מאת: | אני אוהב | תאריך: | 21/10/2006 21:34 |
נושא: | פגשתי את אימפו בדרכו הביתה. | תוכן: | פגשתי את אימפו בדרכו הביתה.
- "אהלן", אמרתי לו,
- "למה אתה נראה כאילו קצצו לך את המשמו שלך". הוספתי. הוא מתבונן בי בתדהמה כאילו אני יודע משהו שאף אחד לא צריך לדעת.
- "למה אתה אומר ככה", הוא שואל.
- "סתם, אתה נראה סמרטוט, בן-אדם... לא שום דבר מיוחד".
- "אני אגיד לך נדהמתי שאתה שואל זאת, זה הרגיש לי כאילו אתה נכנס לי למוח."
- "ובכן, מה העניין?" אני שואל את אימפו. הוא מעלה על פניו חיוך מאולץ ואומר,
- "לא כלום, אתה יודע, יש ימים כאלה ששום דבר לא הולך."
החלטתי שאני לא שואל יותר, פשוט הבנתי שהוא לא רוצה לשתף ופניתי ללכת. ואז זה קרה... חשתי דפיקות לב עזות, אני לא יודע למה, משהו בתוכי סימן לי שאני עולה על הבמה. אימפו סגר בריצה את המרחק שנפער בינינו. הוציא מפית מכיסו והטמין אותה בזהירות בידי.
- "לך", הוא התחנן,
- "לך, אני מבקש ממך, ותן את המפית הזאת למיקה."
- "אמור לה שפגשת אותי", הצצתי במפית וקראתי בקול רם
- "מי ורדים".
- "מה זה צריך להיות?" שאלתי
- "אני אסביר" אמר.
- "לפני שנים פגשתי את מיקה."
- "והדברים בינינו התגלגלו במהירות."
- "אבל שמע..., מה שאומר לך עכשיו בדרך כלל לא מדברים, אתה יודע", הוא אמר בקול שקט ובטוח
- "באותו זמן" הוא מוסיף , "הרגשתי שלא אוכל לממש את האהבה כלפיה"
- "ולא רק בגלל שהדברים התגלגלו במהירות, אלה בגלל שחשבתי שיש בי איזשהו פגם, אתה מבין", "אתה מבין?" הוא חזר ושאל, מציץ בי במבט בוחן. הבנתי מיד.
- "אז פשוט נעלמת?" שאלתי
- "כן" הוא השיב בגילוי לב.
- "ולמה שלא תיגש אליה בעצמך?"
- "אני אבוא אליה כמובן, אל תדאג, אבל אני רק רוצה להכין אותה לכך כדי שלא תופתע"
- "יתכן שהיא תגיד לך שהיא בכלל לא רוצה לראות אותי" הוסיף
- "אני מבין" אמרתי. "אתה משאיר לה את ההחלטה"
- "נכון"
- "ואם היא תסכים לראות אותי", אורו פניו, "אני מאוד מאוד רוצה לפגוש אותה"
- "אתה מרגיש שעכשיו תוכל להתגבר", הרגשתי שמותר לי לשאול
- "תראה..., אני לא חושב כל כך רחוק. אני רק רוצה לפגוש אותה. אף אחד לא יודע מה יקרה. דבר אחד בטוח, שלא אברח יותר.. לא למיקה בכל אופן"
- "אז למה אתה נראה מדוכדך כל כך, בעצם".
- "אהה..., זה בגלל שנפרדתי זה עתה בעצב מהפורום של רוני ושל עדי ושל עמליה וזוהר וג'יי ולי וLLB וצחי ובובה וורד שמחון"
- "ולא תחזור יותר", שאלתי
- "לא, אני לא חושב, גרמתי שם מספיק נזק, אבל אתה לך לשם במקומי, אם אתה רוצה. אני בטוח שאתה הוא המיועד להשכין שם שלום, ולהחזיר להם את שלוותם היפה. ובמיוחד תדאג לרוני ועמליה"
|
|