ילדים עדים לאלימות שוברים את השתיקה באמצעות הבעה ויצירה

ילדים עדים לאלימות "שוברים את השתיקה"- באמצעים  הבעתיים ויצירתיים.

מאת ד"ר הרפז רותי

ד"ר רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית. מרצה במכללת הגליל המערבי ובמקומות נוספים. ruthsara5@walla.co.il

                                   תקציר 

בשנים האחרונות מייחסים חשיבות מיוחדת מבחינה טיפולית בילדים אשר מתנסים באלימות פיסית או מילולית במשפחה כקורבנות אותה אלימות גם אם לא חוו התעללות ישירה  כלפיהם ומכונים בספרות:Unintended, silent, invisible, forgotten victims : (Jaffe, Wolf & Wilson, 1990 : Margolin,1998:Osofsky,1998). ילדים אינם יכולים להביע את מצוקתם או לתאר את הפגיעה בהם, אם התקיימה בפועל, או בהיותם עדים לאלימות כתוצאה מכך שאינם בשלים דיים לתאר את האירועים מבחינה קוגניטיבית התפתחותית (Burges&Hartman,1993:Goodwin,1982), ילדים שסובלים מפיגור שכלי או עיכוב התפתחותי ולעתים כתוצאה מהטראומה עצמה. ברב המקרים חשיפת ההתעללות באמצעות האמנות החזותית והייצוגיים הוויזואליים מאיימת פחות "כאשר אין לילד מילים " להביע ולספר. בהמשך, לאחר זיהוי המצוקה ויצירת הקשר האמפתי של המטפל עם הילד, ניתן לעבד את הטראומה ולהקל עליו את הסימפטומים ואז המטפל משמש "כעד" ומיכל לעדויות אותן "מביא" הילד. Rollo May(1995)  טוען  כי בתהליך האמנותי והיצירתי ניתן להרוס את חוויות המציאות הנוראית בה מתקיימת האלימות וההתעללות בילד ומצד שני מתאפשר תהליך בניה מחדש של תפיסה מחודשת מחזקת, אמפטית ומכילה. יותר מכך הוא טוען שהאמנות הנה תרופה נגד האלימות ובציטוט מדבריו:  ("Art is an a antidote for violence "  (Rollo May, 1995. ממד חשוב נוסף לדעתי בשימוש באופנות הטיפול באמצעות התרפיה באמנות  הנו מניעה.Salant(1980)  טוענת כי עצם החשיפה של הילדים לתרפיה באמנות בשלבים מוקדמים מונעת התפתחות סימפטומים נפשיים קשים בעתיד. למרות השונות הרבה בין סוגי ההתעללויות, אפיוני המתעללים, משך ההתעללות ואישיות הילדים הנפגעים,  לעתים קרובות הפגיעות הנפשיות יכולות להיות טראומטיות ביותר עבור הילדים הנפגעים.  הכרת הטיפול באמצעות אמנות בילדים עדים לאלימות יכולים לשמש עובדים סוציאליים, קרימינולוגים, פסיכולוגים ועוד כולל מערכות טיפוליות אשר מעוניינות לשלב טיפולים הבעתים בלתי מילוליים.

ABSTRACT

The term "Abused children" refers both to children who were directly abused by their families -physically or verbally, and to children who were indirectly exposed to such violence by witnessing it at home. The latter are called "unintended, silent, invisible, forgotten victims" in the literature (Jaffe, Wolf & Wilson, 1990 : Margolin,1998:Osofsky,1998).

In most cases, uncovering such abuse through visual art and visual representations "when the child has no words" to express and tell it seems less threatening. Subsequently, having identified distress and created an empathic bond with the child, therapist can help the child process the trauma and alleviate his symptoms, thereby making the therapist into a "witness" and "container", metaphorically speaking.

Rollo May (1995) argues that the artistic and creative process can on the one hand demolish the experiences of  that horrible reality where the violence and abuse take place and on the  other hand allow the process of reconstructing a  renewed attitude which is reinforcing, empathetic and containing. He goes on to claim that "art is an antidote for violence" (Rollo May, 1995).

Another important dimension, in my opinion, of the use of the popular trend of  art therapy as treatment is prevention. Salant (1980) argues that the mere exposure of children to art therapy from early stages of life may prevent the development of severe mental symptoms in the future. Despite the multiplicity of types of abuse, characteristics of abusers, duration of abuse, and personality of the victims, the emotional injuries can often be extremely traumatic for most victims of child abuse.

Familiarity with the field of art therapy for children witnessing violence can be useful    for a. social workers, criminologists, psychologists and other professionals in mental health institutions .b.  systems that wish to integrate non-verbal    expressive therapies into their reservoirs.

BIBLIOGRAPHY

Burges, A, W., and Hartman,.C.R.(1993).Children's drawings.  Child Abuse & Neglect, 17, 11 -168.

Goodwin, J. (1982). Use of drawings in evaluating children who may be incest victims. Children and Youth Services Review, 4, 269-278.

Jaffe,J.B., Wolf ,D., & Wilson,S.K.(1990). Children  of  battered women Newbery Park CA :Sage.

Margolin,G.(1998).Effects of domestic violence on children ,In P.K .Trickett & C.J.Shellenbach (Eds.). Violence against  children in the family and   the   community (pp. 57-102). Washington DC: American Psychological Association.

May,R. (1975). The Courage  to  Create, W W Norton 1994 reprint .

Osofsky,J.D(1998). Children   as  invisible victims of domestic and community   violence. In  G.W.Holden,R.Geffner,&E.M.Jouriles(Eds.)   Children expose to marital violence.  Theory ,  research, and applied issues(pp.95-120).Washington DC: American Psychological Association.

Salant, E. (1980) Johnny A One- Parent Preschooler. Art Education, Vol. 33, No.4 , April .