| מאת: | כתומה | תאריך: | 8/9/2009 22:02 |
נושא: |
הילד השלישי בדרך ובעלי משתגע ומשגע אותי | | תוכן: | לבעלי ולי זוג תאומים בני שנה וחצי, אותם הבאנו לעולם אחרי טיפולי פוריות (קצרים לשמחתנו). חווינו איתם קשיים רבים של לידה מוקדמת, פגיה ומחלות, ועכשיו סופסופ הם בריאים, מאושרים ובעיקר - עושים אותנו מאושרים. ואז - נכנסתי להריון טבעי ולא מתוכנן. בעלי היה מעוניין בהפסקת הריון, על מנת שנוכל להתמקד בגידול התאומים ובעיקר מחשש כי "אנחנו מביאים על עצמנו צרות חדשות". בשלב מסויים הסכמתי איתו ואף קבעתי מועד להפלה, אך ברגע האחרון התחרטתי ולא יכולתי לעשות זאת. לאחר התחבטויות הגעתי למסקנה שהילד הנוסף הוא מבחינתי רצוי מאוד, גם אם הגיע מוקדם מהצפוי. אני שמחה על המתנה שנפלה בחיקי, ולא איכפת לי להתמודד עם הקושי הנוסף, לאחר והתמודדתי בהצלחה עם קשיים רבים לאורך הדרך עם התאומים. בעלי קיבל את עמדתי "בלית ברירה". אך מאז (אני בחודש חמישי) הוא ממרר את חיי - הוא עצבני, לא נעים, עוקץ אותי, מאשים אותי בכל דבר ובעיקר - גורם לי להרגיש שהחלטתי החלטה "לא אחראית ולא מתחשבת" - כדבריו. החלטה שלטענתו תדרדר לנו את היחסים, תשפיע לרעה על הילדים שיקבלו פחות זמן ופחות תשומת לב ובעיקר תפגע באיכות חיינו כמשפחה. אני לא מסכימה, וחושבת שמשפחה גדולה וילדים מביאים איתם אושר, ובטוחה שלא יגרם כל "נזק" כדבריו. אבל - הוא בשלו. לא מדבר כמעט על הנושא, אבל גורם לי להרגיש כל הזמן עד כמה הוא כועס עלי.
ולשאלתי - האם יש חזור? האם להתעלם מההתנהגות שלו שנובעת מחששות מובנים, ולקוות שהזמן יעשה את שלו והוא יווכח שהשד אינו נורא כ"כ? או לחלופין - לדרוש ממנו "להתאפס על עצמו" ולהפסיק לכעוס? מה עושים? האם יצרתי שבר בלתי הפיך ביחסים? הוא לא מפסיק להגיד לבכורה שלי בצחוק "אמא דפקה אותנו ומביאה לך עוד אח"... איך אני אמורה להגיב לעזאזל??? בינתיים אני מתעלמת ואוכלת את עצמי מבפנים....
|
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
הכנה לילד שלישי
שלח דואר לרוני נוה פרישוף
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום