ארכיון: שיחת נפש רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד) |
| לאשכול הקודם | לאשכול הבא | חזרה לארכיון | |
מאת: | רז | תאריך: | 15/10/2006 01:38 |
נושא: | אתמול כמעט עשיתי את זה, :-( | תוכן: | בהתחלה דיברתי עם עזרה ראשונית נפשית באי סי ולא עזר לי
התחושה שננעלים על מטרה ולא רואים יותר מעבר לזה ככה הרגשתי
שעניבת החנק התהדקה היה לי בראש רק
לללכת לים ולעשות את זה לים שגדלתי בו הים שבו אני אסגור את המעגל
ה15 לאקטובר היה הטריגר העיקרי ועוד קשיים שהתווספו בזמן האחרון
התארגנתי ויצאתי לכיוון האוטובוס שכנה שלי ראתה אותי כי הם היו כולם בחוץ שאלה לאן אני הולכת אמרתי לה להתאוורר
והם ראו שיצאתי נסערת על סף דמעות
הלכתי לתחנת האטובוס ןחיכיתי חצי שעה ולא בא אף אוטובוס כאילו
דוקא שאני לא אגיע לים
ואז אמרתי לעצמי שאני אחזור הביתה ןאחכה בטח מאוחר יותר יהיה אוטובוס ושבאתי לכניסה היו עדיין כל השכנים שלי ואייך שאחת מהן שאלה מה קורה לי נפתח לי מעיין הדמעות לא רציתי שיראו אותי בוכה אז ברחתי לדירה של הבעלבתית שלי
ואז כולם נכנסו והילדים של השכנה ראו אותי בוכה והם שאלו אותי למה אני בוכה הם בני 3, וארבע וקצת ,השאלה הזאת המיסה אותי במקום
ואז שכנה שלי ביקשה שישאירו אותנו לבד ודיברה איתי וסיפרה לי על עצמה ושגם היא פעם רצתה להתאבד
והיא הרגיעה אותי וביקשה ממני שפעם הבאה שאני ארגיש ככה
היא מבקשת ממני לדבר איתה היא אמרה לי שאם היא היתה יודעת שהכוונה שלי לעשות את זה היא היתה רצה אחריי ועוצרת אותי מלעשות את זה
היא רצתה שאני אשן אצלם אמרתי לה שזה בסדר
ואני מאוששת יותר
כנראה שבכל מקום שאני נמצאת יש לי מלאכים שומרים
כי אתמול זה היה ככה קרוב
|
| |
| |
תגובות | |
טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... טוען הודעה, נא להמתין... | |
לאשכול הקודם | לאשכול הבא | חזרה לארכיון | |
|
|