על סוסים שחשבו עצמם למלאכים- עיון מחודש בסיפור מעשייה חסידי
פתח דבר
במאמר זה בכוונתי לעסוק במעשייה שסיפר רבי שמחה בונם מפשיסכא ( 1767-1827), צדיק ומנהיג עדה חסידית, שהיה ידוע בחכמתו ויש שכינוהו בתואר "חכם הרזים", וכשמו כן הוא- הרבה לספר משלים ומעשיות, העוסקות בחיפוש אחר הנקודה הפנימית-האמת האישית והייחודית לכל אדם.
באמצעות הסיפור הנוקב שיובא להלן, העוסק לכאורה בדמות שולית-הסוסים המושכים בעולה של המרכבה המסיעה את הבעש"ט, מצליח רבי שמחה בונם בדרך בלתי שגרתית לומר לנו משהו על הונאה עצמית, ולחשוף טפח מעולם הקונפליקטים הלא מודעים המעצבים את עולמנו הפנימי. במהלך ניתוח המעשייה אציע זוויות חדשות לקריאת הסיפור ולפענוח המשמעות הנפשית והרוחנית הנשקפת אלינו מבעד למילים, לסמלים ולדמויות. לצורך כך אסתייע בין השאר במושגים ותיאוריות פסיכודינמיות וכן אתייחס למיתוסים עתיקים ובכלל זה מדרשים וטקסטים מהמיתוס היהודי ומהסיפור החסידי, העוסקים בסוסים, מלאכים ובני אדם.
ועתה הבה וניגש לסיפור עצמו.