מאת: | אני | תאריך: | 1/7/2014 11:13 |
נושא: | שלום | תוכן: | אני לא יודעת מהכין להתחיל,אבל אין לי למי לפנות.
אני בת 22 יש לי תינוקת בת שנתיים וחודשיים.
אני עברתי המון יותר מידי,לגילי במיוחד עם הבן הזוג הנוכחי שהוא גם האבא של הילדה.
ברחתי אליו וברחתי איתו מהבית בגיל 20 כי סבלתי המון בבית עם אימי כול חיי רציתי להגיע לגיל 18 ולברוח מהבית של אימי,ובסוף הגיע "האביר על הסוס הלבן" וברחתי והגעתי למקום יותר גרוע.
בסוף אחרי הלידה והכול בן זוגי השתנה מאוד לטובה והפסיק עם כול הרוע שעשה פעם,אפילו שיש לי מטען שלם וזיכרונות על אותם רגעים אני מעבירה הלאה.
כרגע בגלל מצב כלכלי קשה,אנחנו חזרנו אל האמא וכרגע כבר חצי שנה כבר פה ואני סובלת בלי סוף,היא כול הזמן מעירה לי הערות כלפי הכול,כולל הטיפול בילדה כולל החיים שלי עם הבן זוג,היא לא עוזבת אותי לנפשי לרגע אחד,היא מבוגרת ואני עוזרת לה בבית בכול מה שאני יכולה,מה גם שאני מחפשת המון זמן עבודה בנרות ולא מוצאת אז גם זה מעצבן אותה מאוד ומספיק יש לי על הראש מהבן זוג בנושא הזה...
אני מרגישה שאני נכנסת למקום מאוד רע,אני חושבת על מוות הרבה,אבל לא עושה כלום בגלל הקטנה שלי,אין לי עם מי לדבר ולפרוק כי אין אף אחד שיקשיב לי,אין לי חברות,אבא שלי חרדי שרק רוצה שאחזור בתשובה ולא מעניין אותו כלום חןץ מזה,אני לא יכולה לפנות לאנשים פנים מול פנים מחשש שיחשבו שאני מסוגלת למשהו שאני עם הילדה.
מה עושים איך נפטרים מדבר כזה?
נ.ב שכחתי לציין שאחרי הלידה היה לי דיכאון לידה קשה מאוד וכניראה עדיין לא עבר... |
|