בעיניים של סבתא / שולמית וולפיש
"סבתא זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך, ורק מי שמתנסה בכך תבין".
"הסבתאות שלי היא רווית אהבה אבל גם מכאיבה. היא מצריכה ממני ללכת על קצות האצבעות. קשה להיות סבתא על קצות האצבעות".
להיות סבתא זה טבעי, אנושי, מלווה באסוציאציות של חום, חיבוק ופינוקים. אולם כשמשוחחים עם סבתות מתברר שמדובר בתופעה מורכבת ורבת־פנים.
החוקרת שולמית ולפיש יצאה לפגוש סבתות מתוך תהייה וסקרנות להבין מה זה אומר להיות סבתא במאה העשרים ואחת. החוויה המרתקת שעברה מתגלה בסיפוריהן של עשרים ואחת הסבתות שראיינה. הסיפורים נותנים ביטוי לניסיון חייהן ולחוכמתן. לכל אחת "חוכמת סבתא" חד־פעמית ויחד הן מאירות את המונח סבתא באור חדש.
כל אישה שתקרא את הספר הזה תלמד בו משהו על עצמה כסבתא וגם כאימא וכאישה. לכל אחת ידבר קולה של אישה אחרת ויעזור לה להשלים עם הסבתא שהיא בוחרת להיות.
את הסיפורים מלווה הצלם משה שי, מבכירי צלמי העיתונות בישראל, יזם ואוצר תערוכות צילום, שבעדשתו הרגישה התחבר לסבתות ולנכדיהן ותפס רגעים ייחודיים המאפיינים כל אחת מהנשים שהן גם סבתות.
שולמית ולפיש (M.S.W) עובדת סוציאלית וחוקרת בשיטה האיכותנית. עוסקת כיום בהנחיית קבוצות בשילוב אומנויות. ספריה "הרי את לעצמך – נשים יוזמות גירושין" (2006) ו"בטבעת זו – סודם של נישואים ממושכים" (2015) יצאו בהוצאת שוקן.
