ד״ר מונא כרכבי, דיון בנאום של מנאל אבו חק

מול מציאות סוציו-פוליטית מורכבת, מפרקת ומפלגת הקוראת תיגר על קיומן והבנייתן של זהויות חברתיות, מתעורר ביתר שאת צורך נפשי בסיסי להגדרה עצמית ולשייכות חברתית כמנגנון שמסייע לארגן, להבנות וליצור משמעויות בעולם הפנימי. 

תיאורית הזהות החברתית של Tajfel  ו- Turner  (1986) המגיעה משדה הפסיכולוגיה החברתית היא תיאוריה מרכזית העוסקת בחקר של זהות חברתית. תיאוריה זו גורסת כי שייכות לקבוצה חברתית מסוימת מגדירה חלק ממושג העצמי. מתוך כך, הפרט חותר להשגת זהות חברתית חיובית משום שיש בכך תרומה לשיפור ערכו העצמי. 

התיאוריה מייחסת חשיבות מיוחדת למצבים שבהם נוצרים קשרים לא שוויוניים בין קבוצות חברתיות המתקיימות באותו מרחב. כך למשל, קבוצת רוב דומיננטי לעומת קבוצת מיעוט אתני מופלה או עם הנמצא תחת שלטונו של עם אחר שמצד אחד מבקש לדכא אותו ולשלול את זכותו להגדרה עצמית ומצד שני אוסר על שילובו של העם הכבוש בעולם שבתוך גבולותיו. במצבים כאלה חברי הקבוצה הדומיננטית (או הכובשת, בדוגמא האחרונה) חווים עלייה בערך העצמי, שנובעת מהמעמד הגבוה שממנו נהנית הקבוצה שאליה הם משתייכים. לעומת זאת, עבור חברי קבוצת המיעוט (הקבוצה שחיה תחת כיבוש בדוגמא שלעיל), השגת זהות חברתית חיובית היא משימה מורכבת ומאתגרת במיוחד. לפיכך, פרטים המשתייכים לקבוצות שעוברות דיכוי פוליטי נמצאים בשאיפה מתמדת לשפר את מעמדה החברתי של קבוצתם ולשם כך הם משתמשים באסטרטגיות שונות.

עבור בני העם הפלסטיני גיבוש זהות חברתית חיובית ויציבה בעלת גבולות ברורים ומובחנים, הופכת למאתגרת במיוחד לאור השימוש שעושה הקבוצה השלטת בפילוג, בשיסוע ובדיכוי כדי לייצר דה-לגיטימציה של עצם קיומה של הזהות הפלסטינית וכדי לבלום את הניסיונות של בני העם הפלסטיני לזכות במעמד שווה ובאותן הזכויות האזרחיות שמהן נהנית הקבוצה הכובשת. כך מוצאים את עצמם בני העם הפלסטיני נעים שוב ושוב בין כוחות של בניה ובין כוחות של הרס אשר מסכלים את חתירתם לאיחוי, לריפוי ולאינטגרציה של חוויית הזהות וההשתייכות שלהם.

אחת הסכנות האופייניות למצבים אלה היא כאשר כוחות תוקפנות והרסנות מופנמים בתוך הנפש בצורת הפנמות שליליות שהופכות לחלק מהזהות, תופעה הידועה כהפנמת סטריאוטיפים שליליים (Steele, 1997). הפנמות שליליות אלה עלולות לייצר שנאה עצמית או לגרום לרמות גבוהות של חרדה עקב דימוי עצמי נחות המתלווה להן. כמו כן, ההפנמות השליליות עלולות לסתור ולערער את ההפנמות החיוביות שקשורות למאפיינים זהותיים, דבר הגוזל כוחות ומשאבים רגשיים משמעותיים ולהקשות על יצירת זהות יציבה, איתנה ושלמה ולהותירה חלקית, שברירית ופגיעה. 

בלב הזהות הפלסטינית נטועה טראומת הנכבה ונרטיב של כיבוש, גירוש, הפקעת קרקעות ושלילת זכויות וזהויות. זאת לצד חוויות רבות ומתמשכות של הדרה וקיפוח. חוויות אלה ממשיכות להתקיים בתוך הנפש כפצע פתוח משום שאינן זוכות לתיקוף ולהכרה. לפיכך, הן מהוות גורם  עוצמתי לפגיעה בבריאות הנפשית של בני העם הפלסטיני הנאלצים להתמודד מול אתגרים נפשיים ומציאותיים מורכבים וייחודיים. 

לאור הדברים שנאמרו לעיל, חשיבותה ומשמעותה של הרשת הפלסטינית לבריאות הנפש עולה ביתר שאת. הרשת חותרת ליצור גוף ידע מקצועי וייחודי הנותן תוקף לקיומה של הזהות הפלסטינית, המכיר בייחודיותה והמכוון את הזרקור על השפעותיהן של חוויות סוציו-פוליטיות על בריאות הנפש של הפרט. פעילותה של הרשת מהווה מודל לעמדה טיפולית אקטיביסטית קונסטרוקטיבית המאתגרת את עמדת הקורבנות וקוראת תיגר על ההפנמות השליליות של הזהות. כמו כן, המודל שואף להעניק לגיטימיות לשיח זהויות בתוך חדר הטיפול ומחוצה לו.

פעילותה של הרשת הפלסטינית לבריאות הנפש מחזקת ומרחיבה את חשיבות עבודתו של המטפל הנושא בתוכו את הנרטיב הפלסטיני והמחזיק בעמדה שמחברת בין הפצע הקולקטיבי לבין חוויותיו הסובייקטיביות של המטופל. מרחב זה מעניק משמעות ותוקף לקיומה של הזהות החברתית על כל רבדיה ומורכבותה וקושר את השפעותיה לחוויות נפשיות פנימיות. בכך תפיסת הזהות החברתית והשלכותיה על העולם הפנימי הופכת לנגישה ומודעת יותר, דבר אשר מאפשר את בנייתן של הפנמות אינטגרטיביות יותר של הזהות הקולקטיבית ושל זו הפרטית.

Steele, C. M. (1997). A threat in the air: How stereotypes shape intellectual identity and performance. American Psychologist, 52(6), 613–629.

Tajfel, H., Turner, J.C. (1986). The social identity theory of intergroup behavior. In: Austin, W.G. and Worchel, S. (Eds.), The social psychology of intergroup relations. (pp. 7-24), Chicago: Nelson- Hall.