מאת: | מיקה | תאריך: | 15/9/2006 10:43 |
נושא: | ראש השנה בחוץ | תוכן: | הנה זה מגיע שוב. ראש השנה, יום כיפור, יום ההולדת שלי, יום השנה לרצח רבין... לפי הסדר הקבוע.
בשבילי זאת תקופה של ספירות מלאי: מה השגתי, מה לא, לאן התקדמתי, איפה נתקעתי. תקופת הפנקסנות.
השנה, אני סוגרת שנה של טיפול. שנה של גירוד הפצעים עד זוב דם. במובנים מסויימים התחזקתי, ובמובנים אחרים אני חלשה ופגיעה בהרבה. לפעמים הזכרונות מציפים אותי עד שאיני מסוגלת לשאת אותם. יש ימים ארוכים שתחושת העלבון, ההשפלה, חוסר האונים והזעם ממש מקבלים חיים משלהם, כאן ועכשיו. התהליך שלפני עדיין ארוך ומפרך, ואני מצפה לו בסקרנות, בחשש, ובקצת אופטימיות (מהציפרלקס?).
אני חוזרת ומשננת לעצמי: Trust the process.
ולא תמיד זה קל...
מה אאחל לכם לשנה החדשה, חוץ מהמובן מאליו?
שתמשיכו להיות קהילה וירטואלית מקסימה, מעניינת, חכמה, מגוונת..
שכל הנעלבים והנעלמים יחזרו, ויסלחו לנו אם פגענו בהם.
שנדע לגעת עמוק מבלי להכאיב.
שנה טובה.
|
|