מעבר למילים ועם המילים-נרטיב ,סיפור סיפורים,תהליכי עיבוד במוח ותרפיה באמנות

"מעבר למילים ועם המילים" –נרטיב, סיפור סיפורים, תהליכי עיבוד במוח ותרפיה באמנות .

ד"ר הרפז רותי

האנשים הם מספרי סיפורים מטבעם טוענת פרופ' עמיה ליבליך (Lieblich et al., 1988, pp.7).

כיצד מגדירים נרטיב?

ההגדרה הכוללנית מבחינה מחקרית, מתייחסת לכך שכל דבר שאינו נתון כמותי כמו חשיבה, תקשורת אנושית מילולית ובלתי מילולית הנם סיפור (נרטיב)לפי Howard (1991).

storytelling( סיפור סיפורים) נתפסת כסוגה נוספת לנרטיב עפ"י( .Labov& Riessman (1982 .

ישנם המגדירים נרטיב כמספר סיפור חיים או סיפור ילדות כמו (Rosenthal (1993. בקטגוריה זו צ'ייס מרחיבה כי הנרטיב יכול להיות בע"פ או בכתב, נוצר במהלך מחקר שדה, ראיון או שיחה בין שני אנשים( Chase, 2005).

הנרטיב יכול להיות סיפור קצר וממוקד באירוע כלשהוא (כמו טראומה) או על גיבורים(לדוגמא סיפור ב6- חלקים), סיפור רחב יותר על מהלך חיי המספר או היבט משמעותי ומתמשך בחייו.

( Speedy(2007 מגדיר נרטיב כבעל רצף הכולל התחלה אמצע וחוקרים רבים תומכים בטענה זו ומדגישים כי המאפיין המשותף לכל ההגדרות של הנרטיב הנו קיומם של רצף ותוצאה או במילים אחרות התחלה, אמצע וסוף(שחשובים במיוחד בטיפול בטראומה). בסיס רחב יותר להגדרה של מהו נרטיב יכלול את המספר (teller), דמות אחת או יותר ועלילה שמשמשת כ- "קו הסיפור" (story line) וקושרת באופן קוהרנטי והגיוני את המרכיבים השונים של הסיפור(Ruth & Kenyon, 1996 ).

הפסיכולוג ג'רום ברונר(1986)מדגיש את חשיבות הנרטיב במתן משמעות בילדים ומבוגרים וטוען כי במוח האנושי קיימות 2 אופנויות של חשיבה (thinking) וידיעה(knowing ) ושתי אלו מבנות את הנרטיב. בהגדרה שלו הנרטיב כולל: גיבור, פעולה, מטרה, סצנת התרחשות ואינסטרומנטליות (המעשים הנדרשים לצורך ההתרחשות) ולכן הגדרתו של ברונר מקובלת ע"י רב החוקרים.

"מתנת הנרטיב" מונח שנטבע ע"י Jerome Bruner :

הנרטיב כנקודת התחלה מושרש באופן עמוק מבחינה בין תרבותית ופרה דיספוזיציה עבור כל האנשים בכל התרבויות ומתפתח כבר מגיל צעיר מאד.

"We are so adept at narrative that it seems almost as natural as language itself” (Bruner, 2002).

אך באותה מידה מסוגל לשיים אותם ולתת להם משמעות .

נרטיב- יכול להיות :

סיפור קצר וממוקד באירוע כלשהוא (כמו בטראומה) .

סיפור על גיבורים- לדוגמא סיפור ב6 - חלקים(Lahad ,1992 ).

סיפור רחב יותר על מהלך חיי המספר.

סיפור על היבט משמעותי ומתמשך בחייו של המספר.

ההסכמה המקובלת על רוב החוקרים:

המאפיין המשותף לכל ההגדרות הנו קיומם של רצף ותוצאה או במילים אחרות: התחלה, אמצע וסוף (החשובים במיוחד בטיפול בטראומה).

בסיס רחב יותר להגדרה של מהו נרטיב יכלול את המספר, דמות אחת או יותר ועלילה שהנה "קו הסיפור" (story line) הקושר באופן קוהרנטי והגיוני את המרכיבים השונים של הסיפור (Ruth & Kenyon, 1996).

"המוח האנושי " חושב באמצעות סיפורים.

הסיפורים (הנרטיבים)משמשים כאמצעי תקשורת משוכלל מאז התגלו בציורי המערות ועד היום.

מיומנות הסיפור: חוצה מגבלות שפתיות, גבולות גיאוגרפיים, הבדלים בין תרבויות, אוניברסלית ורלבנטית לכל מצב בו נחוצה תקשורת.

במחקרי המוח נמצאו חיווטים באמצעות תאי העצב המאפשרים יכולת הקשבה לסיפורים של אחרים ובמקביל יכולת לספר סיפורים.

בתהליכי העיבוד במוח הסיפורים מאפשרים מתן משמעות לחיים.

עיבוד תכנים באמצעות סיפורים מוגדר- כמפות קוגניטיביות, סכמות, תסריטים, מודלים נפשיים, מטפורות או נרטיבים.

באמצעות סיפורים אנחנו מבינים:

כיצד פועלים תהליכים, איך מתבצעים תהליכי קבלת החלטות, איך ניתן לשכנע אנשים אחרים ומהו מקומנו בעולם, אנחנו יכולים ליצור זהויות וללמד קודים וערכים חברתיים –תרבותיים ובין תרבותיים (Dr. Pamela Rutledge).

פסיכותרפיה וStorytelling-

תרפיה הנה למעשה צורה של Storytelling המאפשרת למטופל להיות הסופר (author) והמספר (narrator ) של הסיפור האישי שלו (McLeod,1997 ) .

סיפורים שנוצרים במהלך התרפיה נבנים באמצעות מסגרת של קו ליניארי אשר מחבר בין חוויות העבר וחוויות ההווה (McLeod,1997).

Paul Eakin מדגיש את הקשר בין הנרטיב והזהות האישית-בשניהם מתקיים סיפור חיים פנימי (life-story) ואוטוביוגרפיה: הנרטיב אינו רק סוגה ספרותית אלא אופנות של ביטוי עצמי קוגניטיבי ופנומנולוגי לעומת העצמי בשיח האוטוביוגרפי שלא בהכרח חייב קודם להבנות את עצמו בנרטיב (Eakin,1999) .

מחקר נרטיבי[1]

עיקר העניין במחקר נרטיבי קשור במחקר על סיפורים.

המחקר יכול לבחון סיפורים כפי שהם מסופרים או סיפורים שהנחקר מספר עליהם לאחר תחקור או תשאול.

הנרטיבים משמשים כנתונים(data ) והנתונים כנרטיבים: Narratives as data , data as narratives

נרטיבים כתיאורי מקרה-Narrative case studies

ניתן לערוך מחקרים מסוג זה :

על מטופלים של המטפל ( Etherington, 2000, 2006; Wosket, 1999) 

עם מטופלים של מטפל אחר ( Etherington, 2007)

או על אנשים אחרים- מחקרים אילו יכולים לבחון שיטות טיפול שונות או נושאים חברתיים כמו השפעת ליקוי בהבחנה הוויזואלית של המטפל על הקשר הטיפולי, שימוש בלתי הולם בתרופות או סיפורי מחלות.

נרטיבים כסיפור חיים (McAdams, (2009

סיפור חיים הינו הפנמה והתפתחות של הנרטיב של העצמי אשר פועל בכדי להבנות מחדש את העבר, תופס את ההווה וצופה את העתיד בכדי לאפשר יצירת חיים עם תחושה של אחידות ומטרה.

תכלית השימוש בנרטיב עפ"י (McAdams, (2004 הנה לחבר היבטים מופרדים של העצמי כשם שהם נפרשים בחיים.

הזהות האישית הנה סיפור פנימי גדוש ב"קישוטים" וצורות נרטיביות :

רקע וסביבה, סצנות, דמויות, עלילות ותמות.

סיפורים פנימיים אילו(נרטיבים של העצמי) הנם מעבר לעובדות הביוגרפיות.

נרטיבים של העצמי מספקים "מבנה על" :קוגניטיבי-רגשי-התנהגותי, אשר מגבש את הבנת העצמי שלנו, מכונן ומבסס את הטווח האופייני של הרגשות והשאיפות שלנו ומדריך אותנו בהופעה שלנו על בימת העולם החברתי.

McAdams פותח את ספרו באמירה "אם אתה רוצה להכיר אותי, אתה חייב להכיר את הסיפור שלי, שכן הסיפור שלי מגדיר מי אני. אם אני רוצה להכיר את עצמי, לזכות בתובנה על משמעות החיים שלי, אז, גם אני חייב להכיר את הסיפור של עצמי" ( McAdams , 1993 ).

Narrative identity

חוקרים רבים עסוקים בשאלות לגבי התפתחות הזהות העצמית והיכולת להבניית משמעות.

זהות נרטיבית הנה היכולת של האדם להפנים ולפתח סיפור חיים באמצעות אינטגרציה והבנייה מחדש של העבר והעתיד המדומיין בכדי לאפשר חיים בדרגה של אחידות וחיפוש אחרי מטרה.

המחקרים מתמקדים בעיקר בהתאמה פסיכולוגית ותהליכים התפתחותיים ומתייחסים ברצינות להצעתו של McAdams כי הזהות הנה סיפור החיים (McAdams, 1987).

נרטיב, פנומנולוגיה ותרפיה באמנות

כאמור בשנים האחרונות מתפתחות גישות שונות במחקר -בפסיכולוגיה ובתרפיה באמנות.

ישנן גישות הדוגלות במחקר מבוסס ראיות המתבסס על שיטות מחקר כמותיות ומנגד תופסות מקום נכבד גם שיטות מחקר איכותניות בתחומי הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה ביניהן סוגת המחקר הנרטיבית.

המתודולוגיה בחקירה נרטיבית מצריכה התבוננות בתופעה (phenomenon).

בחקירה נרטיבית המתודולוגיה בוחנת את החוויה של התופעה במהלך המחקר ממקום ייחודי של השקפה (  Connelly & Clandinin, 2006)

נרטיבים, סיפור סיפורים וייצוגים וויזואליים בתרפיה באמנות

הנרטיבים הוויזואליים מספרים סיפורים שונים בו-זמנית כיון שהם משלבים דימויים מרובים(multiple images)אך הם אינם מושלמים ללא שיתוף הדיאלוג או שימוש בשפה כפי שטועניםDenzin & Lincoln 2000 ).

בתהליך הטיפולי בתרפיה באמנות מעורבים מבני מוח שונים וגם בתהליך יצירת הנרטיבים .המוח שלנו חושב בדימויים ויזואליים לפני שיש לנו אפשרות ביטוי במילים כפי שטוענת הארייט וואדסון :

(We think in images. We thought in images before we had words. We could recognize mother before we could say mama(Wadeson, 1980.

יתרונות השימוש בנרטיבים וייצוגים וויזואליים בתרפיה באמנות:

1.הנרטיב מתאר מציאות ומצד שני הוא מעצב אותה ומקנה לה משמעות (Lieblich et al., 1998). ברונר (1990) טוען כי הנרטיב הנו מודל של העולם המתאר את עולמו האישי ופעולותיו של הגיבור וככזה, נותן תמונה על עולמו הפנימי של המטופל ותודעתו. המטופל לרב יתייחס לאירועים ששוברים את הרצף ובכך תיבנה המשמעות תוך כדי השלמת חלקים חסרים או קיומו של פער בין מה שקרה ומה שציפינו שיקרה. ברונר גם מתייחס ליכולת התייחסות לזמנים שונים- העבר והעתיד בסיפור ובכך הם מעניקים משמעות חדשה להווה.

2.הנרטיב משמש כערוץ להבנה של העצמי ותהליכי הזהות שלו-תובנות, תפיסות עולם כיצד הוא תופס את העולם.

3.הנרטיב מגלם שינוי בהתפתחות תוך כדי התייחסות לזמנים שונים, אנשים שונים, חוויות שונות. ואירועים בסיפור. McAdams ( 1993) מציין שלא במקרה התפתחה אופנה של כתיבת יומנים, בלוגים וכו'.

4.הסיפור כנקודת מפגש בין 2 סובייקטים מספר ומאזין (מטפל ומטופל) עפ"י Gergen (1991).

5. הסיפור אינו נוצר בחלל ריק אלא מעוגן בהקשר(1990, Bruner). לפעמים קיימים מספר הקשרים Zilber, Lieblich, & Tuval Mashiach, 2008)) .

6. יצירת קשרים אמפטיים בין מספר הסיפורים הפצוע(wounded story teller) לבין המטפל הפצוע(wounded healer) כפי שמתאר ארתור פרנק(Frank, 1995).סיפור סיפורים יכול להביא מרפא ולחשוף את הקשרים בין הרבדים העמוקים של הנפש דרך הפעילות הגופנית של עשיית הסימנים בעבודת האמנות.

7.תהליך עיבוד קוגניטיבי מוגדר ע"י היכולת להבנות נרטיב קומפטנטי וסדרתי.

8.יצירת הבנייה ומשמעות לחוויה משפיעה על הרגשות הקשורים לאותה חוויה והחוויה ניתנת יותר לניהול מושכל : Art doing and therapy doing

"I owe you the truth in painting and I will tell it to you (Cezanne to Emile Bernard October ,23 ,1905 In Deride,1987,p2).

9.הבניית סיפורים מנגישה את היכולת לכשר אבחנה, הפרדה וקבלת החלטות ובאה לידי ביטוי בעיסוק מופחת במחשבות והרהורים (במקור מופיע דימוי הקשור העלאת גרה) וסילוק המחשבות המטרידות הקשורות בחוויה באופן הדרגתי מהחשיבה המודעת(Pennebaker & Seagal ,1999).

מחקר על הנרטיב -והייצוגים הוויזואליים בתרפיה באמנות

התמקדות בנרטיב של היחיד כפי שמתבצע למעשה במחקר באמצעות תיאורי מקרה(case study) .

התמקדות בייצוגים הוויזואליים והנרטיביים המופיעים בתוצרי האמנות באוכלוסיית המחקר.

בחינת ה"דיאלוג המתפתח" בין יחידת הייצוג הוויזואלית לבין יחידת הייצוג הוורבלית והאינטראקציה ביניהן.

האינטראקציה בין שתי היחידות הנ"ל משמשת כנרטיב בפני עצמה.

ניתוח של נרטיבים"- (Polkinghorne, 1995) מחקרים בהם המטרה היא להגיע להבנה כללית של נושא/תופעה (פנומן) באמצעות נתונים המופקים מתוך הסיפורים(דימויים ויזואליים) לעומת "ניתוח נרטיבי".

ציור של נרטיבים וויזואליים יכול להיות ספונטני או מונחה.

נרטיב ספונטני-מספק את הצרכים והתהליכים האישיים של המטופל.

נושאי המחקר

1.נרטיבים של נשים.

2.נרטיבים של ילדים: ילדים שחוו התעללות, ילדים אוטיסטים.

3.נרטיבים של טראומה, שכול ואובדן.

4.נרטיבים "מחיי היום יום" Every –Day's life narratives

5 .נרטיבים המבוססים על פנטזיה ודמיון

6. נרטיבים סדרתיים

7. נרטיבים וויזואליים בשילוב נרטיבים מילוליים /ללא נרטיבים מילוליים, נרטיבים בסיפור ב-6 חלקים, נרטיבים גלויים ונרטיבים סמויים.

8. נרטיבים ספונטניים או מונחים, Dysnarativia.

9 .נרטיבים סימבוליים ותת סימבוליים עפ"י: "Wilma Bucci(1990) The “multiple code theory

10. ציור סכמטות בסיפורי ילדים ונרטיבים וורבליים.

נרטיבים של נשים בתרפיה באמנות

חוצים גבולות בין תרבותיים.

הנשים הנן נציגות בסיפורים האישיים שלהן (Berger &Luckmann, 1966; Brown, 2007a; Gergen, 1985).

הנרטיב הוויזואלי מאפשר "לשמוע מעבר למילים" (DeVault, (1990 .

ההתייחסות והפרשנות של הנרטיב הוויזואלי הנו כלי שימושי בכדי להבין כיצד נשים מבנות ודנות בזהות הג'נדריאלית שלהן דרך הציורים שמספרים את סיפורן.

הנרטיבים של הנשים מצביעים על משא ומתן מתמשך והתפתחות של זהות נשית וחושפים את הדרכם הרבות בהן פועלים נרטיבים אלו דרך קשרים ג'נדריאלים בחיי היום יום Blum,1998) ).

נרטיבים נוספים שעולים בסיפורי הנשים:

הייצוגים הרבים נכנסים לנרטיבים כשהן מציירות ומדברות על הדימוי העצמי שלהן או קוד הלבוש.

פחד מהתעללות פיסית והתעללות מינית, נושאים הקשורים בסייגים , אילוצים ומגבלות מרחביות, מנהגים מיניים ,ניסיון מיני והתנהלות מינית, מוטיבציה, אפשרויות והזדמנויות ובחירה בתהליכי שינוי, אי שוויון גלובלי כתוצאה מהג'נדר.

גורם המפתח בהבנת הנרטיבים של הנשים הוא מתן הלגיטימציה לידע הסובייקטיבי והמקום שניתן למורכבויות השונות והסתירות (Madge et al, 1997).

התעללות בילדים ו-Story telling

ילדים שעברו התעללות לעתים אינם מסוגלים להביע את רגשותיהם, לתאר מה עבר עליהם ולתקשר מבחינה מילולית –אם בגלל פגיעה או כיון שאינם ברמה מספיקה מבחינת היכולת הוורבלית. אבל אותם ילדים יכולים להביע את רגשותיהם באמצעות ציורים וליצור לעצמם אגרון וויזואלי המאפשר קשר בין הסיפור שלהם וההתנסות בחוויה הקשה (Hibbard & Hartman ,1990).

המושגDysnarrativia :

חוסר יכולת לבניית נרטיב עצמי(self-narrative) ע"י מטופלים הסובלים מאמנזיה, אוטיזם, התעללות חמורה בילדים או נזק מוחי.

חוסר היכולת להבנות נרטיבים קשור כנראה גם להפרעות בזהות- (Identity disorders (Eakin 1985 

לסיכום:

המחקר בגישה הנרטיבית בתרפיה באמנות פותח בפנינו אפשרויות רבות למרות החלוקה השרירותית כביכול בין: עשיית אמנות, טיפול ומחקר.

שימור וחיזוק הזהות הנרטיבית באמצעות הייצוג הוויזואלי .

הנרטיב יכול לייצג את המשמעות האישית ולפתח את המשמעות מעבר לנושא ברור ומוגדר שמופיע בטקסט ורבלי באמצעות הייצוג הוויזואלי (visual image).

 

 

 

 

 

 

חזרה