נעזוב הכול, נכון? נלך אל מעבר לעיגול החרדה הכתום

עלון פסיכולוגיה עברית | 9/7/2023 | הרשמו כמנויים

המבצע בג'נין מתח את הקצוות המתוחים עוד קצת ועוד. מחשבות על מעגל הדמים, חרדה מהבאות, שמתעלה רק לרגעים על החרדה מההיות. ופיגוע ועוד אחד. המחאה שוב מתעוררת, ואין לנו ארץ אחרת, אבל איפה אפשר רגע לעצום עיניים ולדמיין שהכל קצת יותר ננשם. ואז לפתוח אותן. ושוב לנסות להבין היכן להשקיע כוחות, ואיך להטיב, ואיך לשאת את מה שאין להטיבו. ואיך כן לפחד ובכל זאת לצעוד על הגשר הצר מאד. הכל פה מאד מאד. אפשר קצת פחות?

השבוע באתרנו שלל טורים מעניינים בנושאים מגוונים וספר חדש:

במדור בספרים תוכלו לפגוש את ספרה של הלה יהלום - 'ההד הנשכח - התבוננות פסיכואנליטית בתופעת ההורות הנרקיסיסטית ובהשלכותיה' הספר מציג דיון בתופעה מתעתעת, שרק לאחרונה החלה לקבל הכרה כ"התעללות נרקיסיסטית" – חווייתו וגורלו של האובייקט של הנרקיסיסט. מהותה של התעללות זו היא תפיסה פרוורטית של המרחב הנפשי של האחר על ידי הנרקיסיסט. המחברת גורסת שכאשר הפגיעה מתרחשת בילדוּת, עלול להיווצר אצל הנפגע דפוס התנהגותי־אישיותי המהווה תמונת־מראה של הנרקיסיזם הראוי להכרה בפני עצמו.

ד"ר עמית פכלר חוזר אלינו עם טור חשוב ואקטואלי בו הוא דן בשאלה האם ומתי נוחלף על-ידי "רובוטים פסיכואנליטיים":

"הקונפליקט הזה בין הרצון להגיע לפגישה לרצון לברוח ממנה, בין הסבת תשומת הלב לדקת ההתחלה ולדקת הסיום לחרדה המתעוררת מכך, בין נוכחות טיפולית מקצועית לבין האפשרות שהמטופל יצביע ברגליים ולא יחזור - הקונפליקט הזה וההתמודדות עמו הם נשמת-אפו של הטיפול; בלעדיהם, אין למטופל מה ללמוד מאתנו ואין לו סיכוי להתחיל להכיר את עצמו ולהתיידד עם עצמו ועם אחרים באופן עמוק"

---

- פרסומת -

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

---

דנה לובינסקי בטור מעורר חשבה בו היא מראיינת את המשורר רון דהן עם צאת ספרו 'מגול' ומדברת איתו על בגידה כנאמנות לעצמי.

"ספר שיריו של רון דהן 'מגול' מתאר אנטומיה של פרידה, פירוק חיי נישואין בעקבות משבר על רקע נישואים פתוחים. הוא מתחקה אחר השבר, הפרימה והאובדנים, אולם מצדו האחר נפרש יופי, יפעה, היפתחות אל הממשות הגולמית של הדברים, ובפרט אל מרחבי הים והגלים. "האקלים", "בראשית", "הדברים" - אלה רק חלק משמות השירים שמגלמים את המאמץ המתקיים בספר לשרטוט סיפור אפי של פרימה וחיבור, אשר חורג מעבר לפרטים הביוגרפיים של הדובר. עם זכייתו בפרס חיים גורי לשירה, נפגשתי עם רון דהן לשיחה על גירושים, מונוגמיה, ים, ובעיקר אהבה".

האם ישראל היא גן עדן למחוננים? ד"ר חנה דויד מסכמת את עיקרי הדברים שנידונו בראיון שנערך עימה בנוגע למצב המחוננים בארץ.

"הפער בין תדמיתה של ישראל כ"גן עדן למחוננים" ובין המציאות, שבה בדרך כלל המחוננים שמצליחים להגשים את הפוטנציאל שלהם עושים זאת על אף מערכת החינוך ולא בעזרתה, תמיד מכה בפני השואל. לפיכך כותרת הראיון – עם סימן השאלה המרמז על התשובה – היא המסקנה העצובה של חינוך המחוננים בארץ כמיקרוקוסמוס שלמערכת החינוך בכלל: השקעה עצומה ומאמצים נמשכים והולכים עשרות שנים, המביאים לתוצאה דלה."

פרופ' עמיה ליבליך כבר חושבת על היובל למלחמת יום הכיפורים שנראה באופק, המלחמה שדרך מחקרה נעשתה חוקרת נרטיבית, ומספרת על מחקר חדש שעורכת בנושא - סיפורי חיים של גברים שלחמו במלחמת יום כיפור ואחר כך, במהלך השנים, חזרו בתשובה "נכון, יש עוד למעלה מחודשיים... אבל יום כיפור של השנה הקרובה יציין 50 שנה למלחמת יום כיפור, ואצלי, לפחות, זהו תאריך/אירוע ענק, קו פרשת המים במובנים רבים. ואני לא היחידה".

ד"ר רחל קואסטל צפתה בדוקומנטרי האחרון על לאונרד כהן המשרטט את מסלול חייו על רקע הפריצה העולמית של השיר הללויה ובעקבותיו מנתחת את השיר הללויה ואת האופן בו הוא משקף את שדה הקרב הזוגי.

וקרן כהן בסקירה מעניינת של הרצאות מתוך קונגרס הנוירופסיכולוגיה הבינלאומית ה-22, מספרת על המשחק כמנגנון שימושי.

Photo by Jeremy Lapak on Unsplash