ארכיון: שיחת נפש

יש מקום ששם נחרטה חלק מהילדות שלי, המקום ששם מצאתי מפלט, המקום ששם הייתי מחפשת

פינות להתבודד עם עצמי,לשבת מתחת לעץ ליד המים ולחלום

ילדה ארוכה עם שיער ארוך, ילדת טבע אמיתית ,הריח של הדשא אחרי הקציצה,הציוץ של הציפורים

במגוון קולות מוקדם בבוקר,

הריח של העוגה של דודה של אבא שהיא אפתה,ההסתגרות בחדר הקטן עם ספר עב כרס

של דבר לילדים שהיתה שומרת לי

רגליים יחפות מודדות את שבילי הקיבוץ ,איש אחד  שהיה מגדל יונים ומשק הכנפיים החזק

שהם עפו עשו סיבוב וחזרו חזרה

החלקה על הגג של המקלט שהיה בשיפוע תמיד רציתי להתחכך בסכנה להרגיש את הפחד

והישג הניצחון

נסיעה באופניים עם אחד הילדים שהכרתי בקיבוץ, בתוך מטעי הבננות שלא נגמרים,

עצים צפופים כמו מסע לתוך יער עבות

מסע בתוך אגדה

הבריכה של מים קרירים הנוף של ההרים ממול והסירה שהיא נדנדה חורקת

תמיד הייתי יחפה רציתי להרגיש את מגע הדשא הרטוב, הרצפה הקרה,הבטון,

האבנים שפוצעות את הרגלים הקטנות

אני מתגעגעת לכל זה,ומתגעגעת לעינים הטובות של הדודה לאכפתיות שלה

לאהבה שהיא הרעיפה עליי

לפינוקים שלה 

אני הולכת לנסות למצוא את הילדה שלי האבודה שם שהשארתי

אני רק צריכה אומץ כי אני לא יודעת אייך אני ארגיש אחרי כי אני בלי מטפלת עכשיו