×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - מלחמת "יש ברירה"

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז נתקלים בקשיים בתפקוד היום יומי שלהם. קשיים אלה, נתפסים בעיני עצמם כהתנהגות שלילית שיש לשרש אותה - זאת לנוכח הקלות הבלתי נסבלת, בעיני רוחם, בה אנשים שאינם סובלים מן ההפרעה מבצעים את אותם תפקודים. תפיסה זו, מביאה אותם להתגייסות למלחמה מתמדת למען "נירמול" עצמם. המאמר מציג את הדינמיקה מאחורי מלחמה זו. כמו כן, המאמר מציע גישה טיפולית המציעה למבוגרים אלה, ומעלה את השאלה האם מדובר בהכרח ב"מלחמת אין ברירה"?

מתפרסם מ 19/3/2008 | 40,598 צפיות

תגיות:

הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - מלחמת "יש ברירה"

ענת קורת

 

     

לו דבורים היו דובים (הה, איזה מחשבות לצים!)

היו דבורים בונות ביתן ממש מתחת לעצים.

ולו מתחת לעצים היו דבורות ביתן בונות,

לא הצטרכנו לטפס אל הקומות עליונות.

(מתוך פו הדוב – א.א. מילן)

 

 

מי מאתנו לא מצא את עצמו, בשלב זה או אחר של חייו, שרוי בקרָב. גם אם אנו מגדירים את עצמנו כשוחרי שלום בלתי נלאים, קרוב לוודאי שנתגלגלנו, במודע או שלא במודע, אל תוך מאבק באובייקט או רעיון כלשהו. ברוב המקרים יציאתנו לקרב תתבסס על אמונה בו זמנית בצדקתנו וביכולתנו לנצח.

 

אולם, כאשר אנו דנים בקרבותיהם של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, הדינמיקה מקבלת צביון בעל אופי שונה. מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדים לאורך שנים עם קשיי תפקוד יום יומיים. תפקודים, הנתפסים בעיני אחרים כקלים לביצוע ואינם תובעים התגייסות מיוחדת, הופכים אצל מבוגרים אלה למאבק אמיתי. לאט ובעקביות מתמדת הם ימצאו את עצמם מעורבים בקרב אחר קרב, מערכה אחר מערכה, עד שמתקבלת אצלם תחושה של הימצאות בלתי נשלטת במלחמה אכזרית.

 

אני מזמינה אתכם להתבונן באחת הדרכים לראות את העולם, דרך רבגונית ובלתי צפויה – דרכו של ה-.AD(H)D

 

דרכו של אדם עם AD(H)D היא דרך שיכולה לאפשר יצירתיות, מקוריות, חדשנות, מרץ רב והתלהבות. לצועדים בה יש צורך עז להגיע לסיפוק ולמימוש, והמפתח לכך נמצא בידיהם, אך פעמים רבות הם אינם יודעים כיצד להשתמש בו.

 

יש להם יכולת לראות דברים שאחרים אינם רואים, אך הם אינם צופים את העתיד ומתקשים לקבוע סדרי עדיפויות בחייהם. לעיתים קרובות יש להם יכולת יוצאת דופן בתחומים מסוימים, אך הם אינם מתכננים את מעשיהם ומתקשים לבצע אותם. יש בהם שילוב, כמעט בלתי אפשרי, של ניגודים – ברגע אחד הם רגזנים וברגע אחר הם רכי לבב, ברגע אחד הם מלאי תשומת לב וקשובים וברגע אחר דעתם מוסחת בקלות. ברגע אחד הם גמישים, וברגע אחר נוקשים ללא פשרות. לעתים הם דאגנים ולעתים הם חיים "כאן ועכשיו", לעתים הם אופטימיים חסרי תקנה ולעתים הם פסימיים באופן מוגזם.

 

מרבית האנשים עם AD(H)D הם ספונטאניים, מדברים וחושבים בחופשיות, פתוחים, אך לעתים יותר מדי, כך שקשה להם לבלום את תגובותיהם והתנהגותם היא חסרת מעצורים. הם שופעים רעיונות ומלאי כוח רצון לממשם, אך לא לומדים מהניסיון, נופלים לאותם בורות ונוטים לעשות מעשים שטותיים, שהורסים את מה שהשיגו. הם נוטים לחלום, אך חסרי אמונה שחלומותיהם יתגשמו. במקרים מסוימים אפשר לזהות אצלם חוסר שקט פנימי וחוסר שקט מוטורי. הם רועשים וגועשים מבפנים, תזזיתיים ועלולים להתפרץ ללא סיבה הנראית לעין.

 

דרכם של אנשים עם AD(H)D כרוכה בקושי לקבל החלטות, וגם כאשר הם מכריעים את הכף, פעמים רבות החלטותיהם חפוזות, ללא שיקול דעת, או בעלות שיקול דעת שאינו רלוונטי לסיטואציה. הם דוחים הכול למחר, שכחנים, מפוזרים, לא מאורגנים ומאבדי  חפצים כרוניים. הם אלופים בבזבוז זמן ומומחים בתכנון ובחישוב כלכלי גרוע.

 

יש להם צורך עז בחברים ובחברה, אך לא תמיד הם יודעים כיצד ליצור קשרים. לעיתים קרובות יש להם צורך עז להגיע להנאה ולעונג, אך לא פעם הם מגיעים לכך בדרכים שאינן בהכרח מקובלות. הם עלולים לקחת סיכונים מיותרים ולהיות מעורבים יותר מאחרים בתאונות ובמריבות, ובמקרים קיצוניים הם מאמצים לעצמם התנהגות עבריינית.

 

הם מתקשים מאד לרכוש הרגלים וליצור שגרת חיים, לבד מן ההרגל להיחשב בעיני אחרים כ"לא בסדר", "עצלנים", "טיפשים", "מבולבלים", "מרחפים" או "לא יוצלחים". חשוב להם למצוא חן בעיני כולם ולזכות להכרה הראויה להם באמת, גם במחיר של להיות פתאים או "מוכרי" אשליות ופנטזיות.

 הם משקיעים אנרגיה רבה בטפל, מוצפים ברגשותיהם ובמחשבותיהם, נוטים למצבי רוח, חסרי סבלנות להמתין לתוצאות פעולותיהם ובעלי סף תסכול נמוך. יש להם חשיבה אינטואיטיבית-אסוציאטיבית וקשה להם לשלוף את המילים הנכונות בזמן הנכון, עד כדי כך שלעתים בלתי אפשרי לעקוב אחר חוט מחשבתם ולהבין את הרעיונות המדהימים שלהם. הם יודעים בתוך תוכם למה הם זקוקים, אך מתקשים ליישם ולהוציא זאת לפועל.

 

"אדם א' ואדם ב' צועדים בשתי גדות נפרדות של נהר.

אדם א' פונה אל אדם ב' בשאלה:

"סליחה אדוני, איך מגיעים לצד השני"?

עונה לו אדם ב': אידיוט אתה כבר בצד השני". (בדיחה עממית)

 

אנו נוטים להתבונן על העולם החיצוני מתוך עולמנו הפנימי. לעולם החשיבתי, החוויתי והרגשי שלנו יש השפעה מכרעת על האופן שבו אנו מתבוננים על אובייקטים בעולמנו ועל האופן שבו אנו מפרשים את התנהגותם של אחרים. מסיבה זאת, ההתבוננות והפרשנות של הקשיים בתחומי התפקוד השונים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז נתפסת ומובנת על ידי אחרים בהתאם לתפקוד שלהם בתחומים אלה. . 

 לעיתים, קשיי התפקוד הנובעים מהפרעת קשב וריכוז עשויים להיראות בעיני אחרים כתכונות חיוביות. ומתוך כך, התנהגותם יכולה להתפרש כיצירתית, כמקורית או כמיוחדת. אחרים יכולים לתפוס אתכם כבעלי תעוזה, כאנשים מעניינים, מסקרנים, מפתיעים, עזי מצח, פעלתנים ואו נמרצים.

 אך לרוב התנהגותם נתפסת בעיני אחרים כחצופה, כילדותית, כחסרת התחשבות, כאגרסיבית או כחסרת נימוס.

 

 אנשים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים לא פעם ליצור אצל אחרים רושם שאי אפשר לסמוך עליכם,  להיראות כחסרי משמעת, כעצלנים, כחסרי אחריות ואו כחסרי יכולת.

 

טכניקות התמודדות עם קשיי התארגנות כמו, לקשור חפצים בשימוש יום יומי על הגוף - כדי לא לאבדם, לרשום רשימות חיוניות על הידיים, או לפזר פתקים בכל החדר לתזכורת ועוד, עלולות להיראות בעיני אחרים כהתנהגות תמוהה, מוזרה ובלתי מובנת.

 

להלן קטע משיחה , אשר התנהלה בין שני אנשים על עובדת שיש לה הפרעת קשב וריכוז:

 - "תגיד, מה אתה אומר על דגנית? אתה חושב שהיא עושה את עצמה או שהיא באמת לא מבינה מה אומרים לה"?

- "לדעתי היא סתם עצלנית ולא בא לה לעבוד".

- "היא אסטרונאוטית אמיתית. לא יודע לפעמים יש לי הרגשה שהיא מקשיבה ומבינה מה אומרים לה ולפעמים כאילו אין לה מושג על מה שאני אומר לה"?

 

הרושם השלילי שנוצר אצל אחרים עלול לכרסם אט אט בדימוי העצמי ובהערכה עצמית של המבוגר עם הפרעת הקשב והריכוז. הנסיון להימלט מרושם זה, עלול לעורר אצלם את הצורך להסתיר את הקשיים הנובעים מהפרעת הקשב והריכוז. כתוצאה מכך, מתקיימת מסכת שלמה של הבטחות סרק, התחייבויות שבלתי אפשרי לעמוד בהן, הכחשות, העמדת פנים ואף שקרים.

 

לא די בכך שהתנהגות זה אינה נותנת מענה לקשיים האמיתיים שלהם, היא אף עלולה להביא לאישוש מחודש של ההשערות השליליות לגבי אישיותם.

 

הוויתם של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, מלווה בתחושה של חוסר ערך עצמי וצורך עז להשיגו. למען מטרה זו, הם מגייסים עצמם ל"מלחמה". המטרה הינה להוכיח לאחרים שגם הם, על אף קשייהם יכולים להצליח, אך לעיתים מחיר המלחמה כרוך באובדן של חלקים מן העצמי שלהם.

 

בניגוד לאחרים, מלחמתם של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, תתבסס על תחושה של אשמה וחוסר יכולת להכריע את הכף. האויב, המוגדר לצורך העניין כחברה, נתפס בעיניהם  כ"צודק", "יכול" ו"מצוייד" בכלים מתאימים, בעוד שהם נתפסים בעיני עצמם כ"רעים", כ"חלשים" וחסרים בכלים רלוונטיים. יציאה למלחמה מעין זו, דנה את המבוגר עם הפרעת הקשב לכשלון, לחוסר אונים ולייאוש.

 

בנסיונותיו לשרוד עומדות בפניו המבוגר עם הפרעת הקשב שתי אפשרויות: אפשרות אחת להיכנע וליפול אל מלתעות החריגות ואו חוסר התפקוד. ואפשרות שניה יכולה להיות המשך בלתי פוסק במאבק עיקש. במקרה זה, דינו של הנאבק לקצור אבדות נפש כבדות, גם אם המלחמה תוכרע בסופו של דבר לטובתו. הנצחון במלחמה אומנם "ינרמל" אותו ויטע בתוכו את תחושות הערך והשייכות הנחשקות, אך תחושות אלה, דינן להיות מהולות בריכוז גבוה של כאב וצער על אובדן זהותו הייחודית.

 

במאמר זה אני רוצה להציע אפשרות שלישית. אפשרות המבוססת על האומץ לשאול את השאלה האם יש צורך במלחמה? ואולי בכל זאת הנטיה הטבעית לשלום אמת המושרשת בתוך האדם, כך אני מאמינה, היא זו שצריכה להתייצב מול התחושה שמדובר כאן ב"מלחמת אין ברירה"?

 

האלטרנטיבה למלחמה, במקרה זה, תהיה הצעת עסקת שלום עם הקשיים התפקודיים הנובעים מהפרעת הקשב המתבצעת בשני שלבים.

 

שלב ראשון:

 כאן מוצעת למבוגר עם הפרעת הקשב אפשרות להכיר ולהבין, בלווי של איש מקצוע, את הדינמיקה הנובעת מן ההפרעה. דינמיקה זו מתאפיינת בעיקרה על פער גדול בין יכולת לבין מימושה בפועל. הכרה והבנה זו מתבססת על התבוננות טהורה נטולת שיפוט. המתבונן הופך להיות חוקר סקרן, המבצע מחקר מדויק ומדוקדק על התנהגותו. כיצד אני מגיב בסיטואציות חיים שונות? אלו מחשבות אוטומטיות מתלוות לתגובות אלה? האם מחשבות אלה ריאליות? איזה רגשות הן מעוררות?

בשלב זה המסקנה המתקבלת אינה עוסקת בהערכה האם זה טוב או רע, אלא ביכולת להגדיר את ההפרעה, מימדיה וגבולותיה.

 

חקירה מעין זו, פותחת בפני האדם אפשרות לשים לב גם לחלקים נוספים באישיותו, שמצויים מעבר לגבולותיה של הפרעת הקשב. זוהי הזדמנות להכיר להבין ולהתבונן ללא שיפוט בחלקם אלה. אט אט מתקבלת אצל המבוגר עם הפרעת הקשב התחושה שהפרעה זו, כפי שהינה, היא חלק אחד בתוך חלקים רבים אחרים בהוויתו. גם אם קשיי התפקוד הנובעים מהפרעת הקשב, לבושים בדמות "שד" נוראי, האפשרות להפוך את "השד" הזה למאיים פחות היא "להסתכל לו ישר בעיניים". 

 

שלב שני:  

בשלב זה  המבוגר עם הפרעת הקשב איננו עוד אותו אדם הנאבק ללא הפוגה בהתנהגותו, אלה האדם הבוחר במודע ומתוך שיקול דעת בשינוי חלקים בהתנהגותו המעכבים אותו מלהגיע לתחושת סיפוק ומיצוי עצמי. בלווי של איש מקצוע, המבוגר עם הפרעת הקשב מתוודע למנגנוני פיצוי העומדים לרשותו (כגון: יצירתיות, יכולות אינטלקטואליות, חוש הומור, סביבה תומכת, קסם אישי כישורים שונים ועוד רבים אחרים), מזהה את תרומתם, ונעזר בהם בריסון ובאילוף ה"שד" המשתולל בתוכו.  כמו- כן, הוא מזהה מנגנונים מעכבים (כגון: ריצוי הסביבה, דחיינות, נטיה להסתיר ולהחביא את קשייו גם במחיר אמירת האמת ועוד רבים אחרים), אשר הוטמעו בתוכו, בנסיונותיו הקודמים להילחם בהפרעת הקשב שלו. אט אט הוא לומד לוותר עליהם.

 

ייתכן שבשלב זה הוא יזדקק לכלי עזר שאין ברשותו. אך, רכישת כלים אלה, תבוא ממקום של בחירה מודעת. היא מבטלת את תחושת אובדן הזהות הייחודית, ויוצרת את המשך קיומה של זו בוריאציה מגובשת ומשופרת. בלב לבו של הקושי התפקודי אצל מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, שזורות יכולות נפלאות. הפרעת קשב וריכוז איננה סיבה לוותר על יכולות אלה, אך היא בהחלט סיבה לממש אותן אחרת. הצטיידות בכלים מתאימים תאפשר להם לעקוף את הקשיים הנובעים מהפרעת הקשב ולהוציא את היכולות שלהם לפועל.

 

כאשר רכישת הכלי המתאים מתבצעת ע"י "קונה" היודע את מחירו, את שימושיו, ואת הסיבה שהוא בחר לרכוש אותו, ישנה סבירות רבה יותר שהוא ישמור על הכלי שרכש וישתדל מאוד לא לאבד אותו.

 

גישה טיפולית זו, מאפשרת למבוגר עם הפרעת קשב וריכוז להפסיק להתייחס לעצמו כאדם פגום שיש צורך לתקן אותו. היא מזמינה אותו, לתפוס את עצמו, כאדם השלם עם מי שהינו, שבוחר מתוך שיקול דעת אלו חלקים באישיותו הוא רוצה לשמר, ואלו חלקים ברצונו לשנות על מנת לשפר את התפקוד היום יומי שלו ולהגיע לתחושות ערך, שייכות ומימוש עצמי –  כפי שהוא תמיד האמין שאלה קיימות בתוכו.

 

 

לסיכום: אסיים במשל בודהיסטי על אדם שחץ מורעל נורה אל ליבו. בעוד הרופא מנסה להוציא את החץ, אותו אדם עוצר בעדו, על מנת לקבל תשובות לשאלותיו. הוא שואל: מי ירה עלי את החץ? למה הוא נורה דווקא עלי? כמה זמן ייקח לרעל להתפזר בכל הגוף?

 

כאב החץ הראשון הוא בלתי נמנע. הבעיה היא החיצים האחרים שאנו נועצים בליבנו.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

קורת, ע. (2008). הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - מלחמת "יש ברירה". [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 25/5/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1711

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

Jon DoeJon Doe25/7/2012

ואני 20 שנה מנסה להבין מה שובר לי תמוח . .. .......... מה אתם עושים עם זה? לי גם יש קושי להירדם שגם הורג אותי ... .... אני יגיד לכם תאמת עם לא היה את המרוץ הזה של החיים הייתי יושב לי באיזה אי בודד ומעשן .....

קרן דלאלקרן דלאל11/4/2012

קל להגיד ולתאר קשה יותר למצוא את דרך המלך.. תמיד כשאני קוראת מאמרים בנושאאני נזכרת בסיפור "אליס בארץ הפלאות" גם מבחינת הצבעוניות והפתלתלות היצירתית של הטקסט בהקשר של AD)H(D אבל גם במפגש המעניין של אליס הפוגשת את הזחל ושואלת אותו באיזו דרך עליה לבחור? כששאלה לאן מתכוונת להגיע ענתה שאינה יודעת ולכן נענתה שאם כך אין זה משנה באיזו דרך עליה לבחור :) כך מרגישה גם ההפרעה מבפנים..המון אפשרויות אך בעצם אף לא אחת...

maayanaviram avirammaayanaviram aviram13/5/2011

מאוד נכון. הפרעות הקשב הן באמת כמו חץ שנורה עלינו ואחריו חיצים שהסביבה ממשיכה לירות עלינו
עד לפני חודש וחצי בכלל לא חשבתי שיש לי תקווה להשתלב כאדם נורמלי בחברה עם דרישות כה גבוהות כמו החברה שלנו אבל מצאתי בסמינר הקיבוצים מקום שנקרא דרך מהות, אומנם אני רק בחיתולי הטיפול אבל מרגישה שיפור והכי חשוב מרגישה שמצאתי סוג של בית , כן ירבו מקומות כאלו

ויקטור גורביץ'ויקטור גורביץ'3/12/2010

לצערי, אני מזדהה עם מילה שנכתבה כאן.. לשמחתי, אני שמח שקראתי מישהו מקצועי שידע באופן מדויק לכתוב ולתאר את מה שאני עובר.
אני בן 26, וחלים עלי כמעט כל הסימטומים הפיזיים והפיסכולוגים שתוארו במאמר. אך, אני לא יודע כיצד לעזור לעצמי.
אני מרגיש אבוד במצב הזה. עשיתי אבחון TOVA, עם המלצה לשימוש מתון של ריטלין והעברת סדנה לניהול זמן, עם המלצה לטיפול פיכולוגי. כרגע, לא עשיתי אף אחד מהדברים הללו, חוץ משימוש כמה פעמים בריטלין, מה שגרם לי להגריש קצת כבד ולא נעים (לפני כשנתיים).
כעת, אני לומד לתואר שני במדעי הרוח, אך לא מאמין שאצליח לסיימו בהצלחה למצוא עבודה טובה.
מה לעשות???????????

maya sobelmaya sobel27/6/2010

הכאב המלווה אותנו. לעיתים נראית מלחמה זו כמלחמת דון-קישוט בתחנות הרוח: מלחמה מתמדת החוזרת על עצמה. נכון שיש מקום להתערבות פסיכולוגית והגברת מודעות (למי שלא הגיע לכך עד כה), אולם התסכול הוא חלק בלת נפרד מחיי הלוקים בהפרעה זו.

מיטל שחרמיטל שחר23/3/2008

התהליך שאת מתארת מאוד מאוד קשה [ל"ת].

לביצוע.

תארי לך: גם להתמודד עם הפרעת קשב כשכל יום הוא מלחמת השרדות

גם לעבוד כמו חמור כדי לממן פגישות אצל פסיכולוג

וגם לגייס כוחות נפש אדירים כדי להתמודד עם השלכות הפרעה שלא טופלה ולא אובחנה.

השלכות של ההפרעה הזו הם מרגע הגדילה: לא ניתן לתאר / לחוות חיים בלעדיה. היא שם בגיל 4 והיא שם בגיל 16 והיא שם בגיל 30

וזו כן מלחמת ברירה: זו מלחמה על הזהות העצמית. אם אני לא כשלון, טיפשה, עצלנית ומטומטמת, מה אני?

מיכל זמירמיכל זמיר23/3/2008

שיקוף רגיש ומדויק ביותר של ה"סערה" המתחוללת בנפשם של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז [ל"ת].