×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

שמע פסיכולוג - מחשבות בעת האזנה

ארנון רולניק

"וחווית רעך כמוהו" – כמה מחשבות על אמפתיה, מוח וזוגיות

ארנון רולניק | 15/11/2013 | הרשמו כמנויים

טור זה התעצל לאחרונה לצאת לאור.
יש לו תרוץ לבעל הטור: הייתי עסוק בעניני אמפתיה.
טוב מי מאיתנו אינו עוסק ביכולת זו. דומני שזו התכונה הנדרשת יותר מכל במקצוענו (אחריה אגב הייתי מוסיף את הסקרנות כמילה שנייה ואת היצירתיות כתכונה שלישית הכרחית )
אמפתיה (והעדרה ) עומדת גם בבסיסן של הפרעות רבות בהן אנו עוסקים. החל מהספקטרום האוטיסטי, המשך בהפרעת האישיות הגבולית, פסיכופתיה וכמובן ההפרעה הנרקיסיסטית.

האמפתיה היא תכונה נדרשת עוד יותר כאשר מדובר בקשיים שאינם רק תוך אישים אלא גם בין אישים. לעיתים כשאני נכנס לחדרי הקליניקה שלנו אני מרגיש כמה נדרשת תכונה זו. כמה מהמצוקות הגדולות של מטופלינו קשורה לקושי שלהם בקבלת אמפתיה או במתן אמפתיה. ועד כמה חשוב שהמטפלים העובדים עימי יוכלו לספק יכולת זו בנדיבות.

ובכל זאת מה לי כי נדרשתי לעניני תכונה זו. ומדוע דווקא עכשיו ?
מעשה שהיה כך היה:
קרן בשם Evans Foundation הזמינה אותי להיות חבר בוועדת שופטים שדנה בחלוקת מענקי מחקר. התחום שבו החליטו הפעם להתרכז היה "The Neuroscience of Empathy" תודו שזה שלוב מרתק: העיסוק בתכונה הפסיכולוגית החשובה הזו יחד עם חיפוש הקורלטים המוחיים שלה.

אני מניח שנקראתי לדגל (להיות שופט בועדה זו) לאו דווקא בשל היכולת האמפטית שלי... אלא גם בשל העניין שלי באותו בסיס נוירוביולוגי לתכונות ומצבים פסיכולוגים.
השאלה הראשונה ששאלתי עצמי היא מדוע אין לנו מילה עברית לאמפתיה. ממאמר שבו שותף Stephen Porges אני למד שאמפתיה היא מילה יוונית שמשמעותה "לסבול ביחד" . יששכר עשת חברי הפנה אותי לספרו של פרופ' אלי רוזנהיים ז"ל שמחבר את האמפתיה לפסוק "תצא נפשי עליך". אלי מגדיר שם את האמפתיה כ "השתתפותו של אדם בתהליכים רגשיים והנעתיים (מוטיבציוניים) המתרחשים בעולמו של הזולת....אפשר לומר כי אמפתיה היא מתן הד בתוכנו למתרחש בלבו של זולתנו. זוהי אמפתיה כאשר האחד מתייצב לצדו של האחר ומנסה לקלוט, בצורה ברורה ככל האפשר, תהליכים פנימיים של האחר".

דווקא מתוך אמפתיה למפעלו של פרופ' רוזנהיים, אותו הכרתי חלקית סביב פעילותנו בוועד האיגוד לפסיכותרפיה חשבתי על ניסוח אחר לאמפתיה: וחווית רעך כמוהו ניסוח זה צומח כמובן על רקע המשפט שעליו נאמר כי כל היהדות נעמדת עליו "ואהבת לרעך כמוך".

אמפתיה תמיד התקשרה לי לפסיכולוגיה ולחלקים הרכים שלה. החל מהאינטראקציה עם מטפלי הראשון ד"ר אברהם בנימין ז"ל (שכתב לא מעט על אמפתיה) , והמשך בקבוצות קוהוטיאנית שהובילו ג'יימס פיש ורענן קולקה שגם שם האמפתיה היתה הכוכבת הראשית.

והנה "הולאמה" האמפתיה של ידי הנוירולוגיה והביולוגיה . הדבר התחיל עם נוירוני מראה. אותו ממצא מרתק של מדען איטלקי נוירוני שהראה כי יש תאים במוח המגיבים כשהם רואים אדם אחר בסביבה מבצע פעולה מוטורית. ממצא זה הורחב לאחר מכן תוך שהודגמה פעילות מוחית של נוירוני המראה גם אצל אדם הצופה בתחושות אמוציונאליות חזקות של זולתו.

נחזור לוועדה אליה נבחרתי ולהצעה לחקור את הבסיס הביולוגי של האמפתיה. הוועדה שהתכנסה הכילה שלוב מעניין של שלושה נוירולוגים, שני פסיכיאטרים ושני פסיכולוגים והיה עלינו להחליט בין קרוב ל 25 הצעות שונות. מה רבה היתה שמחתי שתחום הביופידבק/נוירופידבק. קיבל שם בולטות רבה.

כמה הצעות מחקר רציניות דנו בשאלה האם ניתן יהיה לפתח את היכולת האמפתית באמצעות פידבק לתהליכים מוחיים או גופניים

רמזתי בתחילת דברי כי אמפתיה נדרשת לעיתים קרובות דווקא בשאלות של בין אישיות ולא רק תוך אישיות. אם יש מקום בו מורגש הצורך באמפתיה זה באותו מקום קסום כל כך הנקרא זוגיות.

אזדקק כאן לציטוט נרחב משרה איווניר שכנתי לפסיכובלוגיה: "אף שרובנו כמהים לבן או בת זוג המעניקים תחושה של ביטחון, אישור, הגנה והזנה, שהן תכונות המאפיינות הורה אמפתי, היודע 'לקרוא' אותנו ומספק את צרכינו אפילו כשאיננו דורשים זאת בגלוי, קשה מאוד להשיג זאת ביחסי נישואים קבועים ומתמשכים.... רבים מהאנשים רואים בבני זוגם, כבר בשלבים מוקדמים של הקשר, ישות בלתי נפרדת מהם ואובייקט לסיפוק צורכיהם, ואינם מקבלים את עקרון ההדדיות... לרוב האנשים יש תפיסה ילדותית ולא ריאלית של בן הזוג, כאילו הוא תמיד יכול לספק את צורכיהם אילו רק היה רוצה, וכשאינו עושה זאת הם מרגישים כלפיו תחושות של תסכול, קיפוח, זעם וביקורת חריפה, ומכאן נובעים מריבות ומשברים רבים. הקושי הגדול לחוש אמפתיה כלפי האחר, ולראות את הדברים מנקודת מבטו, נעוץ בכך שכל אחד מתקשה לנטוש את עמדתו הרגשית והחשיבתית לטובת תפיסת החוויה של האחר, ולו לפסק זמן מוגבל, כדי "לראות משם דברים שלא רואים מכאן".

האם אפשר יהיה לשפר את הטיפולים הזוגים ואת עבודת הגישור על ידי אימון באמפתיה? בוודאי - הרי הטיפול הנקרא "אימגו" מכוון לכך. אולם ההבנה כי ליכולת האמפטית בסיס נוירוביולוגי מחייבת אותנו לשקול שלב קודם לעבודה הזוגית. שלב בו נאמן כל מטופל בנפרד לשיפור היכולת האמפתית שלו. אני מדבר אם כן על שלב של הכנה לטיפול זוגי או לגישור. שלב בו נאמן כל אחד מבני הזוג בהפעלה טובה יותר של משתנים פסיכופיזיולוגים הקשורים באמפתיה.
הביופידבק והנוירופידבק שצמחו כטיפול רפואי, יכולים למצוא עצמם כעת ככלי חשוב באינטראקציות בין אישיות בכלל ובטיפול זוגי בפרט.

קרא כאן האפשרות להשתמש בביופידבק לטיפול זוגי ולטיפוח אוטומטי

תגיות: | | | |

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יששכר עשתיששכר עשת22/8/2014

קצת רעיונות על חינוך ילדים לאמפטיה. אמפתיה והזדהות עם האחר
התפתחות האמפטיה מאפשרת להפנים קודים חברתיים אחרי שהתנסינו בהם במצבים חברתיים שונים.
כישורי חיים חברתיים, רגשיים ומחשבותיים, מובילים את ילדנו להיות בעל יכולת אמפתית להזדהות עם מצבו הנפשי של זולתו. היכולת האמפתית מאפשרת לילדנו לשים עצמו במקום האחר, לראות את העולם גם דרך עיניי האחר, ובמידת הצורך לגלות אכפתיות כלפי האחר.
בשנים האחרונות חקר המוח מגלה לנו, כי קרוב לוודאי שיכולת זו קיימת בכל יצור אנושי מלידה, באמצעות תאי מוח המיועדים לכך. הבעיה היא שללא אימון למחשבות, לרגשות ולהתנהגות בהקשרם למציאות, קרוב לוודאי שיכולת זו לא תבוא לידי מימוש, אלא באופן חלקי בלבד. כישורי החיים בספר זה הם גם הדרך לפתח יכולת מולדת זו.
המרכיב המרכזי ברכישת יכולת אמפטית הוא היכולת להרהר בעולמנו הפנימי, עולם הזולת והקשר ביניהם. זוהי יכולת המתפתחת בשלבים.
האם אנחנו כהורים, מסוגלים להביע אמפטיה כלפי ילדנו גם במצבים שבהם יש לנו טענות כלפי ילדנו?
דרכי חינוך
א. מרכיב מרכזי בפיתוח יכולת אמפטית הוא תגובות האמפטיה שלנו כלפי ילדנו במצבים שונים, כולל במצבים שבהם ילדנו גורם לנו להרגיש אי נוחות רבה.
ב. נאמן אותם לזהות מצבים רגשיים של האחר באמצעות סימנים התנהגותיים, הבעות פנים ואמירות. נציע להם לבדוק את ההשערות שלהם לגבי מצבו הרגשי של האחר, בדרך כלל על ידי שאלה קצרה: "אתה עצוב?" "אתה כועס?" רק אחרי הבירור נציע להם להגיב אליו.
ג. ביטויי האמפטיה יכולים להיות מילוליים ולא מילוליים.
דוגמא לביטוי אמפטי מילולי: "אני מבינה אותך שאתה מאוכזב אחרי הכישלון במבחן." דוגמא לביטוי אמפטי לא מילולי: "בא תנוח, תשתה משהו קר, לאט לאט תירגע מהאכזבה שלך."
ד. נעודד את ילדנו לזהות מצבים רגשיים אצל אחרים ולהגיב אליהם באופן מילולי ומעשי.
"בא לך קצת מהחטיף שלי? הנה קח כמה צ'יפסים."
ה. נעודד את ילדנו לזהות מצבי צורך בעזרה של אחרים ולהציע עזרה.
"אימא נורא עייפה עכשיו, תביא לי כוס מים ותהיו קצת בשקט כדי שאוכל לנוח."
ו. נאמן את ילדנו להגיב בשלוש רמות של תגובות אמפטיה:
ראשונית: "הבנתי אותך."
עניינית: "אני מבין שאימא שלך לא מרשה לך לבוא אלי היום לשחק."
משמעותית: "אני מבין שאתה כועס על אימא שלך שלא מרשה לך לבוא אלי היום לשחק."
ז. פעולות נימוס הם פעולות המתחשבות בפרטיות ובצרכים של האחר. לכן נלמד אותם את כללי הנימוס המקובלים ונעודד אותם לפעול על פיהם. את כללי הנימוס נחבר להתייחסות לצרכי האחר והפרטיות שלו.
"היא אורחת שלך, זה לא מנומס לקחת לה את הבובה שהיא משחקת בה עכשיו. היא מאד נהנית וחבל להפריע לה, שחקי במשהו אחר."
ח. גם באמצעות פתרון סכסוכים בדרכי שלום, אנו מפתחים יכולת אמפטית. המרכיב הבסיסי של היכולת לפתור סכסוך בדרכי שלום, הוא היכולת להכיר ברצון הָאַחֵר ולתת לו מקום חלקי ביחד עם מקום גם לחלק מרצוני.
ט. טיפוח התנהגות מוסרית המוגדרת כפעילות למען ממוש רצוננו תוך כדי התחשבות בזולת בחי בצומח ובדומם. התנהגות מוסרית מחייבת אותנו בהכרח לחשוב על רצונות וצרכים של האחר ביחד עם הרצונות שלנו. זאת נוכל לעשות על ידי שאלות שנשאל את ילדנו לפני פעילויות מסוימות:
"שמת לב שזה לא מפריע לו יותר מדי?"
"שמת לב שזה לא מקלקל משהו."
"שָׁאַלְתָּ אם הוא מוכן שתעשה את זה."
י. התנהגויות למען החברה, אף הן מעמיקות את היכולת האמפטית של ילדנו.

יששכר עשתיששכר עשת22/8/2014

אוסף דברים ממקורות ישראל. אמר הלל הזקן, מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה.
מצווה להתנהג במידות מסוימות, כגון בחנינה, וברחמנות, ובחמלה, ובאהבה.
לֹא תִגְזֹל, לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל.
לֹא תַעֲשׂה עָוֶל.
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל.
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
כי בצלמו ברא אלוהים את האדם
ונטע בכל אדם את הניצוץ אלוהי.
וגם את הַגֵרִים הַגָּרִים עמנו נאהב כמונו,
כי גם אנו גֵרִים היינו בארצות נֵכַר אלפיים שנה.
(דברים המבוססים על מקורות ישראל)

ארנון רולניקארנון רולניק16/11/2013

על האפשרות להעזר בביופידבק ונוירופידבק לטיפול זוגי ולטיפוח אמפתיה. נעמי שלום, תודה על שאלתך שמבהירה כי אכן יש צורך להסביר יותר כיצד ביופידבק משתלב בטיפול זוגי ובטיפוח האמפטיה.

ראשית אומר בצניעות כי מדובר על כיוונים חדשים שאני מצביע עליהם וכי עדיין אין מחקרים בתחום.
עם זאת מאמר שלי ושל שותפים שלי מצביע על הדרך בה הביופידבק עובר מויסות עצמי לויסות הדדי ועל האפשרות להשתמש בו לשיפור אינטראקציה בין-אישית (ראו http://nealmiller.org/?p=360)
לטובת תשובה קצרה יותר אומר כך:

א) ביופידבק ככלי לווסות מתחים (דבר שיש לו רקע מחקרי עשיר) יכול לאפשר לבני הזוג להכנס לשיחה כשהם רגועים יותר ולכן יוכלו להעביר את המסר שלהם באורח הולם יותר ובמקביל יוכלו להאזין טוב יותר לבן זוגם.

ב) בהמשך לעבודתו של Stephen porges הייכולת האמפטית מתאפשרת כאשר מנגנוני ויסות פריפרים (המערכת הפארסימפטטית ) משדרים למוח איזון ורגיעה

ג) יתרה מזו. המטפל הזוגי משמש לעיתים כ"שוטר תנועה" ומאפשר לבני הזוג לדבר רק כשהם במצב קשוב ולא מחבלים באינטראקציה. כאן יכול מכשיר הביופידבק לשמש כמעין שוטר זה. כל אחד מבני הזוג יוכל לדבר רק כשהמכשיר מראה שהוא המצב של וויסות רגשי –לדוגמא כל אחד מהמשתתפים יוכל לדבר רק כאשר הוא במצב של סינכרון בין הנשימה שלו לבין שינויי קצב הלב שלו.

ד) אמפטיה תלויה ביכולת של אדם לקרוא את התגובות הרגשיות של זולתו. המדדים הפסיכופיזיולוגים של הביופידבק מאפשרים ל בן זוג אחד יכול לראות את התגובות האוטונומיות של זולתו מה שיאפשר לבני הזוג להכיר טוב יותר את המתחולל אצל בני זוגם

ה) יתרה מזו כל אחד מבני הזוג מקבל פידבק על השפעתו על זולתו. כך למשל יכול יכול בני הזוג לראות ל כיצד אמירה כזו או אחרת שלהם משפיעה על בן הזוג

ו) בתחום הנוירופידבק התגלה שאמפטיה קשורה בדכוי גלי מוח מסויימים הנקראים Mu (תדר של כ Hz 10 המופק מאזור סנסומוטורי). הרעיון שעלה אצל כמה קבוצות מחקר הוא האם נוירו פידבק שיתמקד במתן חיזוק לדיכוי גלי Mu יגרום להעלאת היכולת האמפטית?

ז) גם מדד ה HEG (זרימת דם לאונה הפרונטאלית ראו http://www.bf-israel.org/?p=934) צובר רמזים כי הוא רלוונטי לטיפוח אמפטיה. אחד ממפתחי השיטה כתב לי כי הוא עובד עם מטופלים המאובחנים כ asperger עם הצלחה בהעלאת היכולת האמפטית שלהם. שני מהמטפלים בקליניקה שלי גם מדווחים על כך שמצאו קשר בי רמת ה compassion שהם חווים לבין זרימת דם באונה הפרונאלית כפי שנמדד ב HEG.

באתר נקודת מפגש www.mifgash.info נכתוב בתקופה הקרובה על נסיונותינו בקשר בין אמפטיה למדדים פסיכופיזיולוגים וביופידבק

אביבית גרינברגאביבית גרינברג15/11/2013

מגע מגשר,מפשיר ומפשר. לגמרי מסכימה איתך שהקושי לנטוש עמדה,רגשית חוויתית מבצר כל אחד מבני הזוג בשלו.עמדות אלו נבנו באופן הכרתי חשיבתי מילולי ואינטלקטואלי"בדם יזע ודמעות" ע'י כל אחד מבני הזוג ומפרידים כחומה בצורה את הקשר ביניהם. כדי לעקוף את "החומה" את אלו אני ממליצה על עבודה ברובד אחר :במגע .מגע בעיניים עצומות ומכוסות בחושך בלבוש מלא ,לא מגע מיני אלא מגע שמטרתו לפתח סקרנות הדדית וחקירה מה אני אוהב ואיך מה אתה מרגיש ואיך, ללמוד ולחדד קשב אמיתי לאחר,האם המגע חזק,חלש, נעים, שורט, רך,לוחץ, מה אני מרגיש כשאת נוגעת בי ,איך הייתי רוצה....וכו'המגע בעיניים עצומות כשהוא לא מאיים מחזיר את הנינגע לתחושות ראשוניות קדמוניות ועוקף את המחשבות .הגוף מדבר ראשון.!אגב יש עבודת אימגו גם במגע. וכך אפשר להשיג את שתי המטרות.1.במהלך התהליך מתהווה קשר אמפטי 2. מתרחשת המסה והתמרה של ביצורי ההתנגדות .לאמפטיה.
אביבית גרינברג מורה ליוגהתרפיה

נעמי טאוברנעמי טאובר15/11/2013

תודה ארנון, מרתק ומסקרן. האם תוכל לספר יותר על איך אתה רואה את עבודת הביופידבק בתחום- לטובת אלה שלא מכירים מבפנים..