כניסה כניסת חברים
חזרה לקהילהרוני פרישוף, פסיכולוגית קליניתhttps://www.hebpsy.net/Roni
 רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית בתל אביב. מדריכה בטיפול נפשי. באתר ניתן למצוא כרטיס ביקור, "אני מאמין" מקצועי, מאמרים, קישורים ופורום בנושא פסיכולוגיה, טיפול נפשי ועניינים שבנפש.

ארכיון: שיחת נפש


רמת אבטחה: פתוח לכולם (השתתפות לחברים שנרשמו בלבד)

 
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון
מאת:ניבהתאריך:21/8/2006 17:56

נושא:

במסע הזה אל עצמי הלכתי לאיבוד
תוכן:אני כבר לא אני , במסע הזה אל עצמי הלכתי לאיבוד, האור בקושי נראה והכל מפחיד שם ביער הסבוך, אני כבר לא אני. אנשים אחרים כלפי ואני כלפיהם, ודומה שחזרתי אחורה, אני פחות בטוחה באותה הדרך, באותו המשעול, אני נוטה לחכות כמעה ופוסעת בחשש מפחד שמא אדקר ואפול.. אני כאובה, המסע שלי כבד, החבילות מכבידות עלי , אין בי מנוחה ומחשבות רצות, אצות אל תוכי ומחוצה לי, במפגשים עם משעולים/ אנשים חדשים, אני כבר אחרת.. ודומה שאין בי את אותו הבטחון שהיה לי, אני חבולה יותר , נחבלת בקלות מכל שריטה קטנה, למדתי גם לבכות מעל מעידה.. מה יהיה עלי ועם היותי חדשה- ישנה, מוכרת - לא מוכרת, אולי זכרתי את כל מה ששכחתי באותה הדרך אליה אני פוסעת, אולי פגשתי את שהייתי פעם ועכשיו אני ערומה יותר,
ערומה והכל כואב בי אפילו הרוח הרכה, אני נוטה למות חרש חרש עם כל נצנוץ , עם כל מבט..
ואת שמלווה אותי, אותך אני לא רואה, אולי הרוח זו את, אולי זו השקמת השמש , את זו המשאירה אותי ערה שעות על גבי שעות, מדירה את שנתי וגורמת לי לרצות ולהתגעגע לאותה האם שלא הייתה, לאותו המחסור הנורא.. אני פוסעת ואת איתי, לעיתים מאחורי, לעיתים מלפניי, אני מריחה אותך אך לא מזהה מה אני מריחה וחושבת שאת לי עולם ומלואו של חידה. עיתים מאחורי גבי נושפת, עיתים לצידי, עיתים בתוכי. את מכיאבה לי בקיומך, את מכאיבה לי בחסרונך, ואיך אוכל להמשיך מכאן הלאה? את נעלמת ממני אט אט , ואני מחפשת אחריך במבטם של אחרים, באנשים שכלל לך אינם דומים.. אני כואבת את כל הנימים הגועשים מהתרגשות לראותך ואת כל דפיקות הלב החסרות... קשר שהוא לא ברור, גם לא האהבה הזאת אליך, אותך שאיני מכירה, שנכנסתי איתך להרפתקאה כל כך לא פשוטה. וכל הפנטזיות איתך ממלאות אותי כרגע ולא העולם האמיתי אני כמהה אליך ומחסירה את עצמי מול כולם, אני מחשפת אחריך ולא רוצה לבוא שוב אליך,, מפחדת מהבאות, אם היום אני כבר כבדת נשימה בחושבי אליך, מה יהיה בפגישות הבאות.. ?
המסע הזה מאד תמוהה בעיני, גם הקשר הכואב כל כך, אף אחד לא אמר שזו תיהיה הדרך, שהיא כה מפותלת וכואבת, שאני בקושי מחזיקה מעמד. המקום שכל כך אני רוצה להיות איתך הוא אותו המקום שאני רוצה כל כך לעזוב אותך, ואני תקועה באותה נקודה ועתה כל שיקרני הוא חידה

תגובות
ללא תגובות זה מאוד יפה... : בובה פסטי
22/8/2006 13:42
תאריך:
 עבור לאשכול הדיון הקודם לאשכול הקודם | עבור לאשכול הדיון הבא לאשכול הבא | חזרה לפורום חזרה לארכיון