עד עתה, הידע המצטבר של הפסיכואנליזה לא הצליח לסגור את הפער המשמעותי בין ההתנסויות הראשונות, החשובות כל כך, לבין העדר ידע מספק באשר לאופן שבו הן נרשמות בנפש האדם – ומאוחר יותר באשר לצורות הנוכחות שלהן בחיי הנפש הבוגרים. כתוצאה מכך נשענת הפרקטיקה הטיפולית יותר על ניסיון מצטבר ואינטואיציה ופחות על ידע שמבוסס על תיאור והמשגה של הארגון הראשוני של נפש.
למפה הנפשית יש גם ממד התפתחותי: היא נשענת על ההנחה שתפקודי הנפש, בדומה לאלו של הגוף, מתפתחים-מתמיינים לפי סדר קבוע מראש. סדר זה מאפשר למפות את התפתחות-התמיינות התפקודים הנפשיים ולהבחין ביניהם, ואף למפות את השפעתם של התפקודים המוקדמים על המאוחרים, ולהפך.
הספר מלווה בדוגמאות מהקליניקה הממחישות את הקשר בין קשיים נפשיים עכשוויים לבין שיבושים מוקדמים בתפקודי הנפש. מיפוי הנפש והבנת סדר התפתחותם של התפקודים הנפשיים מאפשר ליצור תשתית משותפת לטווח רחב של תחומים, כגון: הטיפול הפסיכואנליטי והדינמי, פסיכיאטריה, מחקר פסיכולוגי, חינוך, הורות, חקר המוח ועוד. הספר מיועד למטפלים, חוקרים, מחנכים, הורים, וכל מי שיש לו עניין בחיי הנפש.