האם מחוננות היא לקות? על המאמר: Elton, R. (2023). Giftedness as Disorder: Examining the Dimensionali

ד"ר חנה דויד | 21/8/2023 | הרשמו כמנויים

אפתח בתקציר – לטובת הקוראים שרוצים לדעת – ומהר – את עיקרי הדברים.

ההחלטה לגבי מה שיש להגדיר כ"לקות" הכרחית כדי שניתן יהיה להכריע בסוגיה "האם מחוננות היא לקות", והאם אתי או אחראי לכלול אותה ב-DSM. ללא הגדרה ברורה ומקובלת של לקות, קשה להגיע להשוואות משמעותיות או לאמוד את החסרונות לעומת היתרונות  של הכנסת ערכים חדשים למהדורות הבאות של ה-DSM. כמו כן, חשוב לבסס קריטריונים ברורים של לקות שאינה מחלה (DNI, Disorder Non-Illness) ושל לקות שהיא תוצאה של מחלה כרונית (DUNI, Disorder UNderlying-Illness). ההכללות הללו חלות גם על תחום המחוננות.

המאמר מציע הגדרות ל"לקות" ול"מחוננות". "לקות", על פי פלדמן וגולדסמית' (Feldman & Goldsmith, 1990)  ו- National Association for Gifted Children(2010) "בדרך כלל מוגדרת כדגם של התנהגויות, מחשבות או רגשות השונות באופן משמעותי ממה שבדרך כלל נחשב כנורמלי או צפוי לאינדיבידואל או לאוכלוסיה מסוימים". אפיון מחוננות כאי-נורמליות נתמך על ידי גוף מחקר גדול, כלל מחקרים שהשתמשו בהם בניתוח גורמים כדי לאפיין צְבָרים של תסמינים משותפים שמגדירים לקויות ספציפיות (idiger et al., 2009)), מטא-אנליזות שהראו מהימנות ותוקף של מערכות דיאגנוסטיות שונות (Kraemer et al., 2003) וטיפולוגיות (Davidson Institute, 2021; Olszewski-Kubilius, 2011). יתירה מזאת, הגדרה זו שימושית במונחים של סטיות תקן מהממוצע, כאשר סטיות תקן החל מגבול מסוים מצביעות על לקות. גם בכל הקשור לחקר האינטליגנציה משתמשים באותה שיטה: לקות אינטלקטואלית מוגדרת כאשר ה-IQ הנמדד נמוך בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה.

אולם, קיים הבדל מהותי בין הקביעה, שכאשר נמדד IQ נמוך בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה, זו לקות אינטלקטואלית, ובין הקביעה, שכאשר ה-IQ הוא לפחות שתי סטיות תקן מעל הנורמה גם זו לקות. שכן, בעוד שהקריטריון הסטטיסטי – של סטייה בת שתי סטיות תקן לפחות מהנורמה – קיים הן בקרב בעלי לקות אינטלקטואלית והן בקרב מחוננים,[1] הרי בקרב בעלי לקות אינטלקטואלית ישנם מרכיבים קליניים שאינם בהכרח תלויי חברה ותרבות המקשים – או אפילו כלל אינם מאפשרים – את השתלבותם של בעלי הלקות הזאת בחברת בני גילם. אין הדבר כן בקרב מחוננים. מחקרי טרמן (לדוגמה: Burks et al., 1930; Cox, 1926; Janos, 1987; Oden & Terman, 1968; Seagoe, 1975; Sears, 1977, 1984; Terman, 1925, 1954a, b; Terman & Oden, 1935, 1951, 1959 1947), שנמשכו במשך מרבית המאה ה-20 הראו, שמרבית הילדים שאובחנו כמחוננים – מתוך כ-1500 הילדים שאותרו בעשור השני של המאה הקודמת – היו בריאים יותר פיזית ונפשית מבני גילם, נישאו בגיל צעיר יותר ונישואיהם היו יציבים יותר מאשר הממוצע בקבוצת הגיל שלהם, חיי החברה שלהם היו טובים יותר מהממוצע, וגם עיסוקם בספורט היה קבוע ואינטנסיבי יותר מאשר היה צפוי על פי הנהוג בסביבה בה גדלו. כל זאת כמובן בנוסף להישגיהם הקוגניטיביים והיצירתיים, שהיו מרשימים פי כמה מאשר אלה של כל קבוצה אחרת בסביבתם הגיאוגרפית או החברתית. מכאן נוכל להסיק, שהרכיב השני הקובע אם ניתן להגדיר מחוננות כלקות למידה או לא – דהיינו – אם ההתנהלות החברתית והרגשית בהכרח נפגמת אצל מחוננים – לא זו בלבד שאינו קיים, אלא שמחקרים רבים, בנוסף לאלו של טרמן הראו, שכאשר מדובר במחוננים בעלי רמת מחוננות "מתונה" (לדוגמה: Gagné, 1998; Milgram; 1991), הרי ההסתגלות החברתית והרגשית שלהם גבוהה בממוצע מזו של בני גילם.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

עם זאת, אין להתעלם ממספר יתרונות שמחוננים יכולים ליהנות מהם אם מחוננות תיחשב ללקות. אחד היתרונות הפוטנציאליים שבהכנסת מחוננות ל-DSM הוא שעל ידי כך תינתן למחוננים התמיכה המדויקת להם הם זקוקים ותונגש להם הגישה למשאבים הנחוצים להם. המצב הקיים הוא שבעטיים של החסרים בתמיכה קשה מאוד למחוננים לעמוד באתגרים שבפניהם הם ניצבים, כמו בידוד חברתי, תת-הישגיות ופרפקציוניזם. היעדרה של תמיכה מתאימה עלולה לגרום לבעיות בבריאות הנפשית, כמו חרדה, דיכאון ואף מחשבות אבדניות (לדוגמה: דויד, 2013; (Cross & Cross, 2018; Pfeiffer, 2021).

מומחים לא מעטים השתמשו במונחים מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה, החינוך והסוציולוגיה לתאר מחוננות כ"סטייה מהנורמה". בטבלה 1 מסכם הכותב את דיעותיהם של מומחים אלו:

• על פי טרמן (Terman, 1925), מחוננות היא סטייה מהנורמה ויכולה להוות אינדיקציה של אי-נורמליות נוירולוגית או פסיכולוגית;
• על פי רנזולי (Renzulli, 1978) מחוננות מייצגת פרופיל לימודי יוצא דופן שדורש התערבות לימודית ספציפית;
• על פי נייהרט (Neihart, 2002), תווית המחוננות היא שרירותית וסובייקטיבית, ישנם חוקרים שלדעתם היא פשוט מייצגת ואריאציה של אינטליגנציה;
• ווב ועמיתים (Webb et al., 2016), סיווג מחוננות כלקות עלול לגרום תוצאות שליליות מהחברה שתראה את המחונן מנקודת מסט שלילית ותתייחס אליו בהתאם;
• לדעת אסולין ועמיתיה (Assouline  et al., 2015) מחוננות דורשת התערבות, כמו גם תמיכה חברתית-רגשית, כדי לקדם התפתחות בריאה;
• לדעת באומייסטר ווס (Baumeister & Vohs, 2017), מחוננים עלולים לסבול בידוד חברתי בגלל יכולותיהם יוצאות הדופן, ולכן חשוב לחזק קשרים חברתיים לשם הבריאות הנפשית;
• לדעת פטרסון ועמיתים (Peterson et al., 2018) מחוננות עלולה להיות קשורה לסיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות מסוימות כמו חרדה ודיכאון.

אולם, ניתן להפריך את ההנחה כי "הצר שווה בנזק המלך" במספר דרכים.

1. אין מספיק מומחים למחוננות הבקיאים הן בפסיכולוגיה של מחוננים והן בדידקטיקה של מחוננים. מצב זה אינו מיוחד לישראל; אפילו בארה"ב – הנחשבת לבירת המחוננות העולמית הן בשל הכמות והאיכות של המחקרים שמפרסמים חוקרים אמריקאים בנושא זה והן בשל המספר הגדול של הכנסים, הוועידות, החברות והאיגודים שעוסקים בו, יש בעיה של מחסור במומחים מתאימים מתחומי הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה. לדוגמה: לפני מספר שנים שלחתי משפחה ישראלית דו-לשונית להתייעצות אצל פסיכיאטר ניו יורקי שכתב על מחוננות. חמש שנים לאחר מכן שמעתי ממשפחה המתגוררת בניו יורק שהפסיכיאטר שהם מצאו לבתם הוא אותו אדם – בן 80 שעדיין ממשיך לעבוד...
2. בארץ עצם הדבקת תווית של "לקות" או אפילו "מחלה" אינה מבטיחה כלל טיפול הולם לא רק בשל היעדר מומחים אלא גם בשל מחסור הולך וגדל של אנשי מקצוע – בייחוד בשירות הציבורי – בכל תחומים בריאות הנפש (ולא רק...).
3. בגלל העובדה, שחלק גדול מבעיותיו של המחונן נגרמות בשל הכיתה שאינה מתאימה לו, המורות שאין להן הכשרה מתאימה, וגם החברה בכללותה, שאינה מעודדת מחוננות, הדבקת תווית של "לקות" לא תבטיח טיפול אבל תבטיח עליית הפוטנציאל להתעללות, להשתקה, לדיכוי, להדרה, לחרם ולהתעלמות.

לכן מסקנתי היא, שהדבקת תווית של "לקות"  למחוננות "תזכה" את בעל התווית בכל חסרונות התווית ולא בשום יתרון.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

1. נדפס ב- International Journal of Learning and Development, 13(2), 38-48. https://doi.org/10.5296/ijld.v13i2.20939

2. אם נשתמש בהגדרת המחוננות כ"IQ הגדול או שווה ל-130", הגדרה אחת מני רבות, אך מקובלת בקרב אוכלוסיות רבות, בארצות רבות, ובחברות רבות. בישראל קובע משרד החינוך "מיהו מחונן" על ידי מבחנים שאינם בעלי תוקף ומהימנות.

מקורות

דויד, ח. (2013). מחשבות מוות איומי התאבדות של מחוננים צעירים. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2981

Assouline, S. G., Colangelo, N., & Vantassel-Baska, J. (2015). A nation empowered (Vol. I). Iowa City, IA: Belin-Blank Center.

Baumeister, R., & Vohs, K. (2017). Handbook of self-regulation: Research, theory, and applications (3rd ed.). Guilford Press.

Burks, B.S., Jensen, D.W., & Terman, L.M. (1930). Genetic studies of genius, vol. 3: The promise of youth. Stanford, CA: Stanford University Press.

Cox, C.M. (1926). The early mental traits of three hundred geniuses: Genetic studies of genius, Vol. 2. Stanford CA; Stanford University Press.

Davidson Institute. (2021, October 6). Types of Challenges Gifted Students Face. Retrieved from https://www.davidsonaca...tudents-face

Cross, T., & Cross, J. (2018). Suicide among gifted children and adolescents: Understanding the suicidal mind (2nd ed.). Prufrock Press.

Feldman, D., & Goldsmith, L. (1990). Nature's gambit: Child prodigies and the development of talent. Teachers College Press.

Gagné, F. (1998). A proposal for subcategories within gifted or talented populations. Gifted Child Quarterly, 42(2), 87-95.

Janos, P. (1987). A fifty year follow-up of Terman's youngest college students and IQ-matched age mates. Gifted Child Quarterly, 31(2), 55-58.

Kraemer, H., Kupfer, D., Clarke, D., Narrow, E., Regier, D. (2003). DSM-5: How reliable is reliable enough? American Journal of Psychiatry, 160(9), 412-413. https://doi.org/10.1176...jp.160.3.412

Neihart, M., Reis, S., Robinson, N., & Moon, S. (2002). The social and emotional development of gifted children: What do we know? Prufrock Press.

Oden, M.H. & Terman, L.M. (1968). The fulfillment of promise: 40-year follow-up of the Terman gifted group. Genetic Psychology Monographs, 77(1), 3-93.

Olszewski-Kubilius, P. (2011). Identifying gifted students: A practical guide. Prufrock Press.

Pfeiffer, S. (2021, February 11). Helping them climb: Optimizing favorable outcomes. https://www.sengifted.o...g-them-climb

Renzulli, J. S. (1978). What Makes Giftedness? Reexamining a Definition. Phi Delta Kappan, 60, 180-184.

Seagoe, M.V. (1975). Terman and the gifted. Los Altos, CA: W. Kaufmann.

Sears, R.R. (1977). Sources of life satisfaction of the Terman gifted men. American Psychologist, 32, 119-128.

Sears, R.R. (1984). The Terman gifted children study. In S.A. Mednick, M. Hanway, & K.M. Finello (Eds.) Handbook of longitudinal research volume 1: Birth and childhood cohorts. New York: Praeger.

Terman, L.M. (1925). Mental and physical traits of a thousand gifted children. Genetic studies of genius, vols. 1 & 2. Stanford: Stanford UP. Vol. 1 retrieved from: http://ia600301.us.archive.org/10/items/geneticstudiesof009044mbp/geneticst udiesof009044mbp.pdf

Terman, L.M. (1930). The promise of youth. Genetic studies of genius, vol. 3, Stanford: Stanford UP. Terman. L.M. (1954a). The discovery and encouragement of exceptional talent. American Psychologist, 9,221-230.

Terman, L.M. (1954b). Scientists and non-scientists in a group of 800 gifted men. Psychological Monographs, 68 (7), 1-44.

Terman, L.M. & Oden, M.H. (1935). The promise of youth. Genetic studies of genius, vol. 3. Stanford: Stanford UP.

Terman, L.M. & Oden, M.H. (1947). Genetic studies of genius. vol. 4: The Gifted ChildGrows Up: Twenty-five years' follow-up of a superior group. Stanford UP, Stanford CA.

Terman, L.M., & Oden, M.H. (1951). The Stanford studies of the gifted. P. Witty (Ed.), The gifted child (pp. 20-46). Boston: D.C. Heath.

Terman, L.M. & Oden, M.H. (1954). Major Issues in the Education of Gifted Children. Journal of Teacher Education, 5(3), 230-232.

Webb, J., Amend, E., Webb, N., Goerss, J., Beljan, P., & Olenchak, F. (2016).  Misdiagnosis and dual diagnoses of gifted children and adults: ADHD, bipolar, OCD, Asperger's, depression, and other disorders (2nd Edition). Great Potential Press,

Widiger, T., Livesley, W., & Clark, L. (2009). An integrative dimensional classification of personality disorder. Psychological Assessment, 21(3), 243-255. https://doi.org/10.1037/a0016606

.ה ל-130", הגדרה אחת מני רבות, אך מקובלת בקרב אוכלוסיות רבות, בארצות רבות, ובחברות רבות. בישראל קובע משרד החינוך "מיהו מחונן" על ידי מבחנים שאינם בעלי תוקף ומהימנות.