סוֹלֶלֶת דְּרָכִים פְּנִימָה, מְחַשֶּׁבֶת קִצִּים לְאָחוֹר,
מַרְחִיבָה עֲרוּצִים סְתוּמִים, פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפַיִם מְדֻלְדָּלוֹת.
פָּסְקוּ הַמַּיִם. עֲדַיִן זַרְזִיפִים שֶׁל שְׁאֵרִית בֻּצָּה.
עֲדַיִן מִתְאַמְּצִים פִּרְחֵי קַיִץ לְגָרֵד תַּחְתִּית אַהֲבָה.
לִשְׁמֹר וְלִקְלֹעַ, לְפַעֲנֵחַ קְלִפּוֹת,
לְהִטָּרֵף עַל מִשְׁפְּטֵי יֹפִי, לְהִתְקַלֵּף מִשַּׁרְשְׁרָאוֹת,
לַחֲזֹר וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשִׂים וּבִצּוּעֵי שֶׁטַח.
הערוצים – חלקם אסופים מספריה הקודמים של המשוררת, וחלקם חדשים. לעתים הם מתקדמים בלא הפרעה, לעתים חוזרים לאחור, ולעתים מתפתלים סביב מכשולים שונים, בתנועה שבין אי האפשרות המשתקת לבין ההתפרצות – באהבה, במועקה, בהתעלות רוחנית, ובממשי של החיים ושל המוות.
צל – 1996, הקיבוץ המאוחד
ציפורי המילניום – 1999, הקיבוץ המאוחד
שיטפון – 2003, ריתמוס, הקיבוץ המאוחד
נושאי התודעה: כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח – 2009, רסלינג