| מאת: | מיקה | תאריך: | 3/10/2006 19:33 |
נושא: |
מאוהבת | | תוכן: | כמה זמן עבר מהפעם האחרונה… ופתאום... עם כל הסימפטומים, עם דפיקות הלב המואצות, החיוכים הטפשיים האלה, לא ישנה, לא אוכלת. מאוהבת.
הוא גבוה וחתיך, יש לו עיניים טובות וגומות חן מקסימות, כשהוא מדבר אני נשענת אחורה ורוצה להמשיך להקשיב לו לנצח. השיחות איתו מלטפות את נימי נפשי.
הוא מסתכל לי דרך העיניים ישר לתוך הנשמה, ופשוט יודע.
הבדיחות שלי מצחיקות אותו. הסיפורים שלי מעניינים אותו. הציורים שלי מדהימים בעיניו.
הוא ישן במיטה שלי, אני יושבת לידו, מסתכלת עליו, משפשפת עיניים ולא מאמינה: איך הצליח לי!
שווי השוק שלו גבוה משלי לפי כל קנה מידה. הוא יפה יותר, משכיל יותר, עשיר יותר. ועדיין- הוא רוצה אותי. אותי אותי אותי.
הוא מקבל אותי למועדון, וגם גורם לי לרצות להיות חברה בו.
הוא יוצר איתי אינטימיות עמוקה ורוויית משמעות, מבלי לאיים. יש לו את התכונה החמקמקה הזאת, טאקט. הוא מחבק אותי וקורא לי בשמי. הוא אינו נגוע בקדחת ה"מאמי" (תודה לאל על חסדים קטנים!)
הוא לא הומו, לא נשוי, לא "בשלב", לא מפחד ממחויבות, לא מבוקש ע"י ה- FBI.
אני לא מצליחה להוריד ממנו את הידיים. לפעמים אני ממש נדבקת. בעיניו זה הכי חמוד (השוטר הפנימי שלי מזהיר: כשהעניינים יתחילו להשתבש, זה יהיה הכי בלתי נסבל בעיניו)
עוד שבועיים אני בת 30. ואני נמסה מאהבה...
|
|
כניסת חברים
מנהלי הפורום
רוני נוה פרישוף
לאשכול הקודם
לאשכול הבא
חזרה לארכיון
מיקה יקרה
היי פרידום,
שלח דואר לרוני נוה פרישוף
הצג כרטיס ביקור
הודעות נוספות בפורום