד"כ הרבה יותר שנים. אני מניחה גם שכל מתמחה עובר מס' מדריכים בדרך. אולם...נושא ההמלצות הוא מורכב. אני לא בעד קודים. אני בעד פידבק אמיתי ולדעתי מתמחה צריך לדעת איפה הוא עומד מבחינת המלצה. אך - בתהליך הדרכה נוצר קשר בד"כ לא שיפוטי, מקבל, מגדל (כך אני רואה שאת) ומאוד שונה מתהליך של ההערכה שבסופו.
    ובכל מקרה משקל ההמלצות אינו בידינו כרגע. ייתכן שיש לשנותו (אני בעד) אבל לא על זה הדיון.
    עם זאת למידה בע"פ של דברי מדריך חיצוני או פנימי לקראת מבחן בכתב נראית לי בעייתית ולו דוקא משקפת ידע והבנה אמיתיים. לצערי ראיתי אנשים ש"כתבו" להם את המקרה. אותם אנשים יכולים להיות תלמידים חרוצים וללמוד את התשובות מה שלא יהפוך אותם למטפלים טובים. זה אפשר לראות רק במבחן בע"פ. אני מאמינה שידע בטיפול הוא שונה מידע למבחן בגרות ואף למבחן בתואר ראשון.
    לגבי הלחץ - איני יודעת אם מבחן בע"פ יותר מלחיץ ממבחן בכתב. אני מניחה שיש שנלחצים מזה ויש שמזה. מה שמאפשר מבחן בע"פ זה הידברות. מה שבמבחן בכתב אין. לדעתי בתחום הדינמי לפחות (אולי בשיטות אחרות זה אחרת - אבל זה לדיון אחר) ה"נכון" וה"לא נכון" מורכבים יותר. ןלכן יש ערך לשיחה. ליכולת להתייחס זה אל זה ולפתח רעיונות גם אם התפיסות יכולות להיות שונות. קצת כמו השיח ביננו.
    בתקוה להמשך שיח פורה, ובתקוה שהשינויים המונהגים כעת בבחינות ייקחו בחשבון את הדברים הנאמרים כאן ושלא יעשו כעוד דרך לנגח את מה שהיה נהוג , מיה
  • משה אלמגורמשה אלמגור21/8/2011
    לא מסכימים. שלום מיה,
    כמובן, אפשר לא להסכים ולא תהיי היחידה שלא תסכים איתי. הרשי להתייחס להערותייך.
    בלימודי הדוקטורט בארץ אין בחינה בסוף הדוקטורט. בארה"ב הבחינה בסוף הדוקטורט היא טקסית לחלוטין.

    מצער מאוד שמתמחה עובד ארבע שנים ואין משקל גדול להמלצה. הקושי בכתיבת המלצה שלילית (וכמה כאלו יש?) אינו מחייב עריכת בחינה אלא הנחייה ברורה יותר של המדריכים איך לכתוב המלצות. בארה"ב יש בעייה דומה בנושא ההמלצות למועמדים למשרות והתפתחה שפה שלמה שמטרתה להבהיר לקורא את הנקודות החלשות של המועמד מבלי לצין זאת במפורש.
    אני מסכים שצריכה להיות בחינה, אבל לא הצלחת להסביר לי מדוע בחינה בע"פ עדיפה על בחינה בכתב.
    רמת הלחץ הגבוהה מאוד הקשורה בבחינה בע"פ אינה מיטיבה בהכרח עם הנבחנים וגם אינה מנבאה תפקוד שלהם בסיטואציה טיפולית אקטואלית.
    הפנייה למדריכים חיצוניים מיטיבה מאוד עם המדריכים ויוצרת שוק חדש על גבם של המתמחים. אם היו מלמדים את המתמחים לכתוב דוח כמו שצריך, לנמק כמו שצריך את הבחירה בטיפול ומלמדים אותם חומר תיאורטי מתאים, לא היה צורך בהדרכות הללו. אם זה אכן נעשה, ויש הרבה מקומות שבהם זה אכן נעשה, כמובן שלבחינה אין ערך מוסף על כך. אני מסכים איתך שאין פה ידע מדייק ולכן צריך המתמחה לללמוד איך להתמודד עם האפשרויות והקשייים הכרוכים באינטגציה של חומר טיפולי ודיאגנוסטי בתהליך ההתמחות. הרי לא עולה בדעתך שהמתמחה ילמד לציינן את הרורשאך לקראת החינה? או שילמד איך לעשות אינטגרציה של החומר הטיפולי לקראת הבחינה?
    כל היתרונות שמצאת בבחינה בע"פ הם, לדעתי, הכישלונות של תהליך ההדרכה. אני חושב שבתהליך ההדרכה אין הדגשה מספקת על חשיבה ביקורתית, על ראייה רב השקפתית ועל תהליך ההערכה (יש הדגשה על מבחנים, אבל לא על תהליך של
    הערכה).
    אני מניח שאם תהליך ההדרכה היה מובנה יותר כשלמתמחה יש אפשרות ללמוד יותר מגישה אחת ועם התאמה של סוללת המבחנים לצרכים של המטופל, היינו מקבלים מתמחים חושבים שבודקים את התאמת הטיפול למטופל, חושבים על תהליך ההערכה ומתאימים אותו לצרכים של המטופל.
    אגב, בארה"ב נהוג, ע"י אגודת הפסיכולוגים האמריקאית, לערוך סיור ביקורת כל חמש שנים אצל כל מקום מוכר שבודק את מידת התאמתו לשמש ככזה. בודקים את הסגל, המטפלים, המתמחים, וכו'.
    אצלנו מנסים לתקן את זה, לדברייך, באמצעות הבחינה. אני חושב שגם את תסכימי שזה לא הדרך המתאימה. אני יכול לחזור ולומר שבניסיון שלי בבחינות, עיקר האחריות לחוסר הידע של המתמחים הוא של המדריכים ולא ראיתי איך הבחינה מתקנת את זה. כתבנו חוות דעת כזו לפני שנים והיא לא זכתה לתגובה הולמת.
    הבחינה בע"פ כאירוע קיצוני מבחינת רמת הלחץ ואשר מחייבת התכוננות ממושכת באמצעות מדריכים חיצוניים (ויקרה תקציבית למתמחים שמשכורתם הדלהה היא בבחינת בדיחה עצובה) אינה צריכה להחליף קשיים בכתיבת המלצה שלילית ולתקן התמחות בעייתית כאמור.
  • מיה גזיתמיה גזית20/8/2011
    האמנם רק בחינה טקסית?. משה הרשה לי לא להסכים איתך. איני רואה בבחינה טקסית כמו שאיני מסכימה שהבחינה על התיזה היתה טקסית (דוקטורט עוד אין לי אז קשה לי להתייחס אבל ברור לי שדם זו אינה בחינה טקסית בכל המקומות). ראשית את ההמלצות קוראים רק במידה ולא עוברים את הבחינה, כך שלהמלצות משקל קטן. כמו כן מערכת היחסים בין מדריך ומודרך היא מורכבת ובמקרים (אמנם מעטים וקיצוניים) יש קושי בכתיבת המלצה. אני זוכרת מקרים שההמלצה היטיבה עם המתמחה ואני מניחה שיש מצבים הפוכים שהקאונטר טרנספרנס פוגע במתמחה) . השילוב של בחינה והמלצה מכאן נראה לי אופטימלי, גם אם אולי צריך לאזן אחרת בין המרכיבים. בנוסף מנסיוני, לתהליך הלמידה למבחן יש משמעות רבה, אני לא חושבת שהלמידה מתחילה אז אבל יש מרכיב חשוב לתהליך האינטנסיבי הזה. עם זאת יש רבים שהולכים למדריכים חיצוניים אשר מסייעים להם (מאוד) בכתיבת המקרה והדו"ח ויש משמעות לבדיקת ההבנה וההפנמה של הידע. ולבסוף - אני חושבת שידע בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה אינו ידע מתימטי ולכן אין תשובה אחת נכונה. יש מקום לדיון, לבדיקה משותפת של התייחסויות ועוד. לדעתי המבחן אינו בודק רק ידע אלא הבנה, התייחסות, מה שמבחן בע"פ ייתקשה מאוד לבדוק.
    אני יכולה לתת דוגמא מהמבחן שלי שבעוונותי טעיתי בציינון בדו"ח. טעות של היסח דעת. הבוחנים שאלו אותי על הטעות, שאלו כיצד הטעות משנה את הדו"ח והעבירו אותי את המבחן. נראה לי שזו התייחסות הודנת כי הראיתי ידע גם אם טעיתי. מעניין מה היו עושים במקרה כזה במבחן בכתב?
  • מיה גזיתמיה גזית19/8/2011
    יואל. אם כך אשמח להבהרה כזו בתפוצה של האנשים שהיו באותו יום עיון...איני מתנצחת, אולם כדי להאמין לכוונותיך הכנות יש מקום להבהרה שכזו. אם מתוך כוונה ואם לא, פגעת בציבור נרחב של עובדים במערכת הציבורית ודבריך גם אם לא התכוונו להשמיץ ציבור זה פגעו בהם בדיון שלהזכירך נלחם בדיוק על מה שהיום גם המתמחים למיטב הבנתי נלחמים - התנגדות להפרטת השירות הציבורי, התנגדות לקביעת מכסות על טיפול...

    האם אתה מוכן להוציא מכתב הבהרה שכזה למנכ"ל, לסגן השר, לפרופ' שני ולמרפאות הציבוריות? כך שגם אם נניח לא הובנת נכון דעתך תובהר?

    למיטב הבנתי הידברות אינה לומר את מה שרוצים לשמוע אלא באמת לגעת בסוגיות האמיתיות, ללבן אותן, להכיר בפגיעה שנעשת בזדון או בשוגג...

    שבת שלום, בתקוה להידברות אמיתית וכנה, מיה
  • יואל אליצוריואל אליצור19/8/2011
    למיה. אינני מתכוון להתנצח על האינטרפרטציות שאת נותנת לדברים שאמרתי.
    דברתי על אפשרויות לייעול השירות הציבורי, אולם אין ולא היה בדברי את הדברים שאת מייחסת לי.
    מעולם לא אמרתי שהעובדים בשירות הציבורי "לא מקצועיים, לא יעילים ומבזבזים את הזמן של המטופלים ואת כספי המערכת" כפי שאת מתעקשת לטעון.
    צר לי שבמענה לקריאה שלי לדיאלוג ופיוס את ממשיכה ללבות את האש.
  • משה אלמגורמשה אלמגור19/8/2011
    ציפיות מוגזמות. המבחן, לדעתי, הוא מבחן כניסה לגילדה ואין לו שום ערך מוסף מעבר לארבע שנות התמחות והדרכה.
    המחשבה שהמבחן יכול להוסיף מעבר להתמחות מעלה ספק האם ההתמחות ממלאה את מטרתה. אם צריך ללמוד חומר חדש וחשוב לבחינת המומחיות, הרי ברור הוא שחומר חשוב זה לא ניתן במהלך ההתמחות ואם כך ההתמחות חסרה.
    המחשבה ששלושה אנשים יכולים לאבחן מתמחה במצב לחץ לאחר שהודרך במשך ארבע שנים ע"י פסיכולוגים מומחים-מדריכים, נראית לי מופרכת מיסודה עם כל הכבוד לכישורים האיבחוניים של הבוחנים.
    כדי להכשיל נבחן על חוסר התאמה צריך להתבסס על חומר עצמאי מהבחינה, כלומר, על הערכת מדריכים. אם כך, אין צורך בבחינה.
    הניסיון שלי כבוחן אכן מעלה כי שאלות עקרוניות המתייחסות לנושאים של טיפולים אלטרנטיביים, הידע בתחום הטיפול האלטרנטיבי, איבחונים אלטרנטיביים, ואתיקה הם נושאים שלעתים קרובות אינם מטופלים דיים בהתמחות. המתמחים מגיעים לבחינה חסרי ידע. זו לא אשמת המתמחים אלא אחריות המדריכים. כלומר, כאשר המתמחה אינו בקי בתחום חשוב, האחריות לכך, לדעתי, היא על מדריכיו.
    מכל מה שאמרתי לעיל ברור שתפקיד הבחינה הוא שולי וטקסי ולכן לא משנה כלל אם היא בכתב או בע"פ או שלא תתקיים בכלל. אגב, דומה הדבר בבחינת הדוקטורט. מגיעים אליה לאחר סיום הדוקטורט וברור שזו בחינה טקסית שמטרתה להכניס את הדוקטורנט למועדון המכובד. האפשרות להיכשל נדירה ביותר, אם בכלל.
  • מיה גזיתמיה גזית19/8/2011
    יואל. מכיוון שהדברים נאמרו לפני קהל נרחב, ואיני היחידה ששמעתי אותם, היו שם מס' פסיכולוגים ואנשי מקצוע רבים נוספים, מן הראוי לא להכחיש את הדברים אלא אולי להתנצל עליהם. כל מי שהיה בסוף אותו יום העיון שמע את דבריך, שנאמרו בפאנל השאלות, בתשובה לשאלה שאני שאלתי לדבי האפשרות לטיפול במטופל שלאחר שסיים את מכסת טיפוליו חלה לדוגמא בסרטן וזקוק למפגשים נוספים. מחיתי על דבריך כבר בעבר, וחבל שבמקום להתנצל, להבהיר, להודות שאולי נאמרו דברים בלהט האירועים (לא פשוט להיות על במה ולענות על שאלות) גם אז הכחשת וגם עכשיו.
  • רינת בר-גיורארינת בר-גיורא19/8/2011
    מטרת המבחן. מהי מטרת מבחן ההתמחות? אני שואלת את הטריוויאלי. האם המטרה היא לסנן את מי שאינו מתאים?
    מה אחוז המתמחים שלא עוברים את המבחן? או שאולי המטרה היא שאנשים יעשו מאמץ למידה מרוכז ויאספו את כל הידע שצברו לאורך השנים יארגנו אותו לעצמם וככה יגיעו לאיזושהי רמת ידע גבוהה יותר?

    עד מתי, ברור שלא אמורים ללמוד מעצם המבחן דבר נוסף. מטרת רגע המבחן (השעה וחצי שהוא לוקח?) היא לא להוסיף על הידע הקיים או להפוך אותך לאיש מקצוע טוב יותר. אבל יתכן שבכתב קשה יותר "לעלות" על מי שהוא... בהיעדר מילים אחרות, אכתוב "דפוק". כן, מדי פעם יש פסיכולוגים בעייתים בשטח. ותוהים מי לעזאזל נתן להם רישיון. לאורך שנות ההתמחות בטח יצא לך להיתקל בכמה כאלה...

    השאלה העיקרית בעיני היא מה מטרת המבחן. מה הקריטריון לקבלת מומחיות. אם נענה על כך. אפשר לבדוק איזה סוגי מבחנים מתאימים.
  • עד מתי?עד מתי?19/8/2011
    מיה, תודה על ההתייחסות. אני מצליחה להבין את הראציונל אבל תרשי לי לא להסכים איתך. אני לא חושבת שהבחינה היא לימוד שחיה בהתכתבות. את כל העשור (!!) האחרון כמעט ביליתי בתהליך למידה והכשרה ארוך וקשה שאכן כלל עבודות ומבחנים בכתב אך גם התנסות מעשית בפרקטיקטום ובתקופת התמחות מרפאתית ואשפוזית תחת פיקוח והדרכה אישיים של פסיכולוגים מנוסים כמוך. האם אפשר לקרוא לזה לימוד בהתכתבות?
    פעמיים השתמשת במושגי מים - בשיעורי שחיה לומדים שכדי לשחות אסור להתנגד למים, אלא צריך לנוע יחד איתם לקחת נשימה, לטבול את הראש במים, לשלוח זוג ידיים צמודות קדימה ואז לפשוט אותם לצדדים בתנועה מעגלית מחבקת והמים מצידם יאפשרו לגוף לנוע קדימה.
    אני מנסה לשמור על נשימה סדירה ותנועה מתמדת כדי להתקדם
  • יואל אליצוריואל אליצור18/8/2011
    הערת הבהרה. בתגובה לדבריה של מיה גזית, אני מבקש להבהיר שמעולם לא אמרתי את הדברים שהיא מייחסת לי, ובודאי אינני חושב אותם
  • גולן שחרגולן שחר18/8/2011
    הפוסט שפרסמתי ב"אופקים": מכתב גלוי לאנשי מטה המאבק: אבי אפרתי, חנה שטרום כהן, ואחרים. אבי וחנה,

    אני כותב לכם ל"אופקים" כי אני יודע שאתם חברים בקבוצת הדיון הזו.

    בשבועות האחרונים קיבלתי לידי בקשות ממספר לא מבוטל של מתמחים לפני בחינה, אשר להערכתי מרגישים מאוימים ומוטרדים, ממש פיסית, מהבקשות/איומים החוזרים ונשנים שלכם שהללו יבחנו בעל פה ולא בכתב. אני מצרף למטה את אחד ממכתביכם, אשר הגיע לידי.

    אני מבקש מכם, בכל לשון של בקשה ובמלא הרצון הטוב, לחדול מלאיים ולהטריד מתמחים בסוגיה הזו. אני סבור שהאיומים וההטרדות הללו אינם משרתים מטרה של אף אחד, ובוודאי לא שלכם.

    אני יודע שעשיתם ואתם עושים מאמץ אמיתי וכן לשקם את יחסיכם את המתמחים, כולל להסביר להם מה עומד מאחורי החרמת בחינות ההתמחות ולהתנצל על כך שגרמתם להם סבל. אני מברך על מאמצים אלה ומקווה שהם יובילו לכדי הדברות ופיוס. אבל אינני חושב שאיומים/הטרדות בדבר ההחלטה כיצד להבחן תורמת למאמצים אלה. להפך.

    אני רוצה להבהיר שאין אני, באופן אישי, רואה בקיומה של בחינה בכתב נצחון כל שהוא. אני סבור שהיא חשובה אך ורק בכדי לאפשר למתמחים שקט ושלווה בבואם להתמודד עם הישורת האחרונה של מסלול מפרך. מצידי, כל מתמחה שיבחר להבחן בע"פ מוזמן לעשות זאת. אך אני סבור שמתמחים שנבחנים בע"פ מתוך פחד הם מתמחים שעוברים אביוז. אני, ומניח שגם חבריי, לא נשתוק לנוכח אביוז כזה.

    אני מושט לכם יד מתוך רצון כנה לפיוס, הדברות, וליבון הסוגיות שעל הפרק. מוכן לבוא לדבר אתכם בכל מקום שבו תבחרו. אבל אנא מכם, הניחו למתמחים לנפשם.

    בכבוד רב

    גולן



    ========================

    --

    למתמחים שלום,

    בהתייחס למכתבה האחרון של הועדה המקצועית בעניין הבחינות, חשוב להדגיש, כי האפשרות להיבחן בע"פ פתוחה בפני כל המתמחים, כולל אלה מביניכם שנרשמו להיבחן בכתב כאשר סברו שאין אפשרות רלבנטית אחרת.

    ועדות בחינה מתוארכות ממתינות לכל הנבחנים אצל גב' איריס פרחי מנהלת ענף פסיכולוגים.

    זה המקום לציין כי רבים מהמתמחים שנרשמו בזמנו לבחינה בכתב שינו את

    הרישום וניגשים לבחינה בע"פ כראוי וכמקובל.

    זה גם המקום לחזור ולהדגיש, שהבחינה בכתב הינה הליך לא מקצועי ולא ראוי לסיום ההתמחות הקלינית, וכי ההיבטים השונים שלה נתונים, עובר לימים אלה, בבדיקה אצל הגופים המטפלים בנושא.

    ולבסוף, אנו מזמינים כל מי שאינו מקבל שיבוץ לוועדה לעדכן את מר יוסי זלץ

    המסייע בתיאום הוועדות, בטלפון: 0545321570. .

    כל הבקשות המיוחדות שהועברו על ידכם עד כה טופלו.

    אנו מאחלים לכולכם הצלחה בבחינות.


  • רבקה יעקובירבקה יעקובי18/8/2011
    למתמחים. אתם מוזמנים לקרוא את מכתבו של גולן שחר למטה המאבק שפורסם באופקים.
    הפסיקו לחשוש, בחרו במה שנכון לכם ואל תתרגשו מלחצים ואיומים סמויים או ישירים.
    בכירי אנשי המקצוע, כמו גם המשרד, עומדים מאחוריכם.

    ולגבי עמדותיו של יואל אליצור, נראה לי שאינו זקוק לדוברים ופרשנים, הוא יודע לעשות זאת בעצמו.
  • מיה גזיתמיה גזית18/8/2011
    האם באמת מישהו חושב שמבחן בכתב הוא ראוי?. סליחה על השאלה התמימה, אבל זה קצת כמו ללמוד שחיה בהתכתבות. הבחינה כפי שאני מבינה אותה, היא דיון על המקרה, ניתוח שלו, יכולת להסתכל על המקרה בזויות שונות. האם מישהו שיילמד תיאוריה טוב, לצורך העיניין ילך למדריך ויילמד את ההתייחסויות שלו (לא משהו שלא קורה) הוא מטפל טוב בהכרח? ומי שיכולתו להתבטא בכתב נמוכה יותר, או שבחר זוית מסוימת גם אם יוכל להתייחס לזויות אחרות הוא בהכרח פחות טוב.
    גם אם המטה עשה טעויות האם צריך לשפוך את התינוק עם המים?
    ותסלחו לי "תודה לאליצור על מאמציו להביא לפתרון" ? - לא יודעת מה אתם יודעים אבל אליצור יצר את הבעיה...

    אני מבינה את הלחץ וכעס אבל האם לא הגיע הזמן לצאת מהספליט ולהבין שהמאבק גם אם הדרך היתה לא מוצלחת הוא מאבק על עתיד המקצוע. האם באמת הייתם רוצים להיות מטופלים ע"י מישהו שלמד מסלול מקוצר, התמחה התמחות מקוצרת ונבחן בכתב? אני לא...

    האם הייתם רוצים מערכת בריאות נפש מופרטת (חשבתי שהמתמחים מתנגדים להפרטה) - אליצור רוצה!

    האם אתם כ"כ מעריכים את אליצור שלפני שנה ביום עיון על הרפורמה אמר שאתם - העובדים במערכת הציבורית (לפחות חלק מהמתמחים עובדים בה) - אתם לא מקצועיים, לא יעילים ומבזבזים את הזמן של המטופלים ואת כספי המערכת...

  • עד מתי?עד מתי?18/8/2011
    האם המכתב החדש מבהיר מה כל כך רע בבחינה בכתב ?. עוד מכתב ממטה המאבק למתמחים הממתינים לבחינה. עדיין לא הצלחתי להבין מה הפסול בבחינה בכתב. יכול להיות שזה ברור כמו אקסיומה עד שאין צורך בנימוק, אבל אולי מישהו יוכל בכל זאת להסביר להדיוט כמוני שהתייבשו לה כמה תאים במוח.

    האם אין כאן עבירה אתית או ניגוד עניינים מצד הבוחנים(הפסיכולוגים הראשיים) בנסותם לשכנע אותנו תוך איומים מרומזים להבחן על ידם !?

    ראשיים - תודה לכם על איחולי ההצלחה. אני בוחרת להאמין שב"בחינות" אתם מתכוונים לאחל הצלחה לנבחנים בכל אחת מהבחינות.



    > למתמחים שלום,
    >
    > בהתייחס למכתבה האחרון של הועדה המקצועית בעניין הבחינות, חשוב להדגיש, כי האפשרות להיבחן בע"פ פתוחה בפני כל המתמחים, כולל אלה מביניכם שנרשמו להיבחן בכתב כאשר סברו שאין אפשרות רלבנטית אחרת.
    >
    > ועדות בחינה מתוארכות ממתינות לכל הנבחנים אצל גב' איריס פרחי מנהלת ענף פסיכולוגים.
    >
    > זה המקום לציין כי רבים מהמתמחים שנרשמו בזמנו לבחינה בכתב שינו את הרישום וניגשים לבחינה בע"פ כראוי וכמקובל.
    >
    > זה גם המקום לחזור ולהדגיש, שהבחינה בכתב הינה הליך לא מקצועי ולא ראוי לסיום ההתמחות הקלינית, וכי ההיבטים השונים שלה נתונים, עובר לימים אלה, בבדיקה אצל הגופים המטפלים בנושא.

    > ולבסוף, אנו מזמינים כל מי שאינו מקבל שיבוץ לוועדה לעדכן את מר ...... המסייע בתיאום הוועדות, בטלפון: 05X-XXXXXXX.
    >
    > כל הבקשות המיוחדות שהועברו על ידכם עד כה טופלו.
    >
    > אנו מאחלים לכולכם הצלחה בבחינות.
    >
    > בברכה,
    >
    >
    > המטה המשותף של הגופים בפסיכולוגיה הקלינית
    > (פורום הפסיכולוגים הראשיים במוסדות בריאות הנפש, איגוד הפסיכולוגים הקליניים בישראל, החטיבה הקלינית בהסתדרות הפסיכולוגים, פורום אסטרטגיה של הפסיכולוגים הקליניים, הפסיכולוגים הקליניים בהסתדרות המח"ר).
  • רינת בר-גיורארינת בר-גיורא18/8/2011
    דברו איתנו, לא במתלהמת.. בהתחלה חשבתי שיש כאן מידה של התבצרות מצד המתמחים, שמרגישים פגועים ולא יכולים למחול או לסלוח. הרי הנה - יש ועדות בחינה. זה אפשרי. ובכל זאת – חלק מסרבים.

    לרגע דמיינתי שהמתמחים המעוכבים היו יכולים להגיד כציבור:
    "נגרם לנו עוול. והעוול הזה מעיד שמשהו לא תקין בכל התחום. ולא נשתוק עוד - גם לא כאשר נהיה מומחים. אבל, אנו מבינים שהשאלה מהי המתכונת המתאימה למבחן התמחות צריכה להיות נידונה באופן רחב יותר, שההיחלטה תתקבל בקונצנזוס ולאחר מחשבה. ולכן אנו מוכנים להיבחן כפי שהיה נהוג, וזאת למרות האיומים הסמויים והלחצים המופעלים עלינו, ולא בגללם. אנו עושים זאת מתוך אחריות לפסיכולוגיה הקלינית - אחריות שאנו חשים שאחרים לא גילו כלפינו".

    מצד שני – אלה רק מילים. והן ישכחו.

    אז אולי אל להם לוותר? והאפשרות להיבחן בכתב היא לגיטימית בסיומו של משבר כה קשה? ואולי הסירוב להיכנע ללחץ הגלוי והסמוי המופעל להיבחן בעל פה הוא חשוב בפני עצמו? היכולת להגיד "לא" גם למי שאוחז בכח, ל"הגמוניה"? הרי זה משהו שרבים מדי מאיתנו שכחו איך עושים.

    תכלס, זאת נראית לי כמו הגמוניה עצובה, אשר בעצמה סובלת מתחושות חוסר אונים עמוקות. איכשהו בתוך כל "האקטים" השאלה ממה נובע חוסר האונים, מה התסכולים והחרדות, בעצם לא ממש נידונה בצורה ברורה.

    אין ספק ש"מטה המאבק" עשה עבודה גרועה ביותר ב"הסברה". לא היתה שקיפות, לא היה שיתוף, לא היה ניסיון להסביר, לדבר עם.

    אז אולי הסירוב של חלק מהמתמחים להיכנע ללחץ-תחנונים הפתאומיים של "מטה המאבק" להיבחן בעל פה, הינו בעצם חיוני כדי לאפשר דיון בדברים שהיו במשך שנים מקובעים? כדי ליצור סדק בהגמוניה? כדי להגיד – מורינו, מדריכנו, מנהלינו, אפשר להפוך את התחום ההירארכי הזה שבו כולנו כפסיכולוגים גדלים בתוך יחסי "הורים-ילדים" אינסופיים לקצת יותר משתף, לקצת יותר בגובה העיניים.

    מה – כאילו, אתם באמת חושבים שהמתמחים לא היו מסוגלים להבין את הנושאים שעומדים על הפרק? לחשוב יחד אתכם? כאילו אסופה של אנשים בשנות השלושים לחייהם או אף יותר אינם בוגרים מספיק לשם כך?

    "מטה המאבק" (זוהי קריאה אישית לכל מי שמזדהה או משתתף בו) היה צריך להתחיל בכך לפני חודשים. או שנים. אבל מוטב מאוחר מלעולם לא. מה באמת מטריד אתכם ומדאיג אתכם בצורה כל כך חזקה? מה ליבת המשבר שנמצאת על הפרק? דברו איתנו אישית, לא במתהלמת.

    אני בכל אופן מבטיחה להקשיב.
  • מריאנה גייטינימריאנה גייטיני17/8/2011
    אכן המשפט האחרון במכתב המטה מעלה שאלות. עבור המתמחים הנתונים מזה ארבעה חודשים באי ודאות המשפט ״ כדאי ורצוי לוודא שהנכם משובצים לאחת מועדות הבחינה״ מעורר שאלות: האם יש כאן אמירה סמויה? זה מריח כמו איום כנגד החלטה לגיטימית לגמרי של חלק מן המתמחים להבחן בבחינה בכתב. מטה - תקנו אותי אם אני טועה!
  • משה אלמגורמשה אלמגור17/8/2011
    האחריות על הבחינות היא של הוועדה המקצועית. למתמחים היקרים,
    הפסיכולוגים הראשיים נענו לבקשת הוועדה לשמש כבוחנים בבחינות ההתמחות.
    האחריות על הבחינות היא בידי הוועדה המקצועית. זו גם שמחליטה על הענקת המומחיות ולא הפסיכולוגים הראשיים.
    כפי שקבע מנכ"ל משרד הבריאות באופן ברור ונחרץ, לכל המתמחים יש אפשרות בחירה בין הבחינה בע"פ לבחינה בכתב וכל מקרה של אפליה על הרקע הזה ייתקל בתגובה מצידו.
    הפסיכולוגים הראשיים הביעו את עמדתם הנחרצת כנגד הבחינה בע"פ.
    לא שמעתי שום נימוק ענייני מדוע הבחינה בע"פ עדיפה על הבחינה בכתב למתמחים שמגיעים אליה לאחר 4 שנות התמחות והדרכה.
    אם הבחינה מוסיפה משהו על שנות ההדרכה, משהו לא בסדר עם ההדרכה. אם היא לא מוסיפה על ההדרכה, הרי לא משנה איזו צורה היא תיקח.
  • עד מתי?עד מתי?17/8/2011
    מתמחחים תחת מכבש לחצים. פרופ' אליצור שלום,
    תודה על כל מאמצי המועצה להביא פתרון עבור כל המתמחים שסיום התמחותם התעכב בשל השביתה. אך נראה שלא תמו התלאות. כנראה בשל טעות נפלה רשימת כתובות האימייל של כל המתמחים הממתינים לסיום ההתמחות בידי הפסיכולוגים הראשיים, אשר החלו לעשות בה שימוש להפצת מסרים באופן ישיר אלי כמו אל מתמחים נוספים כדי שנוותר על בחינה בכתב לטובת בחינה בע"פ. קשה לומר אבל המכתבים מאוד מטרידים - לא די בכל חודשי ההמתנה מורטי העצבים, כעת במקום לנשום לרווחה ולנסות להתרכז בהכנה לבחינה אני צריכה להתמודד עם כל המניפולציות המופעלות עלי.

    הנה מכתב שהופץ רק לאחרונה.
    מה אמור להבין מתמחה שקורא את השורה האחרונה?


    > למתמחים שלום,
    >
    > להלן רשימה עדכנית של 40 ועדות הבחינה עבור כלל הממתינים לבחינה אשר הועברו על פי סכום עם המנכ"ל לגב' איריס פרחי כבר לפני שבוע. הועדה התמהמהה בציוות המתמחים לתאריכים שניתנו, ושוב נדרשה התערבות של המנכ"ל.
    > היום יצאו לדרך וועדות הבחינה ויש נבחנים שקבלו כבר היום מאיריס מועדים וצוותי בחינה לשבוע הבא. הציוות לוועדות הבחינה וההודעה לנבחנים על מועדה מתוכנננים להסתיים עד סוף השבוע.
    >
    > לידיעתכם, חלק נכבד של הוועדות תסתיימנה באוגוסט. מכל מקום, עד סוף השבוע הראשון של ספטמבר יש מספיק וועדות בחינה עבור כל הנבחנים של מועד זה.
    >
    > כדאי ורצוי לוודא שהנכם משובצים לאחת מוועדות הבחינה.
    >
    >
    > בברכה,
    > המטה המשותף לפסיכולוגים הראשיים ולגופים הקליניים.