לזיכרו של רמי יואלי, מדריך אהוב

גלית ארד | 12/6/2023 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לפני כמעט עשרים וארבע שנים, הגענו שלוש מתמחות טריות ומבוהלות ישר אל תוך השיגעון של התמחות בבית חולים פסיכיאטרי. 
קיבלנו את המדריך הפרטני שלנו שם, רמי יואלי. בתוך כל הסערות של בית חולים פסיכיאטרי, של התמודדויות חדשות לגמרי עם צוות, מטופלים, שיגעון והנפש המגיבה בעוצמה - רמי היווה אי, מיקלט, עוגן מוצק של שפיות, מקום לחשיבה, למידה, ובעיקר נשימה, מצרך מבוקש במקום ובשלב המקצועי ההוא. 

בקול רגוע ומרגיע, אמפטי וחומל רמי היה עוזר לנו להתבונן ולהבין לעומק  תהליכים שעברנו, המטופלים ואנחנו. תמיד יצאנו מההדרכות איתו עם מחשבה חדשה.

היה בו שילוב קסום של ענווה עם חוכמה, סבלנות ורוגע, יכולת הקשבה נדירה, התבוננות עמוקה, וכן  יכולת להסביר וללמד, ובעיקר, יכולת הכלה אדירה למצוקות שלנו כמתמחות מבוהלות ולמצוקות המטופלים שלנו.

רק המחשבה שנגיע להדרכה הפרטנית איתו ונספר לו מה קרה זה עתה במחלקה - עודדה אותנו, הרגיעה ונתנה כוחות להמשיך ללכת במסלול הלא פשוט הזה, בתוך הטירוף. 

בין לבין רמי גם היה בן אדם, אמיתי ואותנטי, קצין וג'נטלמן, אחד כזה שיכולנו לסמוך עליו גם ביום גיבוש בו שטנו שמונה בסירה בנהר הירדן.

לעיתים נדירות רמי היה משתף אודות בנו, עופרי, ז"ל, הצצה זעירה אל תהום של כאב לא ידוע ובלתי אפשרי... 

רמי היקר, תודה על שהיית מדריך ומורה, אב והורה, אח וחבר. תחבק את עופרי שלך חזק ולכל הנצח. 
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.  

בתודה ובאהבה, 
המודרכות שלך מ"מזרע"
ענת עזריה כהן
גלית סניפר
גלית ארד