On Online Empathy: A Dialogue with Lou Agosta on Sherry Turkle's Reclaiming Psychoanalysis
ארנון רולניק | 25/9/2021 | הרשמו כמנויים
מדובר על שיחה שהיתה ושיחה מדומיינת. לו ואני משוחחים על טכנולוגיה, פסיכולוגיה , טיפול מרחוק ואמפטיה. זאת בעקבות עמדותיה של שרי טרקל שהתחילה עם התבוננות מסוקרנת בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו ומסיימת בקריאות אזהרה נגד השתלטות המכשירים על הקשר בין אנשים.
שרי טרקל היא פסיכולוגית קלינית סוציולוגית ופרופסור למדעי החברה של המדע והטכנולוגיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). מחקריה עוסקים בהשפעת הטכנולוגיה על הזהות האישית ועל מערכות היחסים של הפרט. היא גם בוחנת את ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית של "חפצים", כגון רובוטים חברתיים, על האנשים, וכיצד טכנולוגיות אלה ואחרות משנות עמדות ותפיסות על החיים ועל הכישורים החברתיים של הפרט.
טרקל הוותה עבורי הרבה שנים מעין גורו. היא אחת הראשונות שחקרה וכתבה על ההשפעות של מחשבים וטכנולוגיה על הפסיכולוגיה והתרבות שלנו.
בספרה " The Second Self: Computers and the Human Spirit שיצא כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, טרקל מתבוננת על המחשב לא כ"כלי", אלא כחלק מהחיים החברתיים והפסיכולוגיים. בשלב בו כתבה את הספר הראשון בתחום זה היה נראה שהיא רואה בכניסת הטכנולוגיה לחיינו גם השפעה חיובית
עם השנים החלה גם להתייחס להשפעות השליליות של הטכנולוגיה
בספרה "Alone Together: Why We Expect More from Technology and Less from Each Other", שיצא בינואר 2011, היא מציגה את הפרדוקסליות של ניתוק האדם לנוכח הרחבת קשרים וירטואליים על ידי שימוש באמצעים כמו טלפונים חכמים או רשתות חברתיות מקוונות. לטענתה רגשי האינטימיות והקרבה משתנים, והולכים ונעלמים מהחברה האנושית.
ב 2018 יצא ספר נוסף שמציג עוד יותר את ההסתייגות של טרקל . הספר נקרא Reclaiming Conversation . בספר זה טרקל כבר מנסחת באופן הברור ביותר את הקריאה להתנזר מהטכנולוגיה על מנת לחזור לקשר בין אישי.
נושא נוסף אליו היא מתייחסת בספרה הוא היחסים המתפתחים בין בני אדם לרובוטים או לתוכנות מחשב, כאשר במקרים רבים בני האדם שוכחים שבן זוג לשיחה מעין זה לא יכול להוות תחליף לאדם, כיוון שהוא מבוסס על בינה מלאכותית ואינו מסוגל לחוש הזדהות או אמפתיה אמיתיים וכנים.
ובכן מעמדה של סקרנות וחיבה להשפעות הטכנולוגיה היא הופכת לנביאת זעם נגדה וכפי שתראו בהמשך יוצאת גם חוצץ נגד הטיפול מרחוק. חלק מהטיעון מתבסס גם על הטענה כי טיפול מרחוק מקטין את היכולת לאמפטיה.
אני - שמנהל טיפולים מרחוק כבר מתחלית המאה - זימנתי את השיחה משום שלהערכתי שרי טרקל שופכת את התינוק עם המיים.
אצטט עוד ביתר פרוט את עמדתה לפני כן אציג את Lou Agosta שהוא קולגה וחבר.
לו הוא מחברם של ארבעה ספרים בנושא אמפתיה. הוא בעל ותואר שלישי מהמחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת שיקגו בנושא "אמפתיה ופרשנות".
לו הוא עוזר פרופסור למחקר בבית הספר לפסיכולוגיה מקצועית באילינוי, ומלמד כעת אמפתיה בהיסטוריה ובמערכות הפסיכולוגיה.
ספרו האחרון של לו, Empathy Lessons הוא רב מכר ובעל השפעה רבה. לא במקרה גם הזמנו אותו לכתוב פרק על אמפטיה וטיפול מרחוק בספרנו "”Theory and Practice of online therapy
הפודקאסט מבוסס על דיאלוג דימיוני של לו ושלי עם שרי טרקל . אנו מנסים להיות אמפטים עם עמדתה של טרקל ובו זמנית לטעון כי היא מבלבלת בין שיחה או אינטראקציה עם מכשירים לבין אינטראקציה דרך מכשירים.
על מנת שהשיחה תובן הנה תרגום חלקי לעמדתה של טרקל בראיון שהיא נותנת בכתב העת Psychoanalytic Perspectives
Sherry Turkle PhD, Todd Essig PhD & Gillian Isaacs Russell PhD (2017) Afterword: Reclaiming Psychoanalysis: Sherry Turkle in Conversation With the Editors, Psychoanalytic Perspectives, 14:2, 237-248
טיפול הוא דבר קשה, כואב, קשה למטופלים , קשה למטפלים. העברת המטופל מהחדר אל FaceTime או סקייפ מקלה על החוויה הטיפולית. אבל הוא עושה זאת בצורה מקובלת חברתית. מטפל יכול לספר לעצמו כל כך הרבה סיפורים על הדרך הזו: "העתיד דורש זאת". "החולים דורשים זאת". "המודל הכלכלי הקיים דורש זאת".
זוהי דרך להקל על עצמך ולהתכסות במקביל. ואתה יכול לשכתב את התיאוריה האנליטיתכדי שייראה כי הפסיכואנליזה תמיד חיכתה לטיפול חדש זה.
אבל מניסיוני, למטפלים שהם בעד טיפול מרחוק וגם לאלו השותקים בעניין יש משהו במשותף. הם מדמיינים שהטיפול שהם יעשו מאחורי המסך, בין אם בהתלהבות מלאה ובין אם בתחושה שזה לא לגמרי נכון, יהיה בעצם גרסה של מה שהם עשו בעבר. אך למעשה, טיפול במסך הוא ז'אנר חדש של טיפול..
מה שטיפול מציע, מבחינה היסטורית, הוא היא דרך תובענית מאוד של התייחסות שמגיעה עם תמורה גבוהה. אני אישית הייתי רוצה לראות את התנועה האנליטית לוקחת תפקיד מנהיג בתרבות המחשבים על ידי עמידה במערכות יחסים תובעניות וניתוח הכוחות הפועלים שמעודדים אותנו להתרחק ממה שקשה בתקשורת אותנטית.
הטענה של טרקל היא שטיפול מרחוק משדר למטופל כי מערכת היחסים אינה חשובה וכך היא כותבת:
". אנליטיקאים חושבים, ובצדק, על העבודה שהם, בני האדם, יעשו עם המטופלים האנושיים שלהם. אבל יחסי מסך מטופלים נותנים לגיטימציה שהרעיון כי מה שחשוב ביותר בטיפול הוא מידע, לא מערכת יחסים, לא הגוף, לא נוכחות.
וכך היא בונה את הטיעון שלה על ידי השוואה לטיפול באמצעות רובוטים. או אפלקיציות.
אני חושבת שזה אחד הסיפורים הגדולים בפסיכולוגיה של התרבות הדיגיטלית היום. אנחנו מתרחקים ממערכות יחסים תובעניות, אפילו עד כדי נכונות לקבל מערכות יחסים עם תוכנות מחשב, אפליקציות ורובוטים. אני חושבת על המקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו כרגע הרובוטי, לא בגלל שיצרנו רובוטים ששווה לקיים איתם מערכות יחסים (אין לנו!) אלא בגלל שאנחנו מוכנים לקיים איתם מערכות יחסים למרות המגבלות שלהם. מה שזה אומר בפועל הוא שאנחנו כמהים למערכות יחסים שהן מערכות יחסים "כאילו". עבור רוב האנליסטים והמטפלים, "יחסי מסך" מתחילים ומסתיימות ברעיון שמטופלים ידברו איתם אליהם כלומר לאנשי מקצוע אנושיים
והיא ממשיכה:
" מה שהופך להיות החשוב הוא התחושה שהם מקבלים כשהם יושבים מול מחשב. זו התחושה שזה מקום מתאים לחלוק את החיים הרגשיים של האדם. זה מדבר על עצמך, אפילו בדרכים אינטימיות, הוא משהו שאדם עושה מול מסך, בסביבה ללא גוף. "
ועכשיו לכו לפודקאסט עצמו (ראו למטה)
תוכן הפודקאסט שאינו קצר מכיל התייחסות שלי לשאלות של שלוב טכנולוגיה עם פסיכולוגיה. אני משתף את לו בדרך לא קצרה בה אני עסוק ביתרונות ובקשיים של שלוב של טכנולוגיה בעולם הפסיכותרפיה. לו מאידך מביא קצת תובנות בעניני אמפטיה ובשאלה האם "אמפטיה יכולה לעבור דרך הרשת"
בשיחה שלי עם לו, הוא מנסה להיות אמפטי עם אמירתה של טרקל בעוד אני מנסה לטעון שטרקל מבלבת בין שיחה דרך אמצעי טכנולוגי – לבין שיחה עם אמצעי טכנולוגי. אף שהיא צודקת שהטלפונים והמחשבים אכן גורמים לפחות שיחות וליותר התכתבויות אין להסיק מכאן על הטיפול מרחוק. ההפך הוא הנכון – אני משתמש בקריאתה בספר reclaiming conversation בו היא קוראית ליותר קומניקציה שיחתית ולפחות התכתבויות ואני טוען בשיחה עם לו כי בעצם הטיפול מרחוק מאפשר קיום של אינטראקציה בין אישית על ידי שיחה שאינה רק באמצעות הקול אלא גם באמצעות ראיית הבעות הפנים.
אני מניח שהקוראים יכולים לשאול אם כולכם מעריכים ומכבדים תקשורת ישירה ואם כולכם אנשים אמפטים. מדוע שרי עצמה אינה נוכחת בשיחה?
התשובה היא פשוטה: אני מחזר אחריה כבר כמה שנים. בעיקר רצינו להזמין אותה לכתיבת פרק בספרנו הראשון על טיפול מרחוק וגם כעת שאנו עורכים ספר נוסף בתחןם. בהתכתבות שרי עונה לי בנעימות אבל בתקיפות שהיא עסוקה.
אז לו ואני שאנו גם טכנולוגים, אבל גם בעלי דמיון – יצרנו דיאלוג דמיוני עם שרי טרקל
