| מאת: | זוהר | תאריך: | 20/12/2006 08:39 |
נושא: |
יום בילוי עם ההורים | | תוכן: | כן, אני בת 44, והורי נושקים ל-70.
ואתמול בילינו כל היום יחד.
אני חושבת שזו פעם ראשונה בחיים שלי.
אז - לעולם לא מאוחר.
הם ביקשו שאסיע אותם למושב באזור חדרה, כדי לעלות לקבר של הורי אמי.
אני - התמרדתי בתוכי וחשבתי לענות בשלילה. מה - להקריב יום חופש לצורך עניין זה?
בסוף - החלטתי להעתר לבקשה מתוך גישה אחרת, של רצון לתת.
ויצא בסוף שנתתי אבל יותר קיבלתי.
לראות את אמי בת ה-70 ממררת בבכי על קבר הוריה- נתן לי להבין משהו בקשר אליה, בקשר אלי, בקשר לקשר של ילד להוריו.
הסאגה של המשפחה שלנו היא חוסר בשורשים.
חוסר בשורשים מצד אבי - ניצול שואה, אני לא יודעת כמעט כלום על משפחתו. וכל כך מעט מהמשפחה ניצלה, כך שלא היו לי קרובי משפחה כמעט מהצד של אבי.
ומצד אמי - משפחה עניפה, הרבה אחים ואחיות, דודים ודודות, אבל - עם יותר מדי חשבונות ומריבות ועוד. קהילה של עולים מפרס שלא ידעה לשמור על משפחתיות ( איזו החמצה).
גם מהצד ההוא אני לא יודעת הרבה.
ואתמול - נפתח לי אשנב לעולם ההוא.
ראיתי את גיסתה של אמי, הבנתי מאמי שגיסה זו מיררה את חייה של אמי בצעירותה -ועכשיו היא אישה זקנה, אחרי שבץ מוחי, שאיבדה בן ויש לה עוד בעיות במשפחה.
הגלגל מסתובב, אבל הדברים החשובים באמת הם הקשרים המשפחתיים , החום, האהבה, הקשר שלא נגמר בין ילד להורה.
גם אחרי המוות.
ולסיום - נסענו לים בנתניה , אכלנו במסעדה מקסימה שצופה על הים, לקחתי אותם חזרה לבית, הדלקנו חנוכייה, אכלנו ארוחת ערב יחד - והיתה לי הזדמנות להיות הילדה הקטנה ולזכות בתשומת לב בלעדית - כמו שאולי מעולם לא חויתי. |
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
כעת בפורום 
דפיות פורום 
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לפורום
היי זוהר :)
שלח דואר לL.L.B B
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום