סליחה, אבל יש לך גוף, והוא אוהב את הגוף שלי, וזה מביך

עלון פסיכולוגיה עברית | 6/8/2023 | הרשמו כמנויים

בשבוע החולף צויין ט"ו באב, שהוא תמיד סיבה לעיסוק בזוגיות ואהבה בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. עולות מחשבות על המעבר בין ט' באב לט"ו באב, מחורבן לבניין של בית זוגי, ויחסי קרבה עמוקה. ועוד מתגלגלת המחשבה ליחסים בין מושג ה'אחים' – שמייצג שותפות כפויה מבטן ומלידה, לאהבה זוגית שמייצרת שותפות שיש בה בחירה. לעומת יחסי משפחה, פוטנציאל הפרידה כמו גם הצורך בעבודה מתמדת עבור האהבה הזוגית, יותר חשופים ונוכחים ופחות נתונים להכחשה. (זאת אומרת, נתונים מאד להכחשה, בכל זאת, בנפש האדם עסקינן, ובקליניקות אנחנו יושבים, ועדיין). ומשם מתגלגלת המחשבה על כוחה המחיה של האהבה מחד ועל האופן בו היא יכולה להתעוות ולהפוך לקרקע דשנה לפגיעה וכאב. הו, הלב. לחיי אהבה טובה.

השבוע באתרנו מאמרים מרתקים, וטורים נוקבים:

כניסתה הסוחפת של הבינה המלאכותית לחיינו הובילה לרעידת אדמה, שמהותה אובדן מונופול האדם על השפה בעולם. מאמרו של יובל הבר מבקש להיות בית למעיזות ולמעיזים לצאת ולהכיר את המרחב החדש והלא-נודע שנוצר כתוצאה ממהפכת הבינה המלאכותית. בפרט, על רקע השפעתה הפוטנציאלית על האופן בו אנו תופסים את המעשה הטיפולי. על רקע זה, המאמר מציע כי בניגוד לנטייה של הפסיכותרפיה להיסגר כדיסציפלינה בתוך עצמה, צו השעה דורש חיבורים בין-מקצועיים. זאת, לא רק בכדי להציע שירות טוב דיו בעולם מואץ טכנולוגית, אלא גם על מנת לייצר מרחב לחשיבה ורגולציה שישמרו על אתיקה בבריאות הנפש, וחשוב מכך, על עתיד חירות המחשבה האנושית.

תסביך אדיפוס הוא מושג בסיס בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, שמציין את השלב בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית של הילד הקטן (השלב האדיפלי, בגילאים 3-5 שנים), שמשאלתו הלא מודעת היא להרוג את אביו, בו הוא רואה גורם מפריע לחיבורו המלא עם האם. שמחים להגיש לכם השבוע רשימת מאמרים העוסקים בתסביך אדיפוס הן בהיבט התרבותי והמיתי שלו, וכן מאמרים שעוסקים בהיבטים הפסיכולוגיים של היחסים המשולשים של אב, אם וילד, בתסביך אדיפוס בגיל ההתבגרות וביחסים המיוחדים בין אבות לבנים.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר גליה תנאי, בעלת תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה קלינית, חוקרת מצבי תודעה, מטפלת ומכשירה מטפלים בתרפיה מבוססת מיינדפולנס, מפרסמת פוסט עדות אישית על פגיעה שעברה בתור מטופלת. קריאה מטלטלת וחשובה.

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין בשני פוסטים חשובים, באחד היא כותבת על רגשות ורגישות בימים רגישים - איך מתמודדים בלי להרגיש שיתוק, פירוק ויאוש? ובשני עושה לנו סדר ומבחינה בין 'אכילה רגשית', 'אכילה הגנתית' והפרעת אכילה.

Photo by Alex Shuper on Unsplash