מאת: | אימפו | תאריך: | 10/12/2006 21:51 |
נושא: | פורק מתחים (לא מיועד לכולם) | תוכן: |
בבוקר בכיתי.
לא ממש רק כמה דמעות.... לא הייתי קורא לזה בכי למרות שהיא די שמחה. היא זו המטפלת שלי. תמיד לעגתי לטשיו שניצב על השולחן, ואמרתי מה זה הדבר הזה. גם היום הסתדרתי בעצם בלי, ניגבתי ביד. היא שמחה משום שראתה בכך סוג של הצלחה בטיפול. גם אני חושב ששמחתי קצת, וזה עבר מיד. בעצם זו הייתה התרגשות לא בכי
אחר-כך, במקום אחר לגמרי כעסתי נורא. תחילה היה זה דחף אקזיביציוניסטי שבקצהו יש כעס גדול או פיוס מרגיע. הפעם היה שם תסכול עלבון חוסר אונים שהביא את הכעס הגדול.
עכשיו אני רוצה מלכה....
ויש לי שאלה, מה יותר טוב עבורי.... שהמלכה תהיה גם אשתי, כלומר שאתחתן אם מי שתהיה מלכתי או שאתחתן אם אישה שלעולם לא תכיר את הצד הזה. וכל זה יישאר רק כאן בינינו...
אני צריך להתפרק, ואני יודע שזה לא יעזור
ועוד דבר אחד :
דו קרב, בין גבר לאשה
תני לי את הים וקחי לך את היבשה
ואת יפה מאוד, אך זה לא חשוב
צבע עורך עובד עלי כמו כישוף
ואת רכה מאוד, ואני קצת גס
מי ינצח פה, מי יצא מובס
די לך, די להתחמק
אם ליבך הוא ריק אז תני לי להבין כעת
אל תמשיכי לשחק
פעם כן ופעם לא, אני כבר מתמוטט
|
|