מאת: | חסויה | תאריך: | 17/5/2020 14:34 |
נושא: | התייעצות | תוכן: | שלום.
אני בטיפול בעקבות עבר טראומתי- חשיפה של שנים רבות לאלימות קיצונית פיזית ומילולית ופגיעות מיניות במשפחה.
הייתי אצל פסיכולוגית קלינית בטיפול כשנה וחצי, הטיפול שחזר יחסים פוגעניים. המטפלת היתה כועסת ומתפוצצת, מאיימת ומפחידה והביאה אותי למצבים של שבירה וחוסר כוחות קיצוניים.
לאחר סבל רב בטיפול ונסיונות כושלים חוזרים ונשנים מצידי להביא את המטפלת להרגיש אותי הפסקתי את הטיפול.
בעקבות המלצה פניתי לטיפול אצל מטפלת אחרת מנוסה ומקצועית. המטפלת מתאימה לי מאוד, מכוונת אלי, מרגישה אותי, אני מרגישה שכל פגישה מרפאת אותי. יש לי אמון בה, אמנם הוא מלווה בפחד רב והסתייגות, אך היכולת שלי שהוכיחה את עצמה בכל מהלך חיי-יכולת לקרוא אנשים כמו בספר פתוח נותנת לי את הכוח להאמין בה למרות הפחד.
כשפניתי לטיפול אצל המטפלת הזאת היא עדכנה אותי בסיום פגישת ההיכרות שהיא מטפלת באמנות, דבר שלא הייתי מודעת לו כשפניתי לטיפול אצלה.
אני לא מוצאת את עצמי מתחברת לטיפול באמנות וביקשתי מהמטפלת בפגישה הבאה אם אפשר רק לשוחח. היא הסכימה ברצון על אף שהיה נדמה לי שקצת אכפת לה שאני לא מעוניינת בשילוב האמנות בטיפול.
אני בטיפול אצלה כ3 חודשים, שבועיים לפני משבר הקורונה ולאחר מכן הפסקה של שבועיים וחזרה לטיפול דרך הטלפון (ללא זום, אנחנו רק משוחחות, לא רואות זו את זו)
כפי שכתבתי הטיפול נותן לי המון, היא משמשת עדה לפגיעות, נותנת לגיטימציה לכאב, עוזרת לי לקבל מחדש בוחן מציאות תקין שהתעוות לחלוטין בעקבות העבר, בעקבות הפגיעות הרבות שהיו נדמות כמציאות נורמלית, ובעיקר בעקבות הכחשה שהיתה לדרך החיים, ההוכחה לכוח ולבריאות נפשית.
אבל פתאום נכנס לי חשש שאולי לא נכון ללכת למטפלת באמנות ולבקש טיפול בשיחות כמו אצל פסיכולוגית?
המטפלת שלי מקצועית מאוד מאוד, ותיקה ומדריכה בעצמה, ואין לי ספק שלא תנהג איתי בדרך לא נכונה כדי "להרוויח" אותי בטיפול, אני מאמינה ביושר שלה ובמקצועיות שלה.
אבל כיוון שאני יודעת שאין לי שום כיוון לעבור בשלב כלשהו לטיפול באמנות ואני מעוניינת להמשיך בשיחות איתה, השאלה אם זה נכון להיות בטיפול אצל מטפלת באמנות ולעבוד כמו בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית?
|
|