האם אותה אדרת מתאימה לכולם?
מבט על פסיכותרפיה רב-ממדית
מאת ד"ר דניאלה קרמר-מור
מי יבין אותי ברגעים הקשים ביותר?
מטופל אחד הגיע כל שבוע עם מחברת בה רשם את חלומותיו, ביקש שננתח את מצבו ונלמד להבין את עולמו הפנימי דרך הסמלים החוזרים בהם.
מטופלת אחרת ביקשה רק לקבל הכלה והבנה שלא זכתה להן בילדותה, והיא כבר תעשה את העבודה בקצב ובדרך שלה. רק נזקקה לכך שמישהו יקשיב באהדה ומדי פעם יאיר נקודות עיוורון שלה.
מטופל שלישי ביקש להתעמת אתו ישירות, אחרי שהיה שנים אצל מטפל שרק הקשיב והנהן. טען שרק אם יידרש להבין דווקא את אלה שהוא מתקשה להבין ושעמם הוא מסתכסך לעתים כל כך קרובות, יהיה לו סיכוי לזוז קדימה לעבר יחסים בריאים יותר.
מטופלת נוספת שתקה במשך שנתיים, ורק עבודה בצבעים ובחמר אפשרה לה ליצור אמון ולהתחיל לספר על טראומת הילדות שהתרחשה בחייה ונשמרה עד כה כסוד מעיק.
נערה שניסתה שוב ושוב לזעוק את כאבה המשפחתי בדרכים אובדניות שאלה: למה לטפל בי, כשהם ה"משוגעים"? מה תעזור לי שעה של הבנה בשבוע אם יהיה עליי לחזור הביתה להורים שימשיכו להתעלל בי יום אחרי יום, שעה אחרי שעה?
זוג חרד שבנם המתבגר איים בהתאבדות כל פעם שלא נענו לרצונותיו התחנן לסיוע לפני שיהיה מאוחר מדי.
וכמובן הגיעו גם המטופלים שאין להם זמן ואינם רוצה להכביר מילים, וכל בקשתם היא טיפול ממוקד וקצר בבעיה ספציפית כמו הרטבה, אכילת יתר או עישון, מבלי לנגוע בשום רובד אחר של חייהם.
האם כל המטופלים האלה ורבים אחרים שמזהים היטב את המצוקה שדחפה אותם לגייס איש טיפול לחייהם, יודעים מה הם מבקשים מאותו איש טיפול אליו הם פונים? כיצד לבחור היטב את האדם הנכון ברגע של כאב בלתי נסבל ? לרוב הם פונים לאנשי טיפול שונים שבאים מאסכולות שונות ושבויים בטכניקות בלעדיות, בהסתמך על המלצות של חבר או שכן, ולכן סביר שלא ידעו לבחור את זה המתאים להם ביותר. הפסיכולוג היונגיאני, לצד הפסיכואנליטיקן, ישמחו להתעמק בחלומות ובסמלים של המטופל הראשון; המטפל ההומניסטי יהיה מצוין בהכלה ובאמפתיה; המטפל הקבוצתי בעל הרקע באוריינטציה משפחתית יתאים למטופל המבקש ללמוד את קשייו עם סביבתו, ואילו מטפל משפחתי יזמין את משפחתה של הנערה הנואשת והנער האובדני וינסה לגייסם למסע טיפולי מערכתי; מטפל באמנות על כל גווניה או בסיוע בעלי חיים יוכל ליצור גשר לקשר עם המטופלת השותקת שהתקשתה לדבר ולתת אמון; והמטפל הקוגניטיבי-התנהגותי יסכים לאמן בדרכו המקוצרת את המרבה לעשן או לאכול בטכניקות להפחתת ההתנהגויות בלתי רצויות, מבלי לחפש את שורשי הקושי ומבלי לטפל בתופעות הלוואי הקשורות לטיפול סימפטומטי ממוקד.
מתברר שבחירת מטפל מתאים דורשת מן המטופל, שמצוי ממילא בחרדה ובמצוקה רגשית, לזהות את צרכיו ואת גישת הטיפול הרצויה לו, להכיר את הרשת המגוונת של סגנונות הטיפול, ולבחור בחכמה את איש הטיפול שיתאים לצרכיו ולבעייתו. באם אותו מטופל לא למד פסיכולוגיה על כל גווניה ואפשרויותיה, ולא מצויים בידו הזמן, הכוח או האמצעים להחליף מטפלים עד שימצא את זה המתאים לו ומקדם אותו, ההסתברות שיתאכזב לא קטנה. רבים מהמטופלים מדווחים לנו על "בזבוז זמן", "בזבוז כסף" ומספרים ש"לא נעים היה לי לומר לאיש הנחמד הזה שלא הרווחתי כלום מן הטיפול, אז נשארתי שם שנתיים יותר מדי. החבר שהמליץ עליו דווקא הרגיש שהוא עזר לו"... רבים עוד יותר המטופלים שמחליטים ש"טיפול זה לא בשבילם" לאחר ש"נפלו" על פסיכותרפיסט שאינו מתאים להם, ונותרו לבדם עם מצוקתם ואכזבתם כשאליה נוספה גם תחשות כישלון.
אנו, העוסקים בפסיכותרפיה רב-ממדית, מורגלים לקבל מטופלים שניסו כבר לפחות שניים-שלושה אנשי טיפול וחוו תסכול וייאוש. מצב זה, החוזר על עצמו, מקבל הסבר על-ידי ארווין יאלום, אבי הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית, שסיכם אחת מאבני היסוד של משנתו הטיפולית באמירה: "כל טיפול הוא יצירה חד-פעמית של המפגש הייחודי בין מטופל חד-פעמי למטפל שלו" (Yalom, 1997: 221).
האדרת של המטופל
מחקרים שניסו לתהות על השאלה "מה הופך טיפול נפשי למוצלח" הגיעו לבסוף למסקנה שאישיות המטפל, ולא טכניקה כזו או אחרת, היא המפתח לטיפול מוצלח (למשל: קלינגמן ואיזן, 1990). ואכן, מטפלים אמפתיים, רגישים וגמישים, שמסוגלים לשאת מצבי אי-ודאות מבלי להיבהל, הם תנאי הכרחי לטיפול משמעותי יעיל. ובכל זאת, אין די בכך. מספיק להקשיב למספר מטופלים שונים של אותו איש טיפול, שנים לאחר סיום הטיפול, כדי לראות שאותו איש טיפול הצליח לעורר מטופל אחד לשינויים משמעותיים ששיפרו את איכות חייו ללא היכר, בעודו "נכשל" לחלוטין עם מטופל אחר. קל כמובן להאשים את המטופל שעמו הדרך לא צלחה, אך בריא יותר, כאנשי מקצוע שיודעים לכוון את מטופליהם לקבל אחריות על המתרחש בחייהם, לעשות זאת גם בעצמנו. כל מטפל יונגיאני או מטפל קוגניטיבי-התנהגותי מקצועי יכולים לעורר שינוי אצל מטופלים מסוימים, ולסגור את הדלת על הסיכוי לשיפור איכות החיים עבור אחרים. אנשי טיפול אלה יודעים היטב את תורתם ומאמינים בה ביושר, אך מתקשים להאמין שיש מטופלים שזקוקים לדרך אחרת לגמרי. הניסיון להתאים את המטופל לדרך שהמטפל מכיר ובה השקיע שנות התמחות רבות, יכול להצליח רק בחלק מסוים (אולי אף קטן) של המקרים.
הפסיכותרפיה הרב-ממדית נוצרה כמענה לאותם רבים שלא יודעים לבחור עבור עצמם את המטפל האופטימלי, ושיכולים ליהנות מטיפול נפשי בתנאי שיותאם לצרכיהם ולסגנון חייהם. המטפל בגישה זו יהיה פאסיבי, שותק ומכיל עם מטופל אחד, אקטיבי ויצירתי עם מטופל אחר; הוא ינחה במקצועיות קבוצה טיפולית לאלה שדווקא ההתנסות עם מיקרו-חברה תאפשר להם לחוות תקשורת בונה ויחסים קרובים כבסיס לבנית מערכות יחסים תקינות בחייהם, וייפגש בקביעות עם זוג הורים שניסו לטפל בבתם הסובלת מהפרעות אכילה או ממחשבות אובדניות מבלי להבין עד כה מה חלקם בקשיים הרגשיים שלה. הפסיכותרפיה הרב-ממדית חוברת ליאלום גם באמירתו: "הטכניקה שלי היא לוותר על טכניקות. הטכניקה שלי היא לומר את האמת" (Yalom, 1997: 43). היא משלבת בתוכה גם ממשנתו של קארל רוג'רס, שדגל בשחרור מכבלי גישות וטכניקות בלעדיות, מתוך העמדה שלפיה "אם תלכו בדרכי, לא תלכו בדרכי, כי הדרך היא לצאת למסע טיפולי משותף בסגנון הייחודי לך עם כל מטופל ומטופל" (Rogers, 1990). למותר לציין ששני פסיכותרפיסטים דגולים אלה לא חשבו לרגע שאיש הטיפול אינו מחויב בידע מקיף של תורות פסיכולוגיות, בהבנה של תהליכים פסיכולוגיים לעומקם, ובבקיאות בטכניקות טיפוליות שונות; נהפוך הוא.
כדי להיות מטפל רב-ממדי ויצירתי כזה, על המתכשר לטיפול להתנסות במהלך לימודיו בכלים רבים ומגוונים ולהצטייד בהם לקראת עבודתו כפסיכותרפיסט. כמו כל איש טיפול אחר, גם מטפל זה יפתח לעצמו "אני מאמין" מקצועי שמתאים לאישיותו ויגבש לעצמו סגנון ייחודי מקצועי. אך הכשרתו הרב-ממדית תאפשר לו לערוך אינטגרציה בין היכולות שנרכשו בתהליך הכשרתו הטיפולית לבין צרכיו ומצבו של המטופל ברגע נתון, מאחר שהיכולת להגמיש את הטיפולים לפי הצורך היא המרכיב המרכזי בזהותו המקצועית. עמדתו הבסיסית של הפסיכותרפיסט הרב-ממדי פתוחה לקבלת השונה וליצירה משותפת של מסע טיפולי ייחודי הולם עבור כל מטופל.
האדרת של המטפל
אין ספק שהכשרת אנשי טיפול בגישת הפסיכותרפיה הרב-ממדית מתחילה מאותה נקודת מוצא של הכשרת אנשי טיפול בגישות ממוקדות. בתוכניות ההכשרה יש להקפיד על קבלה בלעדית של אנשים בעלי אישיות טיפולית, אינטליגנציה גבוהה, יכולת הכלה ואמפתיה לזולת, אכפתיות ואנושיות, לצד מיומנויות בתקשורת בין-אישית ותובנות מעמיקות. חשוב גם שכל המתכשרים למקצוע יהיו בעלי ידע תיאורטי רחב בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות, ובעלי רקע וניסיון מקצועיים בעבודה עם אנשים במצוקה, לצד בשלות אישית. מרגע שתנאים אלה מתקיימים, הפסיכותרפיסט הרב-ממדי חייב לרכוש, לצד תכני הידע המקובלים בפסיכותרפיה ובפסיכופתולוגיה, גם תכני ידע נוספים מגוונים: טיפול יחידני, טיפול משפחתי ומערכתי וטיפול קבוצתי; טיפול קצר מועד וטיפול ממושך; טיפול מילולי וטיפול באמצעים לא מילוליים הבעתיים; טיפול בילדים, במתבגרים ובהורים. המטפל הרב-ממדי אינו צריך להיות מומחה לכל אחד מן התחומים הללו, אך עליו להפגין בקיאות בהם ולהיות מסוגל להכניסם אל השדה הטיפולי בנקודת זמן מתאימה. יכולת זו מאפשרת לו לזהות את הצרכים הייחודיים של המטופל מבלי להיבהל, להעשיר את המפגש הטיפולי תוך שימוש בכלי טיפול מגוונים, ולפתח תהליך טיפולי שיסייע להפחית את מצוקות המטופל ביעילות המרבית.
דווקא בשל ההתייחסות היצירתית והייחודית של המטפל בטיפול שכזה, מרבית המטופלים חשים ויחושו שהגיעו אל מטפל שרואה אותם בייחודם, מזהה את צורכיהם, מכבד את דרכם, ומסוגל ליצור יחד איתם את הטיפול ההולם אותם ביותר. מטופלים חשים מהר מאוד את ההבדל בין מי שרואה בהם "עוד מקרה", למטפל שמשקיע זמן ומחשבה יצירתית תוך שיתופם בבחירת טיפול הולם עבורם ותוך אינטגרציה יישומית של גישות ושיטות טיפול מגוּונות.
לסיכום, ניתן להשוות את המטפל הרב-ממדי לרופא המשפחה הטוב והמסור שרואה את החולה בשלמותו ולא מתמקד רק באיבר כזה או אחר. על מטפל כזה לדעת הרבה מאוד ולהיות רב-כיווני ופתוח לקבל ולתמוך בכל מטופל באשר הוא. רק מטפל רב-ממדי יכול להתאים טיפול יעיל לכל הפונים שהוזכרו למעלה. ביכולתו של מטפל רב-ממדי לתת מענה הולם ויעיל לרוב הקשיים והכאבים באוכלוסיות מגוונות משום שהוכשר מלכתחילה לפלורליזם טיפולי.
מקורות
קלינגמן, א' ואיזן, ר' (1990). יעוץ פסיכולוגי: עקרונות, גישות ושיטות. ת"א: רמות.
Rogers, C. (1990). Client-centered therapy. In H. Kirschenbaum & V. L. Henderson (Eds.), Carl Rogers: Dialogues, pp. 9-38. London: Constable.
Yalom, I. D. (1997). Lying on the couch. New York: HarperCollins.
